סורן קירקגור האמת שלך באחריותך

"הדבר המפחיד ביותר אינו דבר חיצוני לנו, אלא החרדה שבתוכנו" - סורן קירקגור

האמת המוחלטת, חמקמקה מאוד בעידן ההצפה במידע, של פייק ותיבות תהודה. קירקגור מראה את הדרך למצוא את האמת שלך.

מצפן פנימי בעידן של בלבול

בעולם שבו כל תשובה נמצאת במרחק קליק או שאלה את הבינה, שבו מידע מציף אותנו מכל עבר, והבחירה היא אינסופית, ממה לאכול לארוחת ערב ועד איך לחיות את חיינו, רלוונטי מתמיד פילוסוף דני שחי לפני כמעט 200 שנה: סורן קירקגור.

קירקגור היה גאון, ומהפכן מחשבתי, שהבין דבר ייחודי על החיים האמיתיים.

הוא טען שהאמת נמצאת לא בחיפוש חיצוני, אלא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. איך? באמצעות "אומץ קיומי", היכולת והנכונות לבחור בחירות אישיות, גם כשהן קשות או מפחידות. הפילוסופיה שלו מציעה לנו מצפן פנימי ורב עוצמה שיכול לכוון אותנו בסערת הקיום המודרני. מוכנים לצאת למסע שישנה את הדרך בה אתם רואים את עצמכם ואת העולם?

יעניין אותך לקרוא:    אקזיסטנציאליסטים מוצאים משמעות

סורן קירקגור והעולם שעיצב אותו

קופנהגן של המאה ה-19, עיר יפה, ציורית, אך גם שקטה ושמרנית. זהו העולם שבו חי ופעל סורן קירקגור, איש עשיר ומשכיל, אך גם נשמה מיוסרת, שמעולם לא השתלב באמת. הוא הרגיש תמיד "אאוטסיידר", מישהו שמביט מבחוץ על תיאטרון החיים.

את תחושת הניכור הזו עיצבו גורמים רבים: אב דומיננטי ומוכה ייאוש שהטיל עליו תחושת אשמה כבדה, והנצרות הדנית, שנראתה לו ריקה מתוכן ורחוקה מהחוויה הדתית האותנטית. מסביבו, העולם השתנה: המהפכה התעשייתית החלה לשנות סדרי עולם, ופילוסופים כמו הגל טענו שההיגיון יכול להסביר את הכל, אפילו את הקיום האנושי. קירקגור, סירב לקבל את הרעיונות האלה.

הוא ראה עולם שבו הפרט הולך ונבלע במערכת, מאבד את הייחוד ואת המשמעות האישית. תחושות הבדידות והחיפוש אחר אמת עמוקה ואישית דחפו אותו לכתוב את יצירותיו הפילוסופיות הפרובוקטיביות, שהפכו אותו לאחד ההוגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה.

הפילוסופיה של סורן קירקגור: צלילה לעומק עם חבל הצלה

אם הפילוסופיה של קירקגור הייתה מדריך טיולים, היא הייתה לוקחת אתכם למסע אל תוך עצמכם, לא אל ארץ רחוקה. היא לא מציעה נוסחאות קסם או תשובות סופיות, אלא מצפן פנימי. במרכז הגותו עומד הרעיון ש-אין "אמת" חיצונית שניתן למצוא, אלא רק "אמת" שיוצרים מתוך בחירה ואחריות אישית.

קירקגור דיבר על "שלושת שלבי הקיום", דרכים בהן אנשים יכולים לבחור לחיות את חייהם, לאו דווקא בסדר מסוים, אלא כבחירות פנימיות חוזרות ונשנות:

• השלב האסתטי:
  חיים שמונעים מהנאה מיידית, מריגושים ומהימנעות משיעמום. כמו מישהו שמחליף תחביבים במהירות, מחפש את הדבר הבא שיספק אותו, אך לעולם לא מוצא סיפוק אמיתי. הבעיה? זה מוביל לריקנות וייאוש.

• השלב האתי:
  חיים שמונעים מערכים, מוסר ומחויבות לכללים חברתיים. כמו מישהו שבוחר בקריירה מסודרת, מתחתן ומקים משפחה כי "כך צריך". טוב ויפה, אבל גם כאן יש סכנה לאבד את הייחודיות האישית ולהפוך לחלק מההמון.

• השלב האמוני:
  זהו השלב שבו אנו לוקחים "קפיצת אמונה". לאו דווקא אמונה דתית ממוסדת, אלא אמונה בבחירה אישית רדיקלית, בלקיחת אחריות מלאה על חיינו, גם כשאין ערובות. כמו יזם שמקים עסק חדש מתוך חזון פנימי, למרות הסיכון והפחד.

ומה עם חרדה וייאוש? אצל קירקגור, הם לאו דווקא אויבים. חרדה היא לא בהכרח פחד משתק, אלא דווקא סימן לחיים, לזיהוי החופש העצום שלנו לבחור. כשאתם מרגישים חרדה מול החלטה גדולה (למשל, האם לעזוב עבודה בטוחה וללכת אחרי חלום), זהו בעצם סימן שיש לכם חופש בחירה אמיתי! וייאוש? זה קורה כשאנחנו מנסים להיות מי שאנחנו לא, או כשאנחנו בורחים מהאחריות לבחור. זהו חוסר איזון פנימי עמוק. הפתרון? לבחור. לקחת אחריות. לקפוץ את קפיצת האמונה אל תוך חיינו. הפילוסופיה של קירקגור היא קריאה נועזת לחיים של בחירה אותנטית ואחריות אישית, גם אם זה אומר ללכת נגד הזרם.

יעניין אותך לקרוא:    הגליאנים מסנטזים לחיבור קצוות

סיפורו של ויקטור פרנקל

קירקגור, כפי שראינו, האמין שבתוך כל אחד מאיתנו טמון כוח אדיר לבחור ולמצוא משמעות, גם מול תהומות של חרדה וייאוש. סיפור חייו של ויקטור פרנקל הוא אולי ההמחשה העוצמתית ביותר לכך. פרנקל (1905–1997) היה נוירולוג ופסיכיאטר יהודי-אוסטרי, שייסד את אסכולת הלוגותרפיה (טיפול באמצעות משמעות). אך לפני שהיה לאיש שם עולמי, הוא היה אדם ששרד את הזוועות הבלתי נתפסות של השואה.

פרנקל עבר ארבעה מחנות ריכוז, כולל אושוויץ. הוא איבד את כל משפחתו, הוריו, אחיו ואשתו הצעירה, שהייתה בהיריון. בתנאים בלתי אנושיים אלו, שבהם כל בוקר יכול היה להיות האחרון, פרנקל גילה את מה שכינה "החופש האחרון של האדם": היכולת לבחור את יחסו לנסיבות. הוא לא בחר היכן יהיה, אך הוא בחר איך להתייחס למצבו. הוא בחר למצוא משמעו,ת בסבל, לעיתים דרך סיוע לחבר, לעיתים דרך תרגול של התיאוריות הפסיכולוגיות שלו על עצמו, ולעיתים פשוט דרך תקווה לראות את אשתו שוב.

"מי שיש לו את ה-למה שלמענו יחיה," כתב פרנקל, "יוכל לשאת כמעט כל איך." זהו הד לבחירתו הקיומית של קירקגור, ל"קפיצת האמונה". פרנקל לא היה תלמיד ישיר של קירקגור, אך גילה באופן עצמאי ובדרך כה כואבת את אותו גרעין אמת: שהאדם, גם כשנשלל ממנו הכול, עדיין חופשי לבחור את דרכו הפנימית, את עמדתו, את משמעותו. סיפורו של פרנקל אינו רק עדות לחוסן הנפשי האנושי, אלא גם הוכחה חיה לכוחה המעצים של הבחירה האישית.

יעניין אותך לקרוא:    ספר: האדם מחפש משמעות - וויקטור פרנקל

החופש לבחור

אם יש מסר אחד שסורן קירקגור רצה שנפנים, הוא זה: אתה חופשי! לא רק חופשי לפעול, אלא חופשי לבחור מי אתה ומה תהיה משמעות חייך. זהו הגרעין הפילוסופי המהדהד בכל פינה בחיינו, גם אם לא תמיד אנו מודעים לכך.

אבל אל תטעו, זה לא "חופש קל". זהו חופש כבד משקל, שמגיע יחד עם אחריות עצומה וגם עם חרדה. החרדה שאנו חווים כשעלינו לקבל החלטה גורלית, האם להתפטר מעבודה משעממת, האם לסיים מערכת יחסים, האם לעבור עיר, היא לא סימן לחולשה, אלא דווקא הוכחה חיה לחופש האמיתי שלנו. היא מזכירה לנו שאף אחד לא יכול לבחור במקומנו.

האמת האולטימטיבית, על פי קירקגור, היא הבחירה הפנימית שלך. היא ניכרת בכל רגע בחייך: בבוקר כשאתה מחליט איך תגיב ליום החדש, בתגובה שלך לביקורת, באופן שבו אתה ניגש למשימה מאתגרת. אפילו ההחלטה "לא לבחור" היא בחירה, והיא מגיעה עם מחיר. הפילוסופיה של קירקגור היא קריאה נועזת: קח את ההגה לידיים. האמת שלך, משמעות חייך, אינה ניתנת לך, היא נבראת על ידך, בכל בחירה ובחירה. זה מפחיד, אבל זה גם משחרר ומעצים באופן בל יתואר.

יעניין אותך לקרוא:    האינסטרומנטליסט מתמקד במה שעובד

שימושיות ויתרונות מעשיים לפילוסופיה של קירקגור במאה ה-21

אז איך פילוסוף מהמאה ה-19 יכול לעזור לנו לנווט את חיינו במאה ה-21, בעידן הסמארטפונים והבינה המלאכותית? הפילוסופיה של קירקגור היא למעשה מדריך הישרדות שימושי במיוחד לעידן המודרני:

• התמודדות עם הצפת מידע ובחירות: אנחנו מוצפים באינסוף אפשרויות, מה לאכול, איפה לעבוד, איך לבלות. קירקגור מלמד אותנו לא להיכנע לשיתוק הבחירה, אלא להתמקד בבחירה אותנטית, מה באמת נכון לנו, ולא מה "נראה טוב" או "מומלץ על ידי האלגוריתם". הוא עוזר לנו לפתח מצפן פנימי במקום ללכת לאיבוד.

• עוגן פנימי מול חרדה קיומית: העולם משתנה בקצב מסחרר. עבודות נעלמות, טכנולוגיות חדשות צצות, וחוסר הוודאות הופך לנורמה. הפילוסופיה של קירקגור מספקת לנו עוגן פנימי חזק, ומלמדת אותנו שחרדה היא לא בהכרח אויב, אלא סימן לחופש שלנו, הזדמנות לבחור ולהיות אמיצים מול השינויים.

• טיפוח אותנטיות מול לחץ חברתי: בעידן הרשתות החברתיות, שבו כולם מנסים להיראות מושלמים ולהתאים את עצמם לנורמות, קירקגור דוחף אותנו להיות נאמנים לעצמנו. הוא מעודד אותנו לוותר על הצורך באישור חיצוני, ולחיות חיים שמשקפים את האמת הפנימית שלנו, גם אם היא שונה מהמקובל.

• לקיחת אחריות במקום האשמה: במקום להאשים את הגורל, הנסיבות או אחרים בבעיות שלנו, הפילוסופיה של קירקגור מעצימה אותנו לקחת אחריות מלאה על חיינו. הבחירות שלנו, גם הקשות שבהן, הן שלנו בלבד, והכוח לשנות טמון בידינו.

• מציאת משמעות בעולם חומרני: בעידן שבו הכסף וההצלחה החיצונית נתפסים לעיתים כפסגת האושר, קירקגור מזכיר לנו שיש משמעות עמוקה יותר לחיים. הוא קורא לנו לחפש את ה"למה" הפנימי שלנו, את הערכים והמטרות שנותנים לחיינו תוכן אמיתי מעבר להישגים חומריים.

הפילוסופיה של קירקגור היא לא תיאוריה מופשטת, היא כלי מעשי לצמיחה אישית ושיפור איכות החיים במאה ה-21. היא מזמינה אותנו לחיות חיים מלאים, אמיצים ומשמעותיים.

תנועות, תפיסות ופרקטיקות עכשוויות הקשורות לקירקגור

זה אולי מפתיע, אבל רעיונותיו של סורן קירקגור, שנכתבו לפני כמעט מאתיים שנה, ממשיכים "לחיות ולבעוט" בדרכים מפתיעות בתנועות ובתפיסות רווחות במאה ה-21:

• מיינדפולנס ומדיטציה:
  התרגולים הללו, המעודדים התמקדות ברגע ההווה, קבלת המציאות והתמודדות עם חרדה, מהדהדים את רעיון "קפיצת האמונה" של קירקגור, ההתמסרות לרגע הנוכחי על אף חוסר הוודאות. זוהי בחירה אקטיבית להיות נוכח.

• פסיכולוגיה חיובית ולוגותרפיה:
  שניהם שואבים השראה רבה מהדגש של קירקגור על מציאת משמעות, פיתוח חוסן נפשי ונטילת אחריות אישית. כפי שויקטור פרנקל הראה, היכולת לבחור את תגובתנו לנסיבות היא המפתח.

• עולם היזמות והחדשנות:
  יזמים, בבסיסם, הם קירקגוריסטים. הם נוטלים סיכונים, "קופצים למים עמוקים", ובוחרים בדרך לא סלולה ולעיתים קרובות לא וודאית. הם מאמינים בחזון שלהם ומקבלים אחריות על כישלונות והצלחות כאחד.

• מינימליזם:
  התנועה המעודדת צמצום חפצים והתמקדות במה שחשוב באמת, משקפת את הדחף הקירקגוריאני לבחור באותנטיות ובפשטות על פני עודף חומרי ותלות חיצונית. זהו מהלך של בחירה מודעת לחיים בעלי משמעות עמוקה יותר.

• שיח על "אותנטיות" ו"חיים אמיתיים":
  במיוחד ברשתות החברתיות, יש חיפוש גובר אחר משמעות עמוקה יותר, מעבר לתדמיות ופילטרים. קירקגור, שדיבר על הצורך להיות נאמן לעצמך, רלוונטי מתמיד לחיפוש זה אחר קיום אותנטי בעולם שבו קל ללכת לאיבוד בזהויות מזויפות.

רעיונותיו של קירקגור מהווים יסוד תיאורטי ופרקטי לתפיסות מודרניות רבות, ומוכיחים את הרלוונטיות הנצחית של שאלות הקיום.

יעניין אותך לקרוא:    הפדאיסטים מפעילים את כח האמונה

קירקגוריסט בעסקים ובקריירה

בעולם העסקים והקריירה של המאה ה-21, שנדמה לעיתים כזירת קרב חסרת רחמים, הפילוסופיה של קירקגור מציעה גישה מרעננת ומעצימה. איך נראה "קירקגוריסט" בעבודה?

ראשית, הוא אינו חושש מקבלת החלטות נועזות. בדיוק כמו יזם שמקים סטארט-אפ, הוא מבין שחוסר וודאות הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך, ושהאומץ לבחור ולפעול, גם ללא ערובות, הוא המפתח להצלחה. הוא לוקח אחריות מלאה על הבחירות שלו, גם כשהן כרוכות בסיכון.

שנית, עבור הקירקגוריסט, עבודה היא הרבה יותר מסתם משכורת. הוא מחפש משמעות עמוקה ותחושת שליחות במה שהוא עושה. הוא שואל: "למה אני קם בבוקר? מה התרומה האמיתית שלי?" זה מוביל אותו לבחור תפקידים או מיזמים שמתיישרים עם ערכיו הפנימיים, ולא רק עם רווח כספי.

שלישית, אותנטיות במנהיגות היא אבן יסוד. מנהיג קירקגוריסטי מוביל מתוך ערכים אישיים ומחויבות אמיתית, ולא מתוך "אני מאמין" תאגידי חסר נשמה. העובדים יודעים שהוא אמיתי, והולכים אחריו מתוך אמון, לא רק מתוך כפיפות למרות.

ולבסוף, הוא רואה כישלונות כחלק מהדרך, לא כסוף העולם. הוא מבין שכל מעידה היא הזדמנות ללמוד, לצמוח ולחזק את האמונה הפנימית ביכולתו לקום ולהמשיך. עבור הקירקגוריסט, עולם העבודה הוא זירה לבחירה, אחריות וצמיחה מתמדת.

קירקגוריסט במשפחה

הפילוסופיה של קירקגור, על דגשיה בבחירה ובאחריות, רלוונטית במיוחד גם למערכות היחסים האינטימיות ביותר שלנו – במשפחה.

בזוגיות, קירקגוריסט מבין שאהבה אינה מצב סטטי אלא בחירה יומיומית. הוא בוחר שוב ושוב בבן או בת זוגו, גם ברגעים קשים, לא בגלל "מה שמקובל" או "כי חייבים", אלא מתוך מחויבות עמוקה ואותנטית. הוא מכיר בכך שלבן הזוג יש חופש מוחלט ונפרדות, ובמקום לנסות לשלוט, הוא מאפשר מרחב לצמיחה הדדית, עם שיח פתוח וכנה גם על קונפליקטים. זוהי אהבה שמבוססת על החלטה אקטיבית, לא רק על רגש חולף.

בחינוך הדור הבא, הורה קירקגוריסט אינו כופה "אמת" חיצונית על ילדיו. במקום זאת, הוא מעודד אותם לחשוב בעצמם, לבחור את דרכם ולקחת אחריות על מעשיהם. הוא סומך עליהם שימצאו את האמת הפנימית שלהם, גם אם היא שונה משלו. הוא יוצר מרחב בטוח לטעויות, מתוך הבנה שטעויות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה והצמיחה, ומלמד אותם להתמודד עם חרדת הבחירה בביטחון ובאומץ. זהו חינוך לאוטונומיה, לאחריות אישית ולאותנטיות, המצייד את הילדים בכלים להתמודד עם אתגרי החיים.

יעניין אותך לקרוא:    ישעיה ברלין וחירות כדרך חיים

קירקגוריסט בקהילה

הפילוסופיה של קירקגור, המדגישה את האותנטיות והבחירה האישית, משפיעה באופן עמוק גם על המעורבות שלנו בקהילה ובזירה הפוליטית. קירקגוריסט אינו אדם אדיש, אלא אזרח פעיל ובעל מצפון.

מעורבות קהילתית עבור קירקגוריסט נובעת מבחירה פנימית, לא מ"לחץ חברתי". הוא תורם מזמנו ומרצו מתוך אחריות אישית עמוקה, מתוך רצון אמיתי לשפר את הסביבה והחברה שבה הוא חי. הוא לא חייב להשתייך לאף ארגון אם זה לא מרגיש לו אותנטי, אך ימצא את הדרך שלו לפעול.

בזירה הפוליטית, קירקגוריסט יפעל מתוך עמדות אותנטיות המבוססות על ערכים אישיים עמוקים. הוא לא יתיישר לפי עמדות ה"עדר" רק כדי להיות פופולרי, אלא יגלה אומץ לעמוד על עקרונותיו, גם אם זה אומר ללכת נגד הזרם. הוא מבין שלבחירות פוליטיות יש השלכות, ולוקח עליהן אחריות מלאה. כשקירקגוריסט נתקל בעוול חברתי, הוא לא רק מתלונן. הוא בוחר לפעול, להשמיע קול, ולעיתים אף ליזום שינוי, מתוך הכרה בכוחו ובאחריותו כפרט. זוהי גישה אקטיבית המעודדת אזרחות פעילה, מתוך עמדה של חירות אישית ומחויבות חברתית.

קירקגוריסט כאיש חינוך

מה קורה כשפילוסופיה כמו זו של קירקגור פוגשת את עולם החינוך? התוצאה היא גישה פדגוגית מעצימה ומשחררת, ששמה את התלמיד במרכז.

עבור קירקגוריסט, מורה אינו רק "ממלא" ידע בראשים ריקים, אלא יותר כמו "מיילד" שמסייע לתלמידים לגלות את האמת בתוכם. הוא מעודד חשיבה עצמאית, ולא רק שינון עובדות. הוא מלמד את תלמידיו להטיל ספק, לשאול שאלות נוקבות, ובעיקר – לבחור את דרכם האישית בעולם.

חינוך קירקגוריסטי שם דגש על פיתוח אחריות אישית. התלמידים מועצמים לקחת בעלות על תהליך הלמידה שלהם ועל הבחירות בחייהם. יש לגיטימציה לשאלות קיומיות – משמעות, חופש, מוות – והכיתה הופכת למרחב בטוח שבו ניתן לבחון אותן לעומק. המטרה היא לחנך לאותנטיות: לסייע לכל תלמיד למצוא את קולו הייחודי ואת דרכו, במקום להתאים את עצמו לתבניות קיימות. חינוך, בגישה זו, הוא מסע של גילוי עצמי, שבו המורה הוא מלווה ומנחה, והתלמיד הוא הבוחר והאחראי על עתידו.

יעניין אותך לקרוא:    פרגמטיזם יחסי לפעול במציאות כפי שהיא

3 קירקגוריסטים

הפילוסופיה של קירקגור, על דגשיה בבחירה, אותנטיות ואומץ קיומי, אינה מוגבלת לספרי פילוסופיה. היא מתגלמת בחיינו, ולעיתים קרובות בדמויות מפורסמות שאולי לא היינו מקשרים אליה ישירות. הנה שלוש דמויות כאלה, שחיו את "האמת כבחירה אישית", גם אם ללא מודעות פילוסופית מובהקת:

1. פרנץ קפקא: החיפוש האישי חסר הפשרות

פרנץ קפקא (1883–1924), הסופר היהודי-צ'כי, ידוע בסיפוריו הסיוטיים, הבירוקרטיים והאבסורדיים, כמו "המשפט" ו"הטירה". לכאורה, עולמו רחוק מ"אומץ קיומי". אך דווקא בתוך הקיום המנוכר והמיוסר שתיאר, קפקא היה קירקגוריסט מובהק. כתיבתו הייתה חיפוש אישי חסר פשרות אחר משמעות, אמת ומוסר בעולם שאיבד את דרכו. הוא לא חיפש תשובות קלות או נחמות חיצוניות. הוא התמודד באומץ עם חרדת הקיום, עם תחושת האשמה והבדידות, ועם הפרדוקסים של המצב האנושי. הבחירה שלו לכתוב, גם ללא הכרה מסחרית משמעותית בחייו, ועל אף הקשיים האישיים והבריאותיים, הייתה "קפיצת אמונה" מתמדת אל תוך האמת האמנותית והקיומית שלו.

הוא לא התיישר לדרישות החברה או ההוצאה לאור, אלא הלך בדרך הייחודית והכואבת שלו.

2. סימון וייל: מחויבות לאמת קיומית מוסרית

סימון וייל (1909–1943), פילוסופית, מיסטיקנית ופעילת חברתית צרפתייה יהודייה, הייתה דמות יוצאת דופן שחיה חיים של מחויבות מוחלטת לאמת קיומית ומוסרית. וייל לא רק דיברה על עקרונות, אלא חיה אותם באופן קיצוני: היא ויתרה על חיי נוחות, עבדה כפועלת בבתי חרושת כדי להבין את סבלם של העובדים, ולקחה חלק פעיל בתנועת ההתנגדות הצרפתית במלחמת העולם השנייה, כשהיא מסרבת לאכול יותר מאשר הקצבת המזון לתושבים בצרפת הכבושה, מה שהוביל למותה בגיל צעיר. הבחירות שלה היו כרוכות בוויתור עצמי עמוק ובסיכון חיים, והן נבעו מתוך אמת פנימית שאינה מתפשרת.

היא לא חיפשה אושר אישי במובן הקונבנציונלי, אלא את האמת המוסרית והמחויבות לה, גם אם המחיר היה כבד מנשוא. זוהי התגלמות של "האמת כבחירה אישית", שבה כל צעד הוא קפיצת אמונה לתוך עומק ההוויה.

3. פרינס: יוצר שהלך עם האמת הפנימית שלו באומץ קיומי

פרינס רוג'רס נלסון (1958–2016), הידוע כ"פרינס", היה מוזיקאי, זמר, כותב שירים ומפיק אמריקאי פורץ דרך. מעבר לכשרונו המוזיקלי העצום, פרינס היה קירקגוריסט במובנים רבים. הוא סירב להתאים את עצמו לתבניות תעשיית המוזיקה. הוא יצר מוזיקה שלא פחדה לשבור מוסכמות, לערבב סגנונות ולהיות פרובוקטיבית. הוא נאבק בעקשנות נגד חברות תקליטים על חופש יצירתי, ואף שינה את שמו לסמל בלתי ניתן להגייה כדי לבטא את הבעלות שלו על עבודתו וזהותו. זוהי בחירה מובהקת באותנטיות אישית על פני כניעה ללחץ מסחרי או ציפיות חברתיות.

פרינס חי ויצר מתוך אמת פנימית אמיצה, חרף ביקורת ולעיתים ניכור. הוא היה מוכן לקחת סיכונים אמנותיים ואישיים עצומים כדי להישאר נאמן לחזון הייחודי שלו, מה שהופך אותו לדוגמה חיה לאומץ קיומי ביצירה ובחיים.

3 דמויות קירקגוריסטיות אייקוניות

הפילוסופיה של קירקגור חיה לא רק במציאות, אלא גם בעולמות הדמיון שיצרנו. דמויות בדיוניות רבות, שובות לב ומורכבות, מגלמות באופן מובהק את עקרונות הבחירה, האחריות והאותנטיות. הנה שלוש דמויות אייקוניות מהמדיה שניתן לראות בהן "קירקגוריסטיות" אמיתיות:

1. אריה סטארק (משחקי הכס): בחירה בדרך משלה

אריה סטארק מ"משחקי הכס" היא גילום הבחירה הקיומית. בעוד משפחתה מצפה ממנה להתנהג כגבירה, אריה בוחרת שוב ושוב בדרך של לוחמת, מתנקשת ונוודת. זוהי בחירה חריגה שדורשת ממנה לוותר על חיים נוחים, על ביטחון משפחתי ועל אהבה, ולהתמודד עם חרדה, בדידות וסכנות בלתי פוסקות. היא בוחרת באותנטיות שלה, הולכת אחרי "האמת הפנימית" שלה לנקמה ולחיים עצמאיים, גם אם משמעות הדבר היא לחיות בעולם של צללים ולנטוש חלקים מזהותה המקורית. היא לא מתכחשת לבחירותיה ולוקחת עליהן אחריות מלאה, לא משנה מה המחיר.

2. ברוס וויין / באטמן (האביר האפל): האחריות שבלב הבחירה

ברוס וויין, הלא הוא באטמן מסרטי "האביר האפל", הוא דוגמה קירקגוריסטית מובהקת ל"אחריות קיומית". לאחר טרגדיה נוראית, הוא בוחר, במו ידיו, לקחת על עצמו את המשימה להגן על גות'אם. זו אינה משימה קלה, היא כרוכה בבדידות עצומה, בויתור על חיי חברה ומשפחה, ובהתמודדות בלתי פוסקת עם פחדים אישיים. הוא אינו מצפה שמישהו אחר יעשה זאת עבורו; זו בחירה שלו, אחריות בלעדית שלו. באטמן אינו גיבור על טבעי, אלא אדם שבחר להתעלות מעל חולשותיו, לקפוץ את "קפיצת האמונה" אל תוך תפקיד המושיע, ולקחת אחריות על העיר כולה, גם כשהוא נדחה או נחשב לנבל.

3. סוורוס סנייפ (הארי פוטר): מעבר לחזות החיצונית

סוורוס סנייפ מ"הארי פוטר" הוא דמות מורכבת שבה החזות החיצונית מסתירה בחירה קיומית עמוקה וכואבת. במשך שנים ארוכות הוא מגלם את דמות "האיש הרע", הוא מנוכר, קשוח, ולכאורה בצד הלא נכון. אך כל הזמן הזה, סנייפ פועל מתוך מחויבות עמוקה ואותנטית שהתפתחה בתוכו, לאהבתו לאמו של הארי, לילי. הוא בוחר לחיות חיים בצללים, להקריב את שמו הטוב ואת אושרו, הכל למען הבטחה שלקח על עצמו. זהו ביטוי מובהק ל"קפיצת אמונה", הוא בוחר בעקביות, ובאומץ רב, לחיות חיים של הקרבה למען אמת פנימית, גם אם העולם רואה בו אויב. הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו, גם אם איש לא מבין את מניעיו האמיתיים עד לסוף.

יעניין אותך לקרוא:    המכשול הוא הדרך ע"פ מרקוס אוריליוס

המדריך המעשי לקירקגוריסט: כך תהיה משפיע ומשגשג

אז איך הופכים את הפילוסופיה העמוקה של סורן קירקגור למדריך חיים מעשי שיכול לעזור לכם לשגשג במאה ה-21? הנה כמה עקרונות וצעדים שתוכלו לאמץ עוד היום:

• העזו לבחור, גם כשמפחיד:

• החיים מלאים בצמתים. קירקגור מלמד אותנו שאי-בחירה היא בחירה בפני עצמה, ולרוב היא זו שמובילה לסטגנציה וייאוש. אל תחששו לקפוץ אל הלא נודע, בין אם מדובר בשינוי קריירה, במערכת יחסים חדשה או במיזם אישי. האומץ לבחור, גם כשהתוצאה לא וודאית, הוא המפתח לחיים מלאים.

• קחו אחריות מלאה:
  על מעשיכם, על רגשותיכם, ועל הנרטיב של חייכם. במקום להאשים נסיבות חיצוניות או אחרים, הפנימו את הכוח שיש לכם לשנות. זוהי השחרור האמיתי, ההבנה שאתם הקברניטים של הספינה שלכם.

• חבקו את החרדה:
  חרדה אינה בהכרח אויב. קירקגור ראה בה סימן לחופש עצום ולפוטנציאל לשינוי. כשתרגישו חרדה מול בחירה חשובה, זכרו שזהו סימן לכך שאתם עומדים על סף פריצת דרך, ויש לכם את הכוח לבחור.

• מצאו את המשמעות שלכם:
  אל תחפשו אותה בחוץ, לא בחברה, לא בצבירת כסף, ולא במילוי הציפיות של אחרים או השתייכות לארגונים. המשמעות האמיתית נובעת מתוככם, מתוך הערכים והתשוקות שמניעים אתכם באמת. עשו את מה שמרגיש נכון לכם, גם אם זה הולך נגד הזרם.

• היו אותנטיים באופן עקבי:
  נסו לא לרצות את כולם או להתאים את עצמכם לתבניות חיצוניות. חיו את האמת שלכם, דברו את האמת שלכם, ועמדו מאחורי הדעות שלכם. אותנטיות בונה אמון ומאפשרת קשרים עמוקים יותר.

• למדו מטעויות:
  כישלונות הם לא סוף הדרך, אלא שיעורים חשובים. השתמשו בהם כקרש קפיצה ללמידה וצמיחה, ולא כסיבה לייאוש.

• פעלו מתוך אמונה:
  זו לא אמונה דתית, אלא אמונה עמוקה בעצמכם וביכולתכם להתמודד עם אתגרים, לבחור בטוב ולמצוא את דרככם הייחודית.

קירקגור מציע לנו לא רק פילוסופיה, אלא דרך חיים, דרך של אומץ, אחריות ואותנטיות. ליישם את רעיונותיו ביומיום פירושו לחיות חיים מלאים, משמעותיים ומשגשגים, חיים שנבנים מבפנים החוצה. אתם מוכנים לאמץ את דרך הקירקגוריסט?

הבחירה באמת שלך

אז מה נשאר לנו מהמסע הזה אל תוך עולמו המרתק של סורן קירקגור? מסר אחד ברור: האמת אינה משהו שאתה מוצא, אלא משהו שאתה יוצר. היא לא ממתינה לך בחוץ, כתובה בספרים או מוכתבת על ידי מומחים. היא שוכנת עמוק בתוכך, ומחכה שתעז לבחור בה ולחיות אותה.

קירקגור מזכיר לנו שיש לנו חופש עצום, ולצדו אחריות גדולה. האחריות לבחור את הערכים שלנו, את הדרך שלנו ואת המשמעות של חיינו. זו לא פילוסופיה של תשובות קלות, אלא פילוסופיה של אומץ, של צמיחה, ושל הקשבה לקול הפנימי.

המסע הקירקגוריסטי הוא מסע אישי ומתמשך. הוא דורש מאיתנו להישאר ערניים, לשאול שאלות, ולעולם לא להפסיק לבחור באותנטיות. זכרו: הכוח לשגשג, להשפיע, ולחיות חיים מלאי משמעות, הוא בידיים שלך. עכשיו, כשאתם מצוידים במצפן של קירקגור, אתם מוכנים לנווט את דרככם בעולם, מתוך בחירה חופשית ואמת אישית.

יעניין אותך לקרוא:    ג'אמבטיסטה ויקו והאמת שביצירה

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים

לאימייל: לחצו כאן

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/