ג'אמבטיסטה ויקו והאמת שביצירה
"ראשית הפואטיקה של האומות הגדולות הייתה המטאפורה, המיתוס והדימויים" - ג'אמבטיסטה ויקו
.
האם המציאות היא נתון קבוע שיש לקבל או שהיא יצירה אנושית שעליה נוכל להשפיע? זוהי שאלה יסודית בקביעת הערכים והפעולות שלנו.
מסע של חקר האמת
כמה פעמים שמעתם ש"האמת קיימת"? שהיא מחכה שתגלו אותה, תחשפו את פניה ותבינו את חוקיה? נדמה שזו תפיסה טבעית, שהוטמעה בנו עמוק. אנחנו מודדים, שוקלים, חוקרים ומנסים לפענח את העולם כאילו היה חידה ענקית שהתשובה לה כבר קיימת.
אבל מה אם האמת אינה דבר שאנחנו מגלים, אלא משהו שאנחנו יוצרים?
את השאלה המהפכנית הזו העלה ג'אמבטיסטה ויקו (Giambattista Vico), פילוסוף איטלקי בן המאה ה-18, תקופה שבה בעקבות המהפכה המדעית, שלטו הרציונליזם ושיטות המדעים המדויקים. ויקו העז להציע דרך מחשבה אחרת לחלוטין. הוא טען שהעולם של בני האדם, ההיסטוריה, התרבות והחברה שלנו, נוצר על ידינו. ולכן, כדי להבין אותו באמת, עלינו להתבונן לא רק בתוצר הסופי, אלא בתהליך היצירה עצמו.
המאמר שלפניכם הוא מסע אל תוך הגישה המרתקת של ויקו. זהו לא שיעור פילוסופיה יבש, אלא מדריך מעשי שיפתח בפניכם דרך חדשה לניתוח המציאות. נלמד כיצד לזהות את הכוחות הנסתרים שמעצבים את חיינו, וחשוב מכל, כיצד להשתמש בהבנה הזו כדי ליצור מציאות טובה יותר עבורנו ועבור סביבתנו. זהו מסע שבסופו לא רק תבינו את העולם טוב יותר, אלא גם תבינו כי אתם חלק בלתי נפרד ממי שיוצר אותו.
יעניין אותך לקרוא: הפדאיסטים מפעילים את כח האמונה
ויקו ועולמו
כדי להבין את גישתו המהפכנית של ויקו, נתחיל בנאפולי של סוף המאה ה-17. זו הייתה תקופה של תסיסה אינטלקטואלית, שבה עידן הברוק המסוגנן והדרמטי פינה את מקומו לאורות הבוהקים של עידן הנאורות. גיבורי התקופה לא היו עוד אמנים ומלכים, אלא הוגים כמו רנה דקארט, שתבעו את האמת מהיגיון צרוף: "אני חושב, משמע אני קיים." הכל הועמד בספק, והחיפוש אחר חוקים אוניברסליים הפך למטרה עליונה, כאילו המציאות כולה היא נוסחה מתמטית אחידה.
בתוך סביבה זו, חייו של ג'אמבטיסטה ויקו לא היו קלים. הוא לא היה פילוסוף עשיר שפעל בחצר המלוכה, אלא איש משפחה שנאבק בקשיים כלכליים, והתמודד עם חוסר הכרה מצד עמיתיו. בעוד אחרים נסחפו בזרם הרציונליזם, ויקו שחה נגדו.
הוא עסק רבות במשפטים, היסטוריה ופילוסופיה, וכיהן כפרופסור לרטוריקה באוניברסיטת נאפולי במשך כמעט 40 שנה.
הוא חש שהגישה החדשה של הרציונליזם, על אף הישגיה, החמיצה משהו מהותי על הקיום האנושי. היא התעלמה מהדמיון, מהרגש ומהכוח העצום של סיפורים ומיתוסים שעיצבו את האנושות מאז ומתמיד.
הפילוסופיה של ויקו נולדה מתוך ניסיון חיים של אדם שחש את הפער שבין החשיבה הקרה והמנוכרת לבין המורכבות העשירה והכאוטית של המציאות. הוא הבין שהאמת על העולם שלנו אינה נמצאת רק בנוסחאות, אלא גם בחוויות, בסיפורים ובדברים שאנחנו יוצרים במו ידינו. זהו סיפורו של הוגה שמאחורי ההגות הגדולה שלו עומד אדם שחי והרגיש.
עקרון ה-Verum factum
אנו נוטים להתייחס למציאות כאובייקט ניטרלי. אנו מאמינים שיש חוקים קבועים, נצחיים ובלתי משתנים שפועלים בעולם, ותפקידנו הוא רק לגלות אותם. זוהי דרך החשיבה של המדעים המדויקים: מדען טבע חוקר את חוקי הפיזיקה, הביולוגיה או הכימיה, ואת האמת עליהם הוא מגלה במעבדה. אך ויקו טען שיש שני סוגי עולמות, ולכל אחד מהם אמת מסוג אחר.
העולם הראשון הוא עולם הטבע, שנברא על ידי האל. מכיוון שלא יצרנו אותו, לעולם לא נבין אותו במלואו. אנחנו יכולים לחקור אותו ולנסות להתקרב לאמת, אך לעולם לא נגיע לליבת היצירה שלו.
העולם השני הוא העולם האנושי, והוא מכיל את ההיסטוריה, התרבות, החברה, השפה והחוקים שלנו. ויקו טען שהעולם הזה נוצר על ידי בני האדם עצמם. אם כן, כדי להבין אותו, אין טעם לחפש חוקים חיצוניים. במקום זאת, עלינו לבחון את תהליך היצירה שלנו. זוהי ליבת העיקרון שפיתח ויקו, Verum factum (בלטינית: "האמת היא מה שנוצר").
הרעיון הזה הוא כלי רב עוצמה. אם נחשוב על יצירה שלנו, כמו תוכנית עבודה, הקמת עסק או אפילו מערכת יחסים, האמת עליהן אינה נמצאת במאמרים מדעיים, אלא בפעולות שלנו. האמת של תוכנית עבודה היא בביצוע שלה, והאמת של עסק היא ביצירה שלו ובהצלחה שלו בשוק. כשאנו בוחנים עשייה שלנו, אנחנו מבינים שהאמת שלה היא חלק בלתי נפרד מאיתנו.
הבנה זו משחררת אותנו מהתלות בחיפוש אינסופי אחר חוקים נסתרים, ומעניקה לנו אחריות וכוח: אנחנו לא רק צופים במציאות, אלא יוצרים אותה בכל רגע מחדש.
יעניין אותך לקרוא: ישעיה ברלין וחירות כדרך חיים
ההיסטוריה כתהליך אורגני ומעגלי
בעידן שבו חוקי ניוטון משלו בכיפה, האנושות החלה לראות את עצמה כמי שצועדת בקו ישר אל עבר עתיד מזהיר ומתקדם. אך ויקו לא קיבל את התפיסה הזו. הוא התבונן בעבר, וראה לא קו ישר אלא מעגל, תהליך אורגני של צמיחה ושקיעה. הוא כינה תהליך זה בשם "I corsi e ricorsi", "מהלכים וחזרות", והציג תיאוריה מהפכנית של ההתפתחות האנושית.
ויקו חילק את ההתפתחות האנושית לשלושה שלבים עיקריים, שאינם רק תקופות היסטוריות אלא דפוסים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, הן בחברות גדולות והן בחייו של יחיד או ארגון.
עידן האלים: כשהכל מתחיל בסיפור
זהו השלב הראשון, שבו המציאות נתפסת דרך דמיון ומיתוס. בני האדם הראשונים, מתוך פחד וכבוד לטבע, האנימו אותו בכוחות עליונים ונתנו לו שמות של אלים. השפה הייתה פואטית, והאמת נבנתה באמצעות סיפורים ודימויים. זהו שלב של יצירה ראשונית, תמים ופואטי. בחיי יחיד, שלב זה יכול להיות ה"נאיביות" של ההתחלה, כשחלום ודמיון מובילים את הדרך.
עידן הגיבורים: שלטון הכוח והגאווה
לאחר שהמיתוסים כבר מושרשים, מתפתח שלב שני של מאבק בין קבוצות. גיבורים אלימים ושליטים חזקים צצים ועולים, והחברה מנוהלת על ידי כוח ואינטרסים. החוקים עדיין אינם כתובים באופן פורמלי, והאמת נקבעת על פי מי שחזק יותר. זהו שלב של אגו וגאווה, בו יש תחרות חריפה על משאבים ויוקרה. בחיינו, זה יכול להתבטא בשלב שבו התוכניות הגדולות פוגשות את המציאות, ומתנהל מאבק על כוח, שליטה או הכרה.
עידן בני האדם: ההיגיון תופס פיקוד
זהו השלב המאוחר של המעגל. ההיגיון והחוק תופסים את מקומם של המיתוס והכוח. החברה מפתחת מוסדות, חוקים כתובים ומבנים רציונליים. זוהי תקופה של שיא הציוויליזציה, שבה האדם לומד לשלוט על הטבע ועל עצמו. אך ויקו הזהיר כי הניצחון של ההיגיון יכול להיות גם שורש הנפילה: חוסר רגישות וניוון עלולים להוביל את החברה חזרה אל נקודת ההתחלה, שבה היא תהיה חייבת להמציא את עצמה מחדש.
הבנת המעגל הזה אינה רק לימוד היסטוריה. זוהי הבנה שכל תהליך, כל פרויקט וכל קבוצה עוברים מחזורים דומים. הזיהוי של המיקום שלנו במעגל הוא המפתח ליצירה מחודשת, לתכנון ולקבלת החלטות מושכלות יותר.
הדמיון והמיתוס מול שלטון הרציונליזם
הוגי הנאורות האמינו שעם עליית ההיגיון, המיתוסים והאגדות הקדומים יתפוגגו כחלום. הם ראו במיתוסים ביטויים של בורות ואמונה טפלה, שאין להם מקום בעולם המודרני. אך ויקו לא הסכים. הוא טען שהאדם אינו רק יצור רציונלי. הוא גם יצור שירי, יצרי ופואטי. עבור ויקו, הדמיון הוא לא רק כלי לשעשוע, אלא כוח יוצר מהמעלה הראשונה, וכוח זה יצר מיתוסים שעיצבו את האנושות יותר מכל הסבר לוגי.
במקום לדחות את המיתוסים, ויקו בחן אותם כדי להבין את האמת על הדרך שבה בני האדם הראשונים ראו את העולם. הוא ראה בהם ביטויים אותנטיים של תפיסת מציאות, שבה פחד ותקווה, אמונה ותשוקה היו הכוחות המניעים. המיתוסים הללו אינם שקרים, אלא הדרך שבה בני האדם הקדומים יצרו לעצמם משמעות בעולם כאוטי.
גם היום, בעידן המידע והטכנולוגיה, נרטיבים ומיתוסים שולטים בעולמנו. חברות מצליחות לא מוכרות רק מוצר, אלא סיפור, נרטיב של חדשנות, קיימות או חופש. מנהיגים פוליטיים לא מנצחים רק באמצעות נתונים יבשים, אלא על ידי בניית מיתוסים של תקווה או של מאבק צודק. בעולם הקהילתי, סיפור משותף הוא זה שמחבר בין אנשים ויוצר תחושת שייכות.
הרציונליזם הוא כלי הכרחי לבניית חברה מתפקדת, אך הוא לבדו אינו מספיק. הוא יכול להסביר את ה"איך", אבל לרוב לא את ה"למה". כדי להבין את המניעים האמיתיים שלנו, עלינו להכיר בחשיבותם של הדמיון והסיפור. האמת המלאה נמצאת בנקודת המפגש שבין ההיגיון הקר לבין המיתוס החם, בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו מאמינים.
יעניין אותך לקרוא: פרגמטיזם יחסי לפעול במציאות כפי שהיא
המדריך לניתוח מציאות "ג'אמבטיסטי"
סיירנו ברעיונותיו של ג'אמבטיסטה ויקו וניתחנו את תפיסותיו על ההיסטוריה והמציאות. כעת, נהפוך את התיאוריה לכלי עבודה מעשי. המדריך מציג ארבע שאלות מפתח שיאפשרו לכם ליישם את תפיסת העולם של ויקו בכל מצב, בין אם מדובר על אתגר אישי, קבלת החלטה גדולה, או הבנת תהליך בקבוצה. הוא לא מספק תשובות ספציפיות, אלא מעניק מסגרת חשיבה שתעזור לכם לראות את הדברים אחרת.
שאלה 1: מהו ה"מיתוס" שמאחורי המצב?
התבוננו במצב שאתם מנסים להבין ושאלו: איזה סיפור, רעיון או "מיתוס" מניע אותו? מהם הרגשות, האמונות והערכים הלא מודעים שמעצבים את התפיסה של האנשים המעורבים?
זהו היישום של "עידן האלים" של ויקו. בראשית דרכם, חברות האמינו בכוחות על טבעיים ועיצבו מיתוסים כדי להבין את העולם. היום, אותם מיתוסים אינם עוסקים באלים, אלא בסיפורי הצלחה, סיפורי קרב או תפיסות עולם עמוקות. נסו לזהות את ה"נרטיב" שמנהל את המציאות - האם זה מיתוס של "הכל או כלום", של "העולם נגדנו", או של "מהפכה ופריצת דרך"? זיהוי המיתוסים הללו הוא הצעד הראשון להבנת הלב הרגשי של המצב.
שאלה 2: מי הם ה"גיבורים" שמובילים את המצב?
בכל מצב ישנם אנשים או גורמים שמובילים, מושכים בחוטים או שואפים לשליטה. שאלו את עצמכם: מי הם בעלי הכוח? מה מניע אותם? מהם האינטרסים, התשוקות והשאיפות הגלויות והנסתרות שלהם?
זהו היישום של "עידן הגיבורים". ויקו טען שתקופה זו מונעת על ידי גאווה וכוח. בחיינו המודרניים, מדובר על מנהלים, יזמים, מנהיגים פוליטיים או אפילו יחידים דומיננטיים בתוך משפחה. הם אינם בהכרח רעים, אך חשוב להכיר באינטרסים שלהם. הבנת הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים היא קריטית לניתוח נכון של המציאות.
שאלה 3: מהם ה"חוקים" שמנהלים את המצב?
בשלב הבא, חפשו את הכללים והנהלים הרשמיים והבלתי רשמיים שמעצבים את ההתנהגות של המעורבים. שאלו: מהם הנהלים, התקנות, המערכות או ההסכמים הכתובים והלא כתובים ששולטים פה?
זהו היישום של "עידן בני האדם". תקופה זו מונעת על ידי היגיון, שיטתיות וארגון. נסו לנתח את המערכת שבתוכה אתם פועלים. האם הכללים הגיוניים? האם הם משרתים את המטרה? האם ישנם חוקים ישנים שאינם רלוונטיים עוד? הבנת המבנה הרציונלי של המצב מאפשרת לכם לזהות היכן ישנן מגבלות ומתי יש צורך בשינוי.
שאלה 4: מהי ה"אמת" שיצרנו, וכיצד ניצור אמת חדשה?
לבסוף, אחרי שניתחתם את המיתוסים, הגיבורים והחוקים, הגיע הזמן להתבונן בתוצאה הסופית. שאלו את עצמכם: מהי המציאות שנוצרה כתוצאה מהתהליכים שזיהיתי? וחשוב מכך, כיצד אני יכול/ה לפעול כדי ליצור אמת חדשה, מציאות טובה יותר?
זוהי ליבת ה"Verum factum", "האמת היא מה שנוצר". ניתוח מציאות "ג'אמבטיסטי" אינו מסתיים בהבנה בלבד, אלא הוא קריאה לפעולה. כיוון שאתם יוצרים מציאות, יש לכם את הכוח לשנות אותה. זיהוי המעגל והשלבים השונים הוא הצעד הראשון לקראת יצירה מודעת ומוצלחת יותר. במקום לראות את עצמכם כקורבן של נסיבות, התחילו לראות את עצמכם כאדריכלים של העתיד.
העתיד שביצירה
המסע שלנו בעקבותיו של ג'אמבטיסטה ויקו מגיע לסיומו. התחלנו עם השאלה האם האמת היא דבר שאנחנו מגלים או יוצרים, וראינו כיצד ויקו, בניגוד לרוח תקופתו, העז להציע דרך מחשבה נועזת. הוא הזכיר לנו את העיקרון המהפכני של "Verum factum", האמת היא מה שנוצר. הוא הראה לנו שההיסטוריה אינה קו ישר של התקדמות, אלא תהליך מחזורי שבו שלבי הדמיון, הכוח וההיגיון חוזרים על עצמם שוב ושוב, הן ברמה החברתית והן ברמה האישית.
הבנו שהרציונליזם הוא רק חלק מהתמונה, וכי הדמיון, הרגש והמיתוס הם כוחות יוצרים וחיוניים לא פחות לעיצוב המציאות שלנו. אך מעל הכל, הפילוסופיה של ויקו מספקת לנו כלי מעשי רב עוצמה: היכולת לנתח את המציאות שסביבנו לא רק דרך מה שהיא, אלא גם דרך הדרך שבה היא נוצרה.
לכן, כשאנו מסתכלים על חיינו, על האתגרים ועל ההזדמנויות, איננו צריכים לראות רק תוצרים סופיים. עלינו לראות יצירה. האמת של העסק, של הקריירה, של הקשר הזוגי או של הפרויקט שאתם מנהלים, היא לא רק מה שקיים היום, היא הסיפור, המאבקים, החוקים והפעולות שעיצבו אותם לאורך הזמן.
במקום לחפש אמת מוחלטת, ויקו מזמין אותנו לקחת אחריות על המציאות שאנו יוצרים. הוא קורא לנו להכיר בכוח שלנו לעצב את עתידנו, לא כצופים מהצד, אלא כשותפים פעילים, מודעים ויצירתיים במעגל ההולך וחוזר של החיים. כי בסופו של דבר, האמת שלכם היא היצירה שלכם, ובכל רגע נתון, יש לכם את הכוח ליצור אותה מחדש.
יעניין אותך לקרוא: המכשול הוא הדרך ע"פ מרקוס אוריליוס
לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים
לאימייל: לחצו כאן
לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן
לתוכן העניינים לחצו כאן
לרשימת כל הפרקים לחצו כאן
צפו בסרטונים ב YouTube לחצו כאן
התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן
עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן
עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית
באתר:
Stratego 360 http://www.stratego360.com/
