רשומות

המאה ה-19: מפץ גדול של מודרניות

תמונה
"השורד הוא שמיטיב להסתגל לשינוי" - ליאון מגנסיון   נדמה שאנו חיים בתקופה ייחודית של קדמה מהירה ומטלטלת, אך ניתן ללמוד מהצלחות וכשלונות במאה ה-19. מראה שבורה דמיינו אדם שנולד בשנת 1800. עולמו דומם, איטי ומקומי. הוא נע במהירות של סוס, קורא לאור נר, והידיעות הרחוקות ביותר שמגיעות אליו הן מהכפר השכן. נכדו, בשנת 1899. כבר נוסע ברכבת השועטת במהירות של 80 קמ"ש, קורא עיתון עם חדשות מאתמול שנשלחו בטלגרף מעבר לאוקיינוס, ועובד במפעל המואר בחשמל. במאה אחת בלבד, האנושות לא רק התקדמה, היא השתנתה ברמת התנהגות ביולוגית ותפיסתית. הפער המנטלי בין הסבא לנכד במאה ה-19 גדול יותר מכל פער שנרשם ב-700 השנים שקדמו להם. אנו נוטים לחשוב שהשיבוש (Disruption) שאנו חווים היום עם הבינה המלאכותית והדיגיטציה הוא חסר תקדים, אך המאה ה-19 היא ההתנסות הגדולה ביותר בהיסטוריה בהתמודדות עם שינוי אקספוננציאלי. היא המקום בו נולד "הלם העתיד". נגדיר "קוד הפעלה" של המנצחים הגדולים של אותה תקופה. נבין איך הם ניתחו מציאות מתפרקת, איך הם בנו תוכניות בעיצומה של סערה, ואיך נוכל להשתמש בתובנות שלהם כד...

5 הסקאלות של ליברליזם

תמונה
  "אנשים לא צריכים לפחד מממשלות. ממשלות צריכות לפחד מהעם" - V for Vendetta מאחורי המאבק בין ליברליזם לאי-ליברליזם, השאלה אם המדינה משרתת של האזרח, או שהאזרחים כפופים למדינה? למה לשאול על ליברליזם? המתח בין ליברליזם לבין אי-ליברליזם הוא אחד הכוחות הפעילים והמשפיעים ביותר המעצבים את החברה. בבסיסו, לגבי שאלה יסודית אחת: איפה עובר הגבול בין חופש הפרט לבין כוחה של המדינה או הכלל? במשך עשרות שנים נתפסה השקפת העולם הליברלית, המציבה במרכז את חירויות הפרט, שלטון החוק, הפרדת רשויות וסובלנות ותרבותית, כמודל הבסיסי הכמעט מובן מאליו של דמוקרטיות מערביות. אך בשנים האחרונות, עקב תמורות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות, צובר תנופה גל אי-ליברלי. תפיסה ריאקציונרית זו מעדיפה לכידות לאומית, סדר חברתי, ערכים מסורתיים, וריכוז כוח בידי מנהיג חזק, גם במחיר של פגיעה במנגנוני הפיקוח ובחירויות אישיות. הבחירה בין קצוות אלו חודרת באופן ישיר אל שגרת היומיום של כל אחד ואחת מאיתנו: אישית ותרבותית (מה מותר לנו להיות?) הסביבה הליברלית מאפשרת לפרט לחשוב, להאמין, ליצור ולחיות את חייו לפי תפיסתו, גם אם היא שונה מה...