רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית בחירה חופשית

אוטרקיה אריסטוטלית - לאטרקטיביות

תמונה
"המאושר זקוק לידידים, לא כי חלש בלעדם, אלא כי טבע האדם במיטבו כשחולק מלאות פנימית עם אחרים" - אריסטו האדם האוטרקי של אריסטו מלא חיים, חברותי ומעורב, שהמניע שלו הוא נתינה מתוך שפע ולא שאיבה מתוך חוסר. ככל שרוצים פחות, מקבלים יותר בעידן שבו אנחנו מחוברים לאלפי גירויים בכל רגע, נדמה שהחיים המודרניים הפכו למרוץ בלתי פוסק אחר ה"חסר". אנחנו מחפשים אישור בלייק ברשת החברתית, מחפשים ביטחון בדעתם של אחרים עלינו, ומחפשים משמעות במוצרים שאנחנו רוכשים. המצב הזה מייצר רעש פנימי קבוע, תחושה שאנחנו תמיד זקוקים למשהו חיצוני כדי "להיות בסדר". בתוך הרעש, תמיד ישנם האנשים הללו שנראים כאילו חוקי המשיכה הרגילים לא חלים עליהם. הם מקרינים עוצמה שקטה, הם נראים נינוחים גם כשהעולם סוער, ודווקא אליהם כולם רוצים להתקרב. מה הסוד שלהם? הסוד טמון במושג היווני לאושר,  אודאימוניה (Eudaimonia) . אריסטו, הפילוסוף היווני, לא הגדיר אושר כהנאה רגעית, אלא כ"פריחה אנושית". זוהי היכולת לחיות חיים מלאים שנובעים מתוך איכות פנימית. וכדי להגיע לאותה פריחה, אריסטו הציג את המפתח המרכזי: ה אוטר...

המניכאים במאבק בין טוב לרע

תמונה
"חושך לא יכול לגרש חושך. רק אור יכול לעשות זאת. שנאה לא יכולה לגרש שנאה. רק אהבה יכולה לעשות זאת" - מרטין לותר קינג טוב ורע סביבנו תמיד. התיסכול מפתה למלחמת חורמה ברע, אך מבט מפוכך ילמד שלא נוכל למגרו. ושעלינו להכיר את הרע ולבחור בטוב כל פעם מחדש. בין טוב לרע קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם בתוך סרט? לא סרט קולנוע, אלא כזה שמתרחש ממש סביבכם ובתוככם? קרב בלתי נראה, מתח תמידי בין שני כוחות אדירים: האחד מושך אתכם לכיוון ה אור , הטוב, הנתינה והצמיחה, והשני מושך אל ה חושך , האגו, תאבת הבצע, האינטרסנטיות, הפחד והקיפאון. אנחנו חיים בעידן של מורכבות, שבו הגבולות בין "נכון" ו"לא נכון" מטושטשים לעיתים קרובות, והשאלות הגדולות צצות בחיינו בכל פינה. המאבק הפנימי הזה, אותו "קרב קוסמי" שמתחולל בנפשכם מדי יום, הוא לא המצאה או תופעה מודרנית. יש פילוסופיה עתיקה, בת אלף ושבע מאות שנה, שעוסקת בדיוק בזה. פילוסופיה שרואה את העולם כמגרש משחקים ענק של דואליות , מתח מתמיד בין כוחות מנוגדים. קוראים לה מניכאיזם . יעניין אותך לקרוא:     האינסטרומנטליסט מתמקד במה שעובד שחור ולבן במ...