רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית סטואיזם

פרגמטיזם יחסי לפעול במציאות כפי שהיא

תמונה
"הדבר היחיד שחשוב באמת הוא מה אתה עושה" – קלאופטרה אי אפשר לנחש נכון כוונות ומוטיבציות, אבל אפשר להקשיב למילים ולהתבונן במעשים ולקלוט באופן נכון את המציאות כדי לפעול בא בדרך הנכונה. הקופסה השחורה של האנושיות בתחילת הקריירה, כשהייתי צעיר וחדש, עבדתי כמהנדס בפרויקט מורכב, קיבלתי מייל קצר ויבש (ללא דברי נימוס ולבביות) מקולגה בכיר בהרבה ממני. באופן אוטומטי, המוח שלי התחיל לרוץ: "האם הוא כועס עליי? אולי הוא חושב שאני לא בסדר? בטח הוא לא סומך על העבודה שלי."  ביליתי יותר מידי זמן בניתוח כל פסיק ונקודה, עד שגיליתי שהוא פשוט מיהר וכתב מייל ענייני וקצר כדי לענות לי מהר, לא להתעכב במענה ולא לעכב את העבודה שלי. הקיצר, התבחבשות ניחוש הכוונות הייתה בזבוז אנרגיה מטורף מבחינתי. כמה פעמים קרה לכם שהסתבכתם בראש בגלל ניסיון לנחש "מה עובר לו/לה בראש"? כמה פעמים פירשתם התנהגות מסוימת כ"כוונה רעה" רק כדי לגלות שטעיתם? כל אחד מאיתנו הוא  "קופסה שחורה" עבור השני. אנחנו רואים את התפוקות, את המעשים, את המילים, אבל לא את מה שבאמת מתחולל בפנים. מחשבות, רגשות, כו...

כניעה לצורך צמיחה

תמונה
"הזמן   שהשקעתי  בעל הערך הגדול ביותר, הוא זה בו ויתרתי על מי שחשבתי שאני צריכה להיות" - ג'יין וגנר המציאות חזקה מכל אחד מאיתנו, ונדרשים אומץ ובגרות לזהות מתי נכון להיכנע, לקבל אותה ולמצוא נתיב פעולה חליפי שיביא לתוצאות טובות. למה להיכנע? אולי חוויתם פעם את התחושה, שרצתם הכי מהר שאפשר, התאמנתם במשך חודשים כדי לשבור שיא אישי, אבל בכל פעם הגוף פשוט לא הצליח. או אולי השקעתם את הכל בפרויקט עסקי שפשוט לא המריא, למרות כל התוכניות. זה הרגע הזה שבו אתם עומדים מול קיר שקוף ובלתי עביר של תסכול, והאנרגיה שלכם הולכת ואוזלת. כמה אנרגיה אנחנו מבזבזים על מאבקים חסרי סיכוי? על ניסיון לשנות את מה שאי אפשר? בדיוק כאן נכנס לתמונה "המונח המאתגר": כניעה . זו לא כניעה של ויתור, של הרמת ידיים או של חולשה. זוהי כניעה מודעת ואקטיבית, שמכוונת להפסיק את ההתנגדות למציאות. במקום להיאבק במה שקיים, אנחנו בוחרים להפנות את כל המשאבים והכוחות שלנו אל הצמיחה מתוכו . נגלה לכם שוויתור על שליטה אינו סימן לחולשה, אלא מקור לכוח בלתי צפוי. הכניעה היא המפתח שמשחרר אותנו מהמקום שבו אנחנו תקועים, ומאפשר ל...

האשליה הנוסטלגית: מדוע אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור

תמונה
"אי אפשר לחצות את אותו הנהר פעמיים, כי מים אחרים זורמים בו" - הרקליטס תנועות עוצמתיות מנסות להחזיר אותנו לעבר. האשליה, לחזור "לימים יפים" מפתה, אך מסוכנת.  נבין מדוע אי אפשר לחזור לאחור וכיצד להתקדם לעתיד בחוכמה. אשליית העבר המושלם והרלוונטיות לימינו שמתם לב כיצד געגועים לעבר שוטפים אותנו חדשות לבקרים? מספיק מבט חטוף ברשתות החברתיות או האזנה לפודקאסט פופולרי כדי להיתקל בגל נוסטלגי שטוף רגשות: "הלוואי ויכולנו לחזור לניינטיז", "פעם המוזיקה הייתה טובה יותר", "אז החיים היו פשוטים יותר". לא משנה באיזו תקופה מדובר, תמיד נדמה שהעבר היה איכותי יותר, אותנטי יותר, פשוט יותר, במילה אחת: מושלם יותר. אנו נוטים ליפול בקסם האשליה המתוקה שאפשר "לחדש ימים כקדם" ולהשיב "עטרה ליושנה", כאילו הזמן יכול לנוע לאחור ואנו יכולים לתקן את שגיאות העבר ולהחזיר את הגלגל לימים טובים יותר. אך בעולם דינמי ומשתנה תמידית, האם שאיפה זו אינה אלא פנטזיה מסוכנת? בעידן של שינויים טכנולוגיים מואצים, משברים גלובליים ואי וודאות מתמדת, האם הכמיהה לעבר אינה מ...