מנכ"ל 360 CEO - מנהיגות והתפתחות אישית

"שלום אינו רק היעדר מלחמה, אלא סדר מבוסס תבונה, חוק וצדק, שנועד לאפשר לשגשג בעולם של אינטרסים מנוגדים" - ברוך שפינוזה כשהעולם בוער באנרכיה והמוסר קורס, התבונה האנושית היא הכלי היחיד לבניית סדר, המאפשר ניצחון מעשי וצמיחה ארוכת טווח בסערות המציאות. מפה בתוך הלהבות זה היה עולם שבו כל הסכם הוא נייר חסר ערך, כל גבול הוא המלצה בלבד, והכוח הפיזי הוא השופט, חבר המושבעים והתליין. זהו אינו תסריט לסרט פוסט-אפוקליפטי, אלא המציאות המדממת של אירופה במאה ה-17. בתוך הכאוס הזה, אדם אחד הבין שהישרדות אינה תלויה רק בחרב, אלא ביכולת לפענח את החוקיות הנסתרת של הטבע והחברה האנושית. הספר "על חוק המלחמה והשלום" של הוגו גרוטיוס אינו טקסט משפטי ארכאי, אלא מפת דרכים רציונלית לניהול קונפליקטים בעולם שבו אינטרסים מתנגשים הם עובדת חיים. גרוטיוס מציע לנו מבט צלול ומפוכח: הוא מכיר בכך שבני אדם ילחמו, יתחרו וינסו להשיג יתרון, אך הוא טוען שגם למאבקים הללו יש "קוד גנטי" של תבונה . מי שיבין את הכללים הללו, לא רק ישרוד את המלחמה, אלא גם יבנה את השלום שאחריה. נלך בנתיב המרתק של גרוטיוס, מהריסו...

"לשחק משחק זהו הניסיון הוולונטרי להתגבר על מכשולים מיותרים" - ברנרד סויטס לעשות מטלות קשה, אבל לשחק קל, למרות שהמאמץ לא פחות ואפשר גם להפסיד.משחק יוצר מוטיבציה ומיקוד במטרה. כלי עוצמתי להישגים. הצרצר שצחק אחרון מכירים את המשל על הצרצר והנמלה: הנמלה עובדת קשה כל הקיץ, בעוד הצרצר מנגן ומשחק. בסוף, הנמלה שורדת והצרצר גווע. אך בשנת 1978, הפילוסוף ברנרד סויטס הציע זווית הפוכה לחלוטין. בספרו "הצרצר: משחקים, חיים ואוטופיה", הוא טען שהצרצר הוא דווקא הגיבור האמיתי. ברנרד סויטס שאל שאלה רדיקלית, אם היינו חיים בעולם שבו כל הצרכים שלנו מסופקים, אוכל, מחסה וביטחון, מה היינו עושים עם הזמן שלנו? התשובה שלו: היינו משחקים. לפי סויטס, עבודה היא רק אמצעי להישרדות, בעוד שמשחק הוא המטרה שלשמה כדאי לשרוד. הוא ראה במשחק את הפעילות האנושית המזוקקת ביותר, זו שאנחנו עושים לא כי "צריך", אלא כי אנחנו בוחרים בה. המהפכה של סויטס היא בהבנה שמשחק אינו "ביטול זמן", אלא הדרך שבה בני אדם יוצרים משמעות בתוך מציאות שלפעמים מרגישה ריקה או כאוטית. יעניין אותך לקרוא:     1952 האנושות ע...