רשומות

בינה מלאכותית כטכנולוגיה רגילה

תמונה
"תריץ את זה ובואו נסתלק מפה לעזאזל" - ווינס לומברדי  בין הפחדות סוף האנושות, להבטחות לריפוי סרטן וסיום הצורך לעבוד, רוב הסיכויים שבינה מלאכותית תתפתח במסלול של טכנולוגיה רגילה. ממיסטיקה לתשתית כאשר מדברים כיום על בינה מלאכותית, השיח נוטה לעיתים תכופות לקצוות דרמטיים. מצד אחד עומדים נביאי זעם המזהירים מפני יציר כפיים שישתלט על תודעת האדם, ומנגד ניצבים מבשרים המבטיחים פתרון קסם לכל מצוקות האנושות בלחיצת כפתור. אולם, כשמקלפים את שכבות האורות הנוצצים והציפיות המוגזמות, מגלים שבינה מלאכותית אינה כוח עליון ואינה קסם מטאפיזי, היא כלי הנדסי מתקדם, כזה שממשיך שרשרת ארוכה של פיתוחים אנושיים שנועדו להרחיב את כושר הפעולה, היצירה וההבנה שלנו. כדי להתנהל בתבונה בעולם המשתנה, עלינו ללמוד להסתכל על הטכנולוגיה הזו בעיניים מפוכחות. היא אינה בעלת רצון משלה, אין לה כוונות טובות או רעות, והיא אינה מחליפה את שיקול הדעת האנושי. היא פשוט מכפיל כוח. כמו כל כלי מרכזי שנכנס לחיינו בעבר, השפעתה נקבעת לא על ידי ההבטחות התיאורטיות של מפתחיה, אלא על ידי אופן השימוש היום-יומי שנעשה בה בשטח, תוך ניסוי, בחינת...

ג'רי סיינפלד ניהליזם תצפיתי

תמונה
"אף אחד לא צריך להיות עצוב. החיים הם רק מופע. אתה בא, רואה את המופע והולך" - ג'רי סיינפלד, פרק 172: "The Burning" אומרים שכדי לחיות ברגע צריך להיות "הצופה" וסיינפלד לוקח את זה לקצה ומפרק את ההווה לרכיבים קטנים ולא מפחידים. המופע של החיים ארבעה חברים יושבים במעגל בתוך דיינר ניו-יורקי קלאסי. על השולחן מונחים צלחת צ'יפס, כוס קפה חצי ריקה, וויכוח סוער על הדרך הנכונה למרוח גבינת שמנת או על המרחק המדויק בין הכפתור הראשון השני בחולצה מחויטת. מחוץ לחלון, העולם סוער: קריירות נבנות וקורסות, פוליטיקאים נואמים, ואירועים היסטוריים משנים את פני הגלובוס. אך בתוך התא הקטן של הדיינר, הזמן כאילו עצר מלכת. הסדרה שנחרתה בזיכרון הקולקטיבי כתוכנית ש"עוסקת בכלום", עשתה בעצם את ההפך המוחלט: היא פירקה את "הכל" לרכיבים הבסיסיים ביותר שלו. היא לקחה את השגרה היומיומית, זו שרובנו עוברים על "טייס אוטומטי", והציגה אותה תחת עדשה מגדלת חדה ונטולת רחמים. ג'רי סיינפלד, הדמות והמנהיג השקט של החבורה, אינו מציע משנה מוסרית נוקשה או אידיאולוגיה הגדולה מ...