מנכ"ל 360 CEO - מנהיגות והתפתחות אישית

 "ייחודיות אמיתית אינה באדם שמנסה להיות שונה, אלא באדם שנלחם על להיות עצמו" - אלבר קאמי חיים רק פעם אחת. וכדי להתגבר על הקשיים שיש לכולנו צריך לכוון את החיים ליצירת ערך. ולכן להימנע מהפיתויים של טריוויאליות. האושר וההגשמה בחיים לא טריוויאליים כיום האושר הפך למטרה בפני עצמה, כמעט חובה. אנו מבלים את חיינו במרדף אחרי הנאות רגעיות: עוד חופשה, עוד רכישה, עוד לייק. אך מה אם הדרך אל האושר האמיתי אינה כזו? מה אם הוא לא נמצא במאמץ מתמיד להיות מאושר, אלא בחיים בעלי משמעות, חיים שנחווים במלואם? החיים הלא-טריוויאליים הם מסע. הם אינם נטולי קשיים או כאב, אלא חיים שיש להם כוונה , מטרה ו סיפוק עמוק . במקום לחיות על פני השטח, אנו שואפים לצלול לעומק. במקום לצבור עוד ועוד, אנו שואפים ליצור, להשפיע ולגלות מי אנחנו באמת. זוהי ההבחנה בין אושר רגעי (הנאה) לבין אושר עמוק (הגשמה). הדרך לחיים כאלה דורשת מאיתנו להכיר ולהתגבר על אותם פיתויים שמושכים אותנו לבינוניות, שכן רק בהתמודדות איתם, נגלה את החופש וההגשמה האמיתיים. יעניין אותך לקרוא:     שיר: אדם בתוך עצמו הוא גר המשיכה של חיים טריוויאליים ה...

"אדם הוא מה שהוא אוכל"   – לודוויג פוירבאך בגיל 50+, הגוף דורש דיוק תזונתי אסטרטגי. בנה אותו נכון, ותקצור פירות כמו חוסן, אנרגיה, חזות מרשימה ושליטה עצמית לטווח ארוך. בריאות ואנרגיה גבר בן 60, חוגג יום הולדת ובכל זאת הולך לחדר הכושר כי זו התכנית וההרגל . עם אחוז שומן נמוך יחסית, מסת שריר משמעותית לגיל, אנרגיה שמספיקה  למעל 10,000 צעדים יומיים והיכולת לעמוד בתכנית אימונים. זה לא בגלל גנטיקה או מזל, זו התוצאה של תזונה מדויקת, עם כללים ברורים, גמישות מתוכננת, תיקון ושיפור רציף. בגיל 50+, המציאות הביולוגית משתנה: מטבוליזם איטי יותר, סיכוי לאובדן שריר שנתי מפחות תנועתיות ואיתגור, צורך מוגבר בחלבון מתוזמן. אבל זו לא גזירה, זו הזדמנות להפגין שליטה עצמית ומחוייבות. כמו יזם משופשף שבונה אימפריה בגיל מאוחר או מהנדס שמתכנן גשרים עמידים, תזונה נכונה היא כלי אסטרטגי. היא לא רק משמרת גוף, אלא בונה חוסן מנטלי, התמדה ושליטה. נסקור את המערכת, מהבנת השינויים הביולוגיים, דרך בניית תפריט אישי, למכשולים נסתרים, ועד יישום. ננתח נתונים מדעיים, לקחים היסטוריים, תהליכים ארוכי טווח, ונספק מדריך מעשי. ...

"אני לא מתלהב מהמציאות, אבל זה עדיין המקום היחיד שאפשר לקבל בו ארוחה טובה" - גראוצ'ו מרקס נראה שאנו חיים שוב ושוב וריאציה של סיפור מוכר. לופים בחיינו אינם תקיעות, אלא גרם מדרגות לולייני. וכל חזרה מאפשרת לעלות קומה. התחושה של "שוב פעם זה קורה" לכל אדם יש את הרגע הזה בחיים שבו הוא עוצר ושואל: "רגע, לא הייתי פה כבר?", (כביטוי דה ז'ה וו). זה קורה כשמשבר בעבודה מזכיר בדיוק מופלא את המשבר הקודם, כשהריב עם בן הזוג נשמע כמו הקלטה של ריב מלפני חמש שנים, או כשאנחנו מוצאים את עצמנו מגיבים לאתגר חדש בדיוק באותה דרך שבה הגבנו כשהיינו בני עשרה. התחושה הזו, שהחיים אינם התקדמות בקו ישר אלא מעין לופ אינסופי, יכולה להיות מתסכלת ומייאשת. היא גורמת לנו להרגיש תקועים. נגלה שהחזרה הזו אינה תקלה, אלא תכונה. שהמפתח לצמיחה אינו "לברוח" מהעבר, אלא ללמוד לרקוד איתו. נחקור את מודל ספירלת הקיום , תפיסת עולם הגורסת שאנחנו אכן חוזרים על אותם סיפורים, אך בכל פעם יש לנו את ההזדמנות לעשות זאת בקומה גבוהה יותר, עם כלים משוכללים יותר ומודעות עמוקה יותר. יעניין אותך לקרוא:  ...