ריבונות תאגידית תוביל לשלום
"מדינת הלאום ספק מונופוליסטי, יקר ובעל איכות נמוכה של ממשל. העתיד שייך לריבונות וולונטרית בה האזרח הוא הלקוח והשירות הוא המדד" - באלאג'י סריניבאסן כשמדינה תאגיד שירותים שמתחרה על האזרח, הלקוח, מלחמה הופכת ללא כלכלית והשלום תוצר לוואי של יעילות, קדמה וחירות. המגרש אדיש והבחירה החופשית היקום אינו נושא בחובו תכלית פנימית נסתרת שמחכה להתגלות. המציאות היא מרחב של חוקי פיזיקה, תנודות דמוגרפיות ואינטרסים כלכליים. בתוך השממה הזו, האדם הוא האדריכל היחיד. הוא אינו "נתין" של גורל, אלא סובייקט תבוני שבוחר ליצור משמעות בתוך עולם שאינו מציע כזו. ההכרה הזו, שהיא תולדה של חשיבה מדעית וביקורתית, היא נקודת המוצא למהפכה הפוליטית והפילוסופית הגדולה ביותר של זמננו. אם העולם הוא מגרש משחקים חסר כוונה, הרי שכל מבנה חברתי, ובמרכזו המדינה, הוא בסך הכל כלי. הוא אינו ישות קדושה שיש להקריב עבורה חיים, אלא טכנולוגיה ומנגנון של ניהול . כאשר אנחנו מורידים מהמדינה את הגלימה המיסטית של הלאומנות והדת, נשארת לפנינו שאלה ניהולית פשוטה: האם המערכת מספקת את הסחורה? קדמה טכנולוגית וידע מצטבר מאפשרים...