מנכ"ל 360 CEO - מנהיגות והתפתחות אישית

"הסוד לדיבור מעניין הוא לדעת מתי לשתוק" – ד.מ. סינג אנשים מברברים עד כדי פגיעה בעצמם, בתדמיתם, בהשפעתם ובהישגיהם. נתעמק בלדעת מתי ואיך צריך לשתוק. תופעת ה"דברנות" האם שמתם לב פעם לכמה רעש יש מסביבנו? בדיונים במקום העבודה, בחדשות, ובוודאי ברשתות החברתיות, כולם מדברים כל הזמן. אנחנו חיים בתרבות שמעריצה את הקול החזק בחדר. מי שמגיב ראשון, מי שמנהל את השיחה, מי שמוודא ששומעים אותו מעל כולם. האשליה הרווחת היא שדיבור הוא כוח, ושהשתיקה היא חולשה. אבל האם זה באמת כך? המרוץ הבלתי פוסק להבעת דעה יוצר רעש שמפריע לנו לחשוב בבירור. ה"דברן", שממהר למלא כל רגע של שקט במילים, מונע לעיתים קרובות מפחד מהשקט או מהצורך הנואש להוכיח את עצמו. הוא לא באמת מקשיב, הוא רק מחכה לתורו לדבר. הוא מגיב לא מתוך מחשבה, אלא מתוך דחף. בעוד שהחברה המודרנית דוחפת אותנו לדבר, תרבויות עתיקות ידעו להעריך את השתיקה. פילוסופים סינים ותורות מזרחיות הדגישו את כוחה של ההתבוננות הפנימית, ואפילו בתרבויות אינדיאניות רבות, האדם שדיבר פחות היה נחשב לחכם ביותר. מי שמתבונן ומקשיב יותר, מבין יותר. אז האם מי ש...

"כשהכעס עולה בנו, אנחנו מפסיקים לשאוף לאמת ומתחילים לשאוף לעצמנו" - יוהאן וולפגן פון גתה הבנת הצרכים של אחרים מאפשרת להפסיק להתפשר על חצאי פתרונות ולהנדס הצלחה בניתוח מדויק של המציאות. אופטימיזציה אנושית צרי להכיר בזה שכל משא ומתן שמסתיים בפשרה הוא כישלון ולא מצב אופטימלי. זה מתחיל מזה שהעולם הוא מערכת מורכבת של סיבות ותוצאות, השפעות ואינטרסים. בכל רגע נתון, מיליארדי אינטראקציות אנושיות מתרחשות במקביל: בחדרי ישיבות, סביב שולחן האוכל המשפחתי, בבורסות ובין מעצמות. ברוב המקרים, האינטראקציות הללו מנוהלות מתוך דחף הישרדותי שרואה בכל מפגש "משחק סכום אפס", אם אתה מרוויח, השני בהכרח מפסיד. לא נעסוק במוסר או בנימוסים, אלא ביעילות . על התפיסה שהמציאות היא נתון שניתן לניתוח אובייקטיבי, ושהכלים המדעיים של חקירה, תצפית והסקת מסקנות הם הדרכים הטובות ביותר לשפר את איכות חיינו. מסע שמתחיל עם תפוז בודד, יעבור דרך מנגנוני השיבה והמוח, עד שנגיע למודל עבודה יישומי שיאפשר לראות דרך "הקליפה" של כל קונפליקט אל עבר הליבה המעשית. מעבר מתפיסה של מאבק שבסופו פשרה, לתפיסה של אופטימיז...