משל: תפוז המריבה
"כשהכעס עולה בנו, אנחנו מפסיקים לשאוף לאמת ומתחילים לשאוף לעצמנו" - יוהאן וולפגן פון גתה הבנת הצרכים של אחרים מאפשרת להפסיק להתפשר על חצאי פתרונות ולהנדס הצלחה בניתוח מדויק של המציאות. אופטימיזציה אנושית העולם הוא מערכת מורכבת של סיבות ותוצאות. בכל רגע נתון, מיליארדי אינטראקציות אנושיות מתרחשות במקביל: בחדרי ישיבות, סביב שולחן האוכל המשפחתי, בבורסות ובין מעצמות. ברוב המקרים, האינטראקציות הללו מנוהלות מתוך דחף הישרדותי שרואה בכל מפגש "משחק סכום אפס", אם אתה מרוויח, השני בהכרח מפסיד. לא נעסוק במוסר או בנימוסים, אלא ביעילות. על התפיסה שהמציאות היא נתון שניתן לניתוח אובייקטיבי, ושהכלים המדעיים של חקירה, תצפית והסקת מסקנות הם הדרכים הטובות ביותר לשפר את איכות חיינו. מסע שמתחיל במטבח קטן עם תפוז בודד, יעבור דרך מנגנוני המוח, עד שנגיע למודל עבודה יישומי שיאפשר לראות דרך "הקליפה" של כל קונפליקט אל עבר הליבה המעשית. מעבר מתפיסה של מאבק לתפיסה של אופטימיזציה. יעניין אותך לקרוא: שיר: כולם חופשיים (להשתמש בקרם הגנה) - באז להרמן תפוז המריבה שני אנשים בחדר. על השול...