Memento Mori והחשיבות לזכור שאנו בני תמותה
"אדם שמוכן למותו בסוף כל יום, לעולם אינו קצר בזמן" - סנקה ברומא העתיקה, גנרלים שהגיעו להישגים מרשימים בכיבוש או בדיכוי מרידות, זכו בתהלוכת כבוד ברחובות רומא. זו הייתה פסגת הכבוד שיכלו להגיע אליה, כאשר הם רכובים בתלבושת רבת הדר, בכרכרה מהודרת, יחידות העלית שלהם צועדים אחריהם, והקהל מריע בהתלהבות. גם יוליוס קיסר זכה לתהלוכה שכזו, לאחר שכבש עבור רומא את גאליה, לימים צרפת. הקהל והחיילים שלהם התייחסו לגנרל המנצח כאלוהי ממש, ואיפשרו לו לשדר כוח וכבוד אינסופי. גם הגנרל יכל לחשוב על עצמו שהוא אל, במצב הזה. לכן, יחד עם הגנרל בכרכרה, תמיד היה גם עבד. ותפקידו היחיד של העבד היה לומר שוב ושוב באוזני הגנרל memento mori ... אתה בן תמותה. למה זה כל כך חשוב? ואיך לזכור כל יום שאנו בני תמותה יכול לסייע לנו ביום יום? להיות ממוקדים בעיקר מתקופת הצבא ועד היום, מידי פעם מישהו ממכרי, בני גילי נפטר בתרם עת. ממחלות, תאונות, התקפים ואפילו טרור. זה יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו בכל יום. פשוט ככה החיים. אם הייתם יודעים שהמוות שלכם יגיע בדיוק בעוד שנה, או חודש, או שבוע או יום, -