רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית פסיביות

להיות דאגנים יוזמתיים. איך ולמה

תמונה
"במידה ובעיה ניתנת לפתרון, לא צריך לדאוג לגביה. במידה ולא ניתן להתגבר על הבעיה, לא יסייע לדאוג לגביה" - הדלאי למה כולנו חווינו את התחושה של דאגה. כשאנחנו דואגים, זה לא רק בראש שלנו. אנחנו מרגישים דאגה בגוף, בכאבים, בירידה בתפקוד ובשינוי הרגלי החיים שלנו. אנשים דאגנים, שחווים דאגה כרונית, מרגישים מועקה ולחץ שמגבירים תגובות כימיות בגוף והורמונים כמו קורטיזול, שמגבירים את דופק הלב, מרדדים את הנשימה, מעלים את רמת הסוכר בדם ודוחפים יותר דם לגפיים. זה יכול לגרום במשך הזמן למגוון בעיות רפואיות. ההשפעה הפיזית של דאגנות, מובילה פעמים רבות לפסיביות, התבשלות בתחושות ובמחשבות, וקפיאה במקום. ככל שהמצב הזה מתארך, מתקבלת השפעה שלילית יותר על הגוף, ונושאים נוספים בחיים נדחים או מוזנחים. בנוסף לכך חשוב להכיר בזאת שדאגה אינה משפיעה על התוצאה. ובמיוחד לא דאגה טיפוסית, שהיא פסיבית. לכן המוצא הטוב ביותר מהסיטואציה, היא לעבור לדאגה יוזמת, שמשפרת את הסיטואציה והסיכוי לסוף טוב. דאגה היא כלי פסיכולוגי שהטבע נתן לנו, ועלינו ללמוד להשתמש בה נכון. נהפוך את הדאגה ליוזמת, כזו שמניעה לפעולה. וכעת נפרט איך