רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2020

ניהול מחלקת הנדסה כמנהיג

תמונה
"פסימיסט יאמר, הכוס חצי ריקה. האופטימיסט יאמר, הכוס חצי מלאה. המהנדס יאמר, הכוס גדולה מידי." - סקוט אדוארד שג'אפט בשנות התשעים מונתי למנכ"ל חברה שפעילותה העיקרית הייתה פיתוח מוצר פרסום חוצות דיגיטלי מנוהל אינטרנט, בעידן שעוד לא היו מוצרים כאלו בשוק, האינטרנט הייתה עוד בשלב גילוי היכולות, לא היו המושגים IOT או אפליקציה ולא היו בנמצא אנשים עם ניסיון קודם בתחום. נדרשו הפעלת מהנדסים מתחומי האלקטרוניקה, המחשוב והתוכנה, המכניקה, התקשורת, בניית אפליקציות שליטה מרחוק דרך האינטרנט והאופטיקה. קבלני המשנה היו מ-3 יבשות, התקציב מספר מליוני דולרים, והזמן קצוב על ידי הדירקטוריון. לזכותי עמדו הידע שלי בהנדסת תעשייה וניהול ובמנהל עסקים, והניסיון הרב שהיה לי בניהול אנשים, תהליכים ומשאבים בסביבת סטארט-אפ. רבים ממנהלי ההנדסה מתחילים את דרכם המקצועית כמהנדסים ומתכננים, ובזכות כישוריהם הטכניים מתקדמים, עד שמקבלים מינוי לעמוד בראש מחלקת ההנדסה. תפקידים מאוד טכניים, לעתים לא מקנים ניסיון משמעותי בניהול אנשים, חלוקת משאבים ארגוניים וקביעת תהליכים, וממעטים ליצור הזדמנויות להתנ

עסקים בעולם עם קורונה

תמונה
"אנחנו דורשים אזורים מוגדרים בבירור, של אי וודאות" - דוגלס אדאמס הקרונה כאן, ותישאר כאן. לא פחות מכך, ההרגלים שאנישם מאמצים, הטכנולוגיות שהם מתרגלים להשתמש בהם, הציפיות והצרכים שהשתנו בעקבות הקורונה, החרדה והסגרים, יישאר איתנו עוד הרבה זמן. עסק לא יכול להישאר סטטי. השוק והתעשייה, כל תעשייה, משתנה כל הזמן, ועסקים מתאימים את עצמם. הפעם זה לא שונה, אבל זה מהיר הרבה יותר, ומערב כמעט את כל העסקים באותו הזמן. אז שימו לב לשינויים ותעשו את ההתאמות בהקדם. שמירת מרחק אנשים מתרגלים לשמור על מרחק, לא התחבק, לא לנשק ואפילו לא ללחוץ ידיים. אנשים נרתעים מכל שיעול ואיטוש, וחוששים מקרבה פיזית לאנשים זרים. תדעגו שבעסק שלכם אנשים ירגישו בנוח בעניין הזה, ותאפשרו לעובדים וללקוחות את המרחב האישי והמחיצות שהם צריכים ורוצים. אי התקהלות קהל וצפיפות הפכו לדבר מפחיד. אם לפני הקורונה הפעילות העסקית שלכם נגעה בהתקהלות, תמצאו דרך לרווח במקום ובזמנים, ככה שהעומס לא יהיה גלוי או מרתיע ללקוחות שאתם דווקא רוצים למשוך. מעורבות ממשלתית יקח הרבה זמן עד שניפטר ממעורבות ממשלתית מסיבית במשק. זה התחיל בניסיונות להגן

ספר: ארבע ההסכמות - דון מיגל רואיז

תמונה
"כשאנחנו מאבדים שליטה, אנחנו מדכאים את הראש שלנו, ומשחררים, כשאנחנו בשליטה על עצמנו" - דון מיגואל רואיז בארבע ההסכמות The Four Agreements חושף דון מיגל רויז Don Miguel Ruiz את מקור האמונות המגבילות, הגוזלות מאיתנו שמחה ויוצרות סבל מיותר. ארבע ההסכמות הם הצעה לקוד התנהגות שיכול להפוך את חיינו לחוויה חדשה של חופש, אושר ואהבה. כילדים, מלמדים את כולנו כללים נוקשים, אותם אנו מאמצים בחיים כמבוגרים. החברה, כופה עלינו דברים רבים, כולל "חלום כדור הארץ", וחלום "התרבות הלאומית" הקולקטיבים. כללי החלומות הקולקטיבים האלו מונחלים לנו מהורינו, מבתי הספר, מלימודי וטקסי דת והשפעות אחרות. בדרך זו, אנו לומדים כיצד אנו אמורים להתנהג, ומה עלינו להאמין ולקבל כמקובל וסטנדרטי.  רואיז אומר שמכיוון שלא בחרנו בחוקים והסכמות אלו, עלינו לפקפק מדוע אנו מקבלים אותם וחיים על פיהם. כילדים, אם מרדנו או התנהגנו "בצורה לא טובה" אנו נענשים על ידי הורים ואנשי סמכות אחרים על כך שלא פעלנו לפי הכללים. כשהיינו "טובים" קיבלנו תשומת לב ושבח מההורים

הדרך לסייע לחבר צוות להשתפר ולעמוד ביעדים

תמונה
"השאלה אינה אם הפילו אותך, אלא אם קמת והמשכת" - ווינס לומברדי כולנו מכירים את זה, שאחד מחברי הצוות לא עומד ביעדים, נראה לא מתאמץ מספיק, או לא ממוקד מספיק, או חסר הידע, החוכמה או יכולות התקשורת והאינטליגנציה הרגשית כדי להתגבר על הקשיים ולרתום סיוע של אחרים. ומה עושים המנהלים או חברי הצוות האחרים במקרה כזה? לרוב, מתעלמים או נוזפים. והאם זה עוזר ופותר את הבעיה? ובכן, כמעט תמיד, התוצאה לא טובה. מתאלמים ונשארים עם הבעיה, או שמעבירים אותה למישהו אחר, או שעובד וחבר צוות שאובחן כבעל כל היכולות והניסיון הנדרש לבסוף לא מוצא את מקומו ועוזב את הארגון. יש דרך אחרת, שדורשת מחברי הצוות והנהלה יותר אנרגיה רגשית ומחשבתית, אך היא אפקטיבית יותר. יצירת סביבה בטוחה אנשים שמרגישים תחת איום מפסיקים לחשוב ולפעול לטווח ארוך. התגובה הטבעית של כל אחד ואחת מאיתנו למצב לחץ או איום הוא להילחם, לברוח, או לקפוא במקום ולהתגונן. זה מה שנקרא "מוח הלטאה" שמשותף לנו ולכל בעלי החיים מזוחלים ועד יונקים. אנשים אומרים את דעתם, פועלים באופן יצירתי (יש בזה סיכון), לוקחים י