מסתבר שהסוד לחיים טובים אינו עושר, אושר או משמעות
"חיים טובים מקבלים השראה מאהבה, ומובלים על ידי ידע" - ברטרנד ראסל חשבת פעם לעצמך, איך נראים לך חיים טובים? איך הייתם מגדירים חיים כאלה? עבור חלק מאיתנו הביטוי הזה עשוי להעלות תמונות בראש של משפחה קרובה, עבודה עם קביעות או בית פרטי עם גינה רחבת ידיים. אחרים, עשויים להתמקד במטרה כלכלית או אישית, קריירה, יצירה או ספורט. או במשהו רוחני כמו לשנות לטובה את העולם, בין אם במקצוע, בהתנדבות או באקטיביזם סביבתי או חברתי. על פי הפילוסוף אריסטו, סוג החיים של דאגה לעצמך יסווג כ"הדוני", או המבוסס על הנאה, נוחות, יציבות וקשרים חברתיים חזקים. הסוג השני הוא "אודיימוני", ובו האדם עוסק בעיקר במימוש המטרה והגשמה על ידי תרומה לטוב גדול יותר שמשפיע על העולם או הקהילה. אריסטו תיאר את הרעיונות הללו במסכת האתיקה שלו, ומדע הפסיכולוגיה אימץ אותם כשדן באפשרויות של מה אנשים ירצו לעשות עם החיים שלהם, ואיך לחיות חיים טובים. מאמר חדש, שפורסם באיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, מציין שיש דרך אחרת לחיות חיים טובים. הוא אינו מתמקד בעושר, אושר או במטרה, אלא מגדיר שאנשים הכי מרוצים מחיים "