המלחמה המדומה והשקט שלפני הסערה
"עידן הדחיינות, של חצאי-צעדים, של אמצעים מרגיעים ומבלבלים, של עיכובים, הגיע לסיומו. אנו בתקופה של השלכות" - וינסטון צ'רצ'יל מציאות חרישית בונה עוצמה שתתפרץ, ומי שמשכיל להחליף שאננות בתבונה ואחריות אישית יצלח סערה בלתי נמנעת שתתרחש. מעבר לאופק המוכר בספטמבר 1939, העולם עצר את נשימתו. המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה הוכרזה, אך בחזית המערבית דבר לא קרה. התותחים שתקו, המטוסים הטילו עלונים במקום פצצות, והחיילים המתינו. תקופה זו, שזכתה לכינוי "המלחמה המדומה" , נראתה לרבים כהפוגה, אולי אפילו כהוכחה לכך שהסכנה חלפה. אך המציאות, לא עצרה. היא רק צברה אנרגיה לתאוצה סמויה מן העין. איננו עוסקים בהיסטוריה צבאית, אלא בחיים עצמם. ברגעים שבהם נדמה לנו שהזמן עומד מלכת, בעסקים, בקריירה, בחינוך או ביחסים, בעוד שמתחת לפני השטח מתחוללים שינויים טקטוניים. נאמץ מבט רציונלי ומפוכח, להכיר בכך שהקידמה והביטחון אינם מובנים מאליהם אלא תוצאה של צבירת ידע ופעולה חופשית. ולהפוך את "השקט שלפני הסערה" בניית חוסן וריבונות עצמית. המציאות אדישה אלינו, אך ביכולתנו להבין את חוקיה ולהשתמש ...
