ספירלת הקיום - חזרתיות להתקדמות
"אני לא מתלהב מהמציאות, אבל זה עדיין המקום היחיד שאפשר לקבל בו ארוחה טובה" - גראוצ'ו מרקס נראה שאנו חיים שוב ושוב וריאציה של סיפור מוכר. לופים בחיינו אינם תקיעות, אלא גרם מדרגות לולייני. וכל חזרה מאפשרת לעלות קומה. התחושה של "שוב פעם זה קורה" לכל אדם יש את הרגע הזה בחיים שבו הוא עוצר ושואל: "רגע, לא הייתי פה כבר?", (כביטוי דה ז'ה וו). זה קורה כשמשבר בעבודה מזכיר בדיוק מופלא את המשבר הקודם, כשהריב עם בן הזוג נשמע כמו הקלטה של ריב מלפני חמש שנים, או כשאנחנו מוצאים את עצמנו מגיבים לאתגר חדש בדיוק באותה דרך שבה הגבנו כשהיינו בני עשרה. התחושה הזו, שהחיים אינם התקדמות בקו ישר אלא מעין לופ אינסופי, יכולה להיות מתסכלת ומייאשת. היא גורמת לנו להרגיש תקועים. נגלה שהחזרה הזו אינה תקלה, אלא תכונה. שהמפתח לצמיחה אינו "לברוח" מהעבר, אלא ללמוד לרקוד איתו. נחקור את מודל ספירלת הקיום , תפיסת עולם הגורסת שאנחנו אכן חוזרים על אותם סיפורים, אך בכל פעם יש לנו את ההזדמנות לעשות זאת בקומה גבוהה יותר, עם כלים משוכללים יותר ומודעות עמוקה יותר. יעניין אותך לקרוא: ...