נאום אגריפא השני במרד הגדול ומנהיגות בעת משבר
"המורדים היו עיוורים מרוב גאוותם, ולא ראו כי הם חופרים במו ידיהם את קבר מולדתם" - יוסף בן מתיתיהו, מלחמת היהודים, ספר ג' קשה לתפוס את המציאות שמושפעת ממורכבות גיאופוליטית חובקת עולם ומכוחות רחוקים שהחיבור שלהם לכאן ולהווה אינו מיידי. ובמצבים אלו מנהיגות מאותגרת לחבר בין רצונות הציבור לבין האפשרי במציאות. המרד הגדול בקצרה המרד הגדול נגד רומא (66–70 לספירה) החל כתוצאה מתסכול גובר בקרב יהודי ארץ יהודה בשל מיסוי כבד, התערבות הממשל בענייני דת והתנהלות מושחתת של מושלי רומא במחוז. במקביל, התעוררו תחושות לאומיות ודתיות, והקנאים, שראו במרד מילוי מצווה דתית, הצליחו להוביל את הציבור למרוד בשלטון הרומי. אגריפא השני, מלך יהודי מבית הורדוס ובעל קשרים קרובים לרומא, ניסה להניע את היהודים מהתדרדרות למרד בנאום שבו הזהיר מפני עוצמתה הבלתי ניתנת לערעור של האימפריה הרומית. אף על פי כן, המרד פרץ ובתחילה הצליחו המורדים לגרש את הכוחות הרומיים מירושלים ולהשתלט על מקומות נוספים ביהודה. במהלך המרד עלו דמויות מפתח כמו יוחנן מגוש חלב ושמעון בר גיורא, מנהיגי הקנאים שהובילו את המאבק מול רומא. אך המורד...