לורנצו הגדול ומנהיגות פופוליסטית
"הרוצה להיות מאושר כעת, שיהיה כך. העבר מחוץ לשליטה, ולגבי העתיד אין ודאות" - לורנצו 'הגדול' דה מדיצ'י מה רע בפופוליזם? הרי הוא משביע את רצון ההמונים. אך ההתמקדות בנראות היא קליפה דקה ושברירית שלא תעמוד בלחצי המציאות. העולם בו חי לורנצו זה היה עולם ללא מדינות לאום. מרכז אירופה של המאה ה-15, פיסת ארץ שהייתה פסיפס סוער של ערי-מדינה. זו לא הייתה תקופה של שלום, אלא של תחרות עזה ואינטריגות פוליטיות בין נסיכויות כמו ונציה, מילאנו ורומא. בתוך הכאוס, פירנצה בלטה כמרכז של עושר, סחר וכישרון. היא הייתה עיר הניצבת על סף מהפכה. בכיכרות העיר, סוחרים ופילוסופים התערבבו לצד בעלי מלאכה ואמנים, בזמן שהמשפחות החזקות, כמו משפחת פאצי, ששלטה בבנקאות ובפוליטיקה, נאבקו על עליונות. לתוך הקלחת הזו נולד לורנצו דה מדיצ'י בשנת 1449. הוא לא נועד להיות מלך, אלא יורש של אימפריה בנקאית מפוארת. אבל הוא נולד בתקופה שבה הכסף החל להזין את היצירה, והיופי החל לכרסם את אלימות. לורנצו היה איש שנועד להמציא מחדש את משמעות הכוח, לא דרך כפייה, אלא דרך השראה ויופי . הוא היה דמות מושלמת לעידן שהיה גם ברוטל...