רשומות

12 המאפיינים של התנצלות קטגורית

תמונה
"החלש לעולם אינו סולח. הסליחה היא תכונה של החזק" - מהטמה גנדי התנצלות כנה היא מיומנות תקשורת חשובה, שרבים אינם מבצעים נכון. התנצלות לקויה תחמיר את המצב ותפגע ביחסים. לעומת זאת, התנצלות קטגורית יכולה לשקם יחסים, לבנות אמון מחדש ולחולל שינוי מהותי בחיי האדם ובסביבתו. נכיר את 12 המאפיינים של התנצלות קטגורית ונלמד כיצד ליישם אותם בצורה יעילה ומשנת חיים.​ למה אנחנו אומרים סליחה האדם הוא יצור חברתי שזקוק ליחסים בין-אישיים כדי לשרוד ולשגשג. מחקרים פסיכולוגיים מראים כי הצורך להתנצל נובע ממנגנונים אבולוציוניים עמוקים שפותחו כדי לשמר קבוצות חברתיות. כאשר אנו פוגעים באחר, נוצרת קרע ביחסים שעלול לאיים על השייכות שלנו לקבוצה ועל הישרדותנו החברתית.​ התנצלות פועלת כמנגנון תיקון חברתי שמטרתו לאותת לנפגע ולסביבה כי אנו מכירים בפגיעה, מבינים את חומרתה ומתחייבים לא לחזור על המעשה. היא משרתת גם מטרה פסיכולוגית עבור המתנצל עצמו, הקלה מרגשות אשמה וחרטה שעלולים לפגוע בתפקוד שלו. התנצלות היא השקעה לטווח הארוך ביחסים ובבריאות הנפשית של כל הצדדים המעורבים.​ חשוב להבין כי המניע להתנצלות צריך להיות...

ספר: ארכיפלג גולאג - אלכסנדר סולז'ניצין

תמונה
"חופש הוא היכולת לומר ששתיים ועוד שתיים הם ארבע. אם זה מתאפשר, כל השאר נובע מכך" -  ג'ורג' אורוול, "1984" כשמערכת דורשת ויתור על האמת בתמורה להישרדות, הבנת המכניקה של הדיכוי וחוסן מוסרי הם כלי אסטרטגי לריבונות אישית בכל תנאי. "ארכיפלג גולאג" (The Gulag Archipelago) הוא פצצה אינטלקטואלית ומוסרית שסייעה לפרק את ברית המועצות מבפנים. אלכסנדר סולז'ניצין, כתב אותו בסתר במשך עשר שנים ויצר שילוב נדיר של עדות אישית, היסטוריה מתועדת ופילוסופיה של הסבל האנושי. מטאפורה של "ארכיפלג" סולז'ניצין טבע את המונח כדי לתאר את רשת מחנות העבודה הכפויים (הגולאג) שהיו פזורים ברחבי ברית המועצות. האיים: המחנות עצמם, שהיו מנותקים מהעולם החיצון. הים: החברה הסובייטית ה"חופשית" לכאורה, שחיה סביבם בלי לדעת (או תוך התעלמות מוחלטת) ממה שקורה בפנים. המעבר: מערכת בתי הסוהר, הרכבות והתחנות שהובילו את ה"אסירים" מאי לאי. יעניין אותך לקרוא:     ספר: אלוהים לא גדול - כריסטופר היטשנס ארכיטקטורה של שבר ותיקון סיפורו של "ארכיפלג גולאג" אינו ...

המלחמה המדומה והשקט שלפני הסערה

תמונה
"עידן הדחיינות, של חצאי-צעדים, של אמצעים מרגיעים ומבלבלים, של עיכובים, הגיע לסיומו. אנו בתקופה של השלכות" - וינסטון צ'רצ'יל מציאות חרישית בונה עוצמה שתתפרץ, ומי שמשכיל להחליף שאננות בתבונה ואחריות אישית יצלח סערה בלתי נמנעת שתתרחש. מעבר לאופק המוכר בספטמבר 1939, העולם עצר את נשימתו. המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה הוכרזה, אך בחזית המערבית דבר לא קרה. התותחים שתקו, המטוסים הטילו עלונים במקום פצצות, והחיילים המתינו. תקופה זו, שזכתה לכינוי "המלחמה המדומה" , נראתה לרבים כהפוגה, אולי אפילו כהוכחה לכך שהסכנה חלפה. אך המציאות, לא עצרה. היא רק צברה אנרגיה לתאוצה סמויה מן העין. איננו עוסקים בהיסטוריה צבאית, אלא בחיים עצמם. ברגעים שבהם נדמה לנו שהזמן עומד מלכת, בעסקים, בקריירה, בחינוך או ביחסים, בעוד שמתחת לפני השטח מתחוללים שינויים טקטוניים. נאמץ מבט רציונלי ומפוכח, להכיר בכך שהקידמה והביטחון אינם מובנים מאליהם אלא תוצאה של צבירת ידע ופעולה חופשית. ולהפוך את "השקט שלפני הסערה" בניית חוסן וריבונות עצמית. המציאות אדישה אלינו, אך ביכולתנו להבין את חוקיה ולהשתמש ...