רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ליברליזם קלאסי

ישעיה ברלין וחירות כדרך חיים

תמונה
"להיות אדם פירושו להיות במצב של בחירה" - סר ישעיה ברלין חירות אמיתית כוללת את החירות השלילית של חופש לפעול בלי שיגבילו אותנו ואת החירות החיובית לחשוב ולפעול על געת עצמנו ללא כפיה. החופש להיות אדם מהי חירות? האם היא רק היכולת לעשות מה שאנחנו רוצים, ללא הפרעה? או שמא היא טמונה במשהו עמוק יותר, היכולת להיות באמת, באמת, מי שאנחנו? במאה ה-20, כשהעולם נסחף בין אידיאולוגיות טוטליטריות שדרשו מהאדם לוותר על עצמו למען אידיאל גדול, הפילוסוף ישעיה ברלין הציע לנו דרך חשיבה חדשה על השאלה הנצחית הזו. הוא לא הסתפק בהגדרה אחת, אלא פיצל את מושג החופש לשני חלקים שונים בתכלית, ובכך העניק לנו מפה מדויקת יותר של המציאות. נהפוך את תפיסת החירות של ברלין למדריך מעשי לחיים. נראה כיצד התובנות שלו על חירות שלילית , חירות חיובית ו רב-ערכיות יכולות להפוך מכלי פילוסופי מופשט לארגז כלים של ממש. כל פרק הוא אבן דרך במסע, שרשרת של רעיונות שמתחברים יחד כדי להציע לנו דרך חדשה לבחון את חיינו. המטרה שלנו היא לא רק להבין את ברלין, אלא להשתמש ברעיונותיו כדי לנתח את המציאות, לנהל את הבחירות שלנו ולהגדיל את החירות ...

ספר: עושר האומות - אדם סמית

תמונה
"לא מנדיבות הקצב, האופה או הטבח אנו מצפים לארוחה, אלא משיקולם האינטרסנטי לעצמי שלהם" - אדם סמית' נכיר את הספר המדובר והמשפיע ביותר על תודעת העולם המערבי הקפיטליסטי, המדגיש את חירות הפרט ושיגשוג אישי וכלכלי, שאף אחד לא קרא.  סמית' מכוון אל העושר אדם סמית'. רובנו מכירים אותו כ"אבי הכלכלה המודרנית". אנו מדמיינים אותו, אולי, כפרופסור קפדן מהמאה ה-18, שכותב על מחירים, סחר ותחרות. סמית' היה פילוסוף מעשי (ולא חשב על עצמו ככלכלן), שהציע לנו לא רק דרך להבין את השוק, אלא גם מפה לניווט במורכבות החיים. ספריו אינם רק על עושר של אומות, אלא על העושר של האדם, היחיד, וכיצד הוא משגשג בקהילה. נחלץ מכתביו כלים פרקטיים לחיים שלנו כיום. נגלה כיצד רעיונותיו על טבע האדם, על מוסריות, על אינטרס עצמי ועל היד הנעלמה, מתחברים יחד לתפיסת עולם שמשמשת כמדריך לחיים משגשגים. כיצד ספר על כלכלה מהמאה ה-18 יכול לעזור לנו לבחור קריירה, לנהל מערכות יחסים, ואפילו להבין את הפוליטיקה המודרנית? נגלה שהעושר האמיתי אינו רק בחשבון הבנק, אלא ביכולת להבין, לפעול ולהשפיע על המציאות. יעניין אותך לקר...

שיר: בלה צ'או - והתנגדות לדיכוי

תמונה
״יש לקרוא תיגר על התוקפן, להתייצב למאבק עד שהאחרון יעמוד למשפט העם״ -  שבועת בוכנוואלד השיר האיטלקי "בלה צ'או" סמל של התנגדות לפשיזם ומאבק על חירות וזכויות אדם. שורשיו במחאת פועלות שדות האורז בצפון איטליה בסוף המאה ה-19 שמחו נגד דיכוי כלכלי וחברתי. הערה:  "שבועת בוכנוואלד" הייתה התחייבות משותפת של שורדי מחנה הריכוז בוכנוואלד, זמן קצר לאחר שחרור המחנה על ידי כוחות ארה"ב באפריל 1945.  ב-19 באפריל 1945, בטקס זיכרון לחבריהם שמתו במחנה, נשבעו הניצולים אמונים לשני עקרונות מרכזיים:  השמדת הנאציזם משורשיו בניית עולם חדש של שלום וחירות השבועה נאמרה במקור ברוסית, פולנית, גרמנית, צרפתית, צ'כית ואנגלית, והפכה לסמל למחויבותם של הניצולים להילחם למען עולם טוב יותר ולמנוע הישנות של זוועות כאלה. במאה ה-20 אימצו את השיר בלה צ'או הפרטיזנים האיטלקים במאבקם הנועז במלחמת העולם השנייה כנגד המשטר הפשיסטי וגרמניה הנאצית, והוא הפך להמנון עולמי לצדק וחופש. ננתח את השיר, ונלמד על התנגדות מעשית ודינמית לדרכי דיכוי ופשיזם בכל תחומי החיים. נעמיק בהבנת המסרים האנושיים והרעיוני...