פרגמטיזם יחסי לפעול במציאות כפי שהיא

"הדבר היחיד שחשוב באמת הוא מה אתה עושה" – קלאופטרה

אי אפשר לנחש נכון כוונות ומוטיבציות, אבל אפשר להקשיב למילים ולהתבונן במעשים ולקלוט באופן נכון את המציאות כדי לפעול בא בדרך הנכונה.

הקופסה השחורה של האנושיות

בתחילת הקריירה, כשהייתי צעיר וחדש, עבדתי כמהנדס בפרויקט מורכב, קיבלתי מייל קצר ויבש (ללא דברי נימוס ולבביות) מקולגה בכיר בהרבה ממני.

באופן אוטומטי, המוח שלי התחיל לרוץ: "האם הוא כועס עליי? אולי הוא חושב שאני לא בסדר? בטח הוא לא סומך על העבודה שלי." 

ביליתי יותר מידי זמן בניתוח כל פסיק ונקודה, עד שגיליתי שהוא פשוט מיהר וכתב מייל ענייני וקצר כדי לענות לי מהר, לא להתעכב במענה ולא לעכב את העבודה שלי.

הקיצר, התבחבשות ניחוש הכוונות הייתה בזבוז אנרגיה מטורף מבחינתי.

כמה פעמים קרה לכם שהסתבכתם בראש בגלל ניסיון לנחש "מה עובר לו/לה בראש"?

כמה פעמים פירשתם התנהגות מסוימת כ"כוונה רעה" רק כדי לגלות שטעיתם?

כל אחד מאיתנו הוא "קופסה שחורה" עבור השני. אנחנו רואים את התפוקות, את המעשים, את המילים, אבל לא את מה שבאמת מתחולל בפנים. מחשבות, רגשות, כוונות אמיתיות, כל אלה נשארים נסתרים, וכל ניסיון לפענח אותם נועד לרוב לכישלון, ולעיתים קרובות מוביל לתסכול, אי-הבנות, ואפילו סכסוכים מיותרים.

אבל יש דרך אחרת. דרך שהיא גם קלה יותר וגם יעילה בהרבה. היא נקראת "פרגמטיזם יחסי" Relativistic Pragmatism. במקום לשבור את הראש בניסיון לקרוא מחשבות, גישה זו מציעה פשוט להתמקד בהשפעה המעשית והמוחשית של התנהגות האחר עלינו. איך זה גורם לנו להרגיש? איך זה משנה את המצב? ואיך אנחנו יכולים להגיב לזה בצורה שתשרת אותנו הכי טוב.

זו תפיסה שתשחרר אתכם מהניחושים ותעזור לכם לחיות חיים של השפעה, ללא פרשנויות מופרכות.

יעניין אותך לקרוא:    עמנואל קאנט ומציאת המצפן הפנימי

הסיבה שאנשים "טועים" ביחס לאחרים

למה אנחנו כל כך מתעקשים לצלול לתוך המוח של האחר, גם כשאנחנו יודעים שזה מתכון בטוח לתסכול? זה לא בגלל שאנחנו טיפשים, אלא בגלל כמה מנגנונים פסיכולוגיים מורכבים ומוטעים שפועלים אצל כולנו.

דמיינו שהבוס שלכם לא ענה למייל חשוב. המחשבה הראשונה שעולה בראש? "האם הוא מזלזל בי! הוא חושב שאני לא חשוב מספיק!" לא "הוא עסוק", או "המייל נבלע בעומס".

או אולי בן הזוג שלכם מרוחק לרגע, ישר קופצת המחשבה "הוא כועס עליי, אולי הוא חושב להיפרד?" במקום "אולי הוא עייף או מוטרד ממשהו בעבודה?" זה מה שאנחנו מכנים "טעות הייחוס הבסיסית": הנטייה האוטומטית שלנו לייחס התנהגות של אחרים לתכונות אופי פנימיות ("הוא עצלן", "היא רעה") ולזלזל בהשפעת הנסיבות החיצוניות ("הוא היה לחוץ", "היא לא הרגישה טוב").

אנחנו סובלים מ,"אשליית השקיפות", אנחנו מאמינים שאנחנו שקופים לאחרים, ושהם מבינים בדיוק מה אנחנו חושבים ומרגישים, ובה בעת, אנחנו חושבים שאנחנו מבינים אותם לעומק. בפועל, זו אשליה מסוכנת. אנחנו לא שקופים, והם לא שקופים. לבסוף, יש לנו צורך עמוק בשליטה ובוודאות. ניסיון לפענח כוונות נותן לנו תחושה כוזבת של שליטה, אם "נבין" למה מישהו פועל כפי שהוא פועל, אולי נוכל "לשלוט" בזה. אבל זו אשליה.

התוצאה של כל אלה היא תסכול, עימותים מיותרים ופספוס הזדמנויות לפתור בעיות באופן אמיתי. אנחנו מבלים זמן ואנרגיה יקרים על ניחושים במקום על פעולה. זו אולי גישה טבעית, אבל היא בהחלט לא יעילה.

גישה מעשית ואפקטיבית לחיים

אז אם ניסיון לפענח את ה"קופסה השחורה" של האחר כל כך בעייתי, מהי האלטרנטיבה? בדיוק כאן נכנס לתמונה פרגמטיזם יחסי. זוהי גישה שמשנה את כללי המשחק: במקום לצלול לנבכי הנפש של האחר, לנסות לנחש את מחשבותיו, רגשותיו או כוונותיו הנסתרות, אנחנו פשוט מתמקדים בהשפעה המוחשית והברורה של התנהגותו עלינו. מה אתם רואים? מה אתם שומעים? איך אתם מרגישים כתוצאה מכך? וחשוב מכל, מהי התגובה היעילה ביותר שלכם למצב?

לדוגמה, אם קולגה עונה לכם בלקוניות, במקום לחשוב "הוא שונא אותי", תשאלו: "ההודעה הלקונית הזו לא מאפשרת לי להבין מה הוא רוצה, וזה מעכב את הפרויקט. מה אני יכול לעשות כדי לקבל את המידע הדרוש לי?" הפוקוס עובר מניתוח כוונות לפתרון בעיות.

למה הגישה הזו כל כך חזקה ויעילה?

• יעילות: היא חוסכת לכם אנרגיה אדירה. אתם לא מבזבזים זמן יקר על ניחושים ודרמות פנימיות חסרות תועלת.

• שליטה: היא מחזירה את השליטה לידיים שלכם. אתם לא יכולים לשלוט במה שמישהו אחר חושב או מתכוון, אבל אתם בהחלט יכולים לשלוט באופן שבו אתם מפרשים את השפעתו וכיצד אתם מגיבים.

• בהירות: היא מפשטת אינטראקציות אנושיות מורכבות. במקום מבוך של רמזים ומסרים סמויים, אתם מקבלים מפה ברורה המבוססת על עובדות ותוצאות.

• פתרון בעיות: הגישה מכוונת לפעולה ולמציאת פתרונות מעשיים. היא שואלת "מה עכשיו?" ולא "למה זה קרה?".

כפי שאמר הפילוסוף הפרגמטי ויליאם ג'יימס, "הפרגמטיזם מחזיר אותנו בחזרה אל המציאות, אל העובדות, אל הפעולות." אל תנסו לפתוח את "קופסת הפנדורה הפסיכולוגית" של האחר; לעיתים קרובות, עדיף בהרבה להתמקד במה שהיא משאירה אחריה. זו הדרך לחיים יעילים, שקטים ומלאי השפעה.

יעניין אותך לקרוא:    אקזיסטנציאליסטים מוצאים משמעות

הוגי הפרגמטיזם היחסי

ה"פרגמטיזם היחסי" Relativistic Pragmatism יונק מזרמים פילוסופיים ופסיכולוגיים שהתפתחו במשך עשרות ואף מאות שנים, עמודי תווך של חשיבה מדעית ומעשית.

נתחיל בקשר לפילוסופיית קיסרי רומא, הסטואיזם, לפיה יש להכיר בכך שדברים רבים אינם בשליטתנו ואינם ידועים לנו ולכן עלינו לפעול רק על פי הידע שלנו וכדי להשפיע על מה שבאמת בשליטתנו.

מקור בולט הוא זרם הבהביוריזם (התנהגותנות). הוגים כמו ג'ון ב. ווטסון וב.פ. סקינר טענו שהפסיכולוגיה, כמדע, צריכה להתמקד אך ורק במה שניתן לצפות ולמדוד: ההתנהגות. מבחינתם, "הקופסה השחורה" של המוח, מחשבות, רגשות, אינה ניתנת לאימות מדעי, ולכן אין טעם להתעסק בה. "פרגמטיזם יחסי" מאמץ עיקרון דומה: נתמקד במה שמוחשי, ההשפעה, ולא במה שנסתר.

עוד זרם חשוב הוא הפרגמטיזם האמריקאי, שבראשו עמדו ויליאם ג'יימס וג'ון דיואי. הם הדגישו את חשיבותן של התוצאות המעשיות של רעיונות ופעולות. מבחינתם, ערכה של תיאוריה או אמונה נמדד על פי תרומתה האפקטיבית לחיינו ולפתרון בעיות, ולא על פי "אמת אבסולוטית". זהו הבסיס הרעיוני להתמקדותנו בהשפעה ולא בכוונות.

בפילוסופיה של מבנה המוח, הגישה הפונקציונליסטית רואה במצבים מנטליים לא מהויות מסתוריות, אלא פונקציות או תפקידים. כלומר, מה שחשוב הוא מה המצב המנטלי "עושה" וכיצד הוא בא לידי ביטוי בהתנהגות, ולא ממה הוא עשוי.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שיטת טיפול פסיכולוגי מוכחת, מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים. הוא לא חופר לעומק בחיפוש אחר "סיבות עמוקות" או "כוונות נסתרות" מודחקות, אלא נותן כלים פרקטיים לשינוי ההתנהגות והשפעתה על חיי היומיום.

כל הזרמים הללו מצביעים על אותו כיוון: עזבו את הניחושים, התמקדו במה שאתם רואים, מודדים וחווים בפועל.

פרגמטיסט יחסי בעיני הסביבה

פרגמטיסט יחסי נתפס כאדם ממוקד, יעיל ומעשי. בסביבה העסקית והקריירה, הוא ייחשב למוביל תוצאות, פותר בעיות שאינו "מתבזבז" על פוליטיקות או ניתוחי כוונות אינסופיים. עובדים ומנהלים יעריכו את יכולתו להתקדם ולייצר תפוקה.

בזוגיות ובמשפחה, הוא עלול להיתפס לעיתים כפחות רגשן או "מנותק", כיוון שאינו מתעמק בדרמות רגשיות ומתמקד בפתרונות קונקרטיים. עם זאת, הוא גם ייתפס כיציב, אמין ופרקטי, כזה שאפשר לסמוך עליו לפתור בעיות באופן מעשי ולשמור על שקט תעשייתי.

בקהילה ובפוליטיקה, ייתכן שיתפס כריאליסט ציני או חסר אידיאולוגיה מובהקת, אך גם כמנהיג שמביא לשינוי אמיתי ומתמקד בטובת הכלל דרך מעשים, ולא רק דרך דיבורים. בחינוך, הוא יהיה מורה המכוון לתוצאות למידה ולפיתוח יכולות מעשיות, ופחות ל"הבנת נפש התלמיד" במובן המופשט, מה שיכול להתפרש כקשיחות אך גם כסמכותיות יעילה.

התפיסה היא של אדם מוכוון פעולה, שמעדיף את ה"איך" על פני ה"למה", מה שיכול לעורר הערכה על יעילותו אך לעיתים גם ביקורת על היעדר "עומק רגשי" או "הבנה אנושית" כביכול.

יעניין אותך לקרוא:    הגליאנים מסנטזים לחיבור קצוות

בעסקים ובקריירה: לנוע קדימה ולא להיתקע

נניח שאתם מנהלים צוות, ואחד העובדים שלכם מתחיל להגיש דוחות באיחור. התגובה האוטומטית יכולה להיות: "הוא עושה את זה בכוונה, אולי הוא רוצה להתחמק מאחריות, הוא פשוט לא מחויב." אבל אם תצללו לתוך ניתוחי כוונות כאלה, אתם תתקעו. עולם העסקים והקריירה דורש תנועה, תוצאות, ויכולת להתמודד עם אתגרים בלי לבזבז אנרגיה על "קריאת מחשבות". כאן, פרגמטיזם יחסי הופך לכלי ניהולי וקרייריסטי עוצמתי.

ניהול עובדים: במקום לנסות לפענח את "המוטיבציה הפנימית" של העובד שמגיש דוחות באיחור, התמקדו בהשפעה המעשית: הדוחות מאוחרים, וזה פוגע בלוחות הזמנים של הפרויקט. השאלה הופכת להיות: "מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהדוחות יוגשו בזמן?" אולי הוא צריך הכשרה נוספת, אולי יש עומס שאינכם מודעים אליו, או אולי תהליך העבודה לא ברור. התמקדות בביצועים ותפוקות תאפשר לכם למצוא פתרונות אמיתיים ולשפר את יעילות הצוות.

משא ומתן: פרגמטיסט יחסי מגיע למשא ומתן במטרה להשיג תוצאה מועילה ומוחשית, ולא כדי לנצח ב"קרב מוחות" או לפענח את ה"טריקים" של הצד השני. במקום לחשוב "הם מנסים לרמות אותנו", התמקדו ב"מה האינטרסים המשותפים שלנו, ואיך נגיע להסכם שמשרת את כולם?" אתרו את השפעת הצעדים שלהם על האינטרסים שלכם, וחפשו פתרונות שיביאו תועלת מעשית לשני הצדדים.

פיתוח קריירה: הקריירה שלכם לא מתקדמת כי "הבוס לא רואה אותי" או "הקולגות מקנאים"? פרגמטיסט יחסי מבין שמה שבאמת משנה הוא התוצאות המעשיות שאתם מביאים. השקיעו בביצוע פרויקטים מצוינים, ברכישת מיומנויות חדשות, ובבניית רשת קשרים יעילה. התמקדו ב"מה אני יכול לעשות היום כדי לקדם את היעדים שלי?" ולא ב"מה חושבים עליי". כשאתם מציגים תוצאות, "מה חושבים עליכם" ישתנה ממילא.

משוב אפקטיבי: במקום לתת משוב כמו "אתה לא מרוכז מספיק" (פרשנות כוונות), פרגמטיסט יחסי ייתן משוב מבוסס התנהגות והשפעה: "כשאתה לא עונה למיילים בזמן, זה מעכב את העבודה של הצוות X. איך נוכל לשפר את זה?" זה מאפשר שינוי התנהגותי אמיתי ומוביל לשיפורים מדידים.

פרגמטיזם יחסי הוא המפתח לתנועה מתמדת קדימה בעולם העסקים. הוא משחרר אתכם מנטל הניחושים וממקד אתכם במה שבאמת חשוב: פעולה, תוצאות וצמיחה.

פרגמטיזם במשפחה

הבית, אותו מקום אמור להיות מבצר של אהבה וביטחון, הופך לעיתים קרובות לשדה קרב של אי-הבנות. זוכרים את הפעם ההיא שבן/בת הזוג השאירו גרביים מלוכלכים בסלון, ומיד חשבתם: "הוא/היא עושה לי דווקא! לא אכפת לו/לה ממני או מהבית"? בום. הרגשות מתלהטים, ויכוח פורץ, וכל זה מבוסס על פרשנות כוונות שבכלל לא בטוחה. בבית, יותר מבכל מקום אחר, פרגמטיזם יחסי יכול להיות מחליף כללים.

בזוגיות: במקום לצלול למערבולת של "מה הוא/היא חושב/ת או מתכוון/ת", התמקדו בהשפעה המעשית של ההתנהגות. במקום "אתה לא שטפת כלים כי אתה מזלזל בי", נסו: "הכלים לא שטופים, וזה גורם לי עומס בערב. מה נוכל לעשות כדי לטפל בזה יחד?" או "כשאתה מגיב בשתיקה למה שאני אומר/ת, אני מרגיש/ה מנותק/ת. אני צריכ/ה שנקשיב אחד לשני/ה." הדיון עובר מניתוח אופי להצפת בעיה ספציפית וחיפוש פתרון משותף. תקשורת פרגמטית בזוגיות מתמקדת ב"אני מרגיש/ה X כשאתה/אתה עושה Y" במקום "אתה/אתה גורם לי להרגיש Z". זה מוריד את ההאשמה ומאפשר שיח פתוח על ההשפעה והתגובה.

בחינוך ילדים: ילדים הם מאסטרים בלהוציא אותנו מדעתנו, ולגרום לנו לחשוב שהם "עושים דווקא" או "מנסים לשלוט בנו". פרגמטיסט יחסי מבין שילדים פועלים מתוך צרכים או חוסר הבנה. כשילד לא מסיים שיעורי בית, במקום "הוא פשוט עצלן ולא אכפת לו", שאלו: "השיעורים לא גמורים, וזה פוגע בציון שלו. איך נוכל להבטיח שהם יושלמו מחר?" אם ילד מתחצף, במקום לנתח את "המרדנות הפנימית", התמקדו בהשפעה: "כשאתה מדבר/ת אליי כך, אני מרגיש/ה שאתה/אתה לא מכבד/ת אותי. זה לא מקובל בבית שלנו." זהו תהליך שבו אנחנו מלמדים את ילדינו על השלכות ההתנהגות שלהם, במקום לייחס להם כוונות מרושעות.

בבית, פרגמטיזם יחסי בונה אווירה של פתרון בעיות ופחות האשמות. הוא מאפשר להבין שהתנהגות של האחר, גם כשהיא מתסכלת, היא לא בהכרח מונעת מרוע לב, אלא מנסיבות, קושי או פשוט צורך שאינו מובע היטב. כך בונים קשרים בריאים, מתקדמים ונטולי דרמות מיותרות.

יעניין אותך לקרוא:    האינסטרומנטליסט מתמקד במה שעובד

פרגמטיזם בקהילה

האם אתם מזהים את הוויכוח הנצחי שבו כל צד משוכנע שהצד השני פועל מתוך "כוונות זדוניות"? בין אם זה בדיון על פוליטיקאי שמקדם חוק מסוים, ומיד חושדים בו שהוא "רוצה לפגוע בקבוצה מסוימת", או בתוך הקהילה, כשיש מחלוקת על פרויקט כלשהו ומיד מאשימים את היריבים ב"אינטרסים אישיים". שיח כזה, שמבוסס על ניתוח כוונות, רק מעמיק את השסעים ומונע כל התקדמות. כאן, פרגמטיזם יחסי יכול להיות כלי עוצמתי לקרר את הרוחות ולכוון אותנו לפתרונות אמיתיים.

בפוליטיקה: במקום לנתח את "הכוונות הנסתרות" של פוליטיקאים, התמקדו בהחלטותיהם המעשיות, בהשלכותיהן המדידות ובהבטחותיהם הניתנות לאימות. אם פוליטיקאי מבטיח קיצוץ מס, אל תשאלו "האם הוא רוצה להיטיב עם העשירים?"; שאלו: "כיצד קיצוץ זה ישפיע בפועל על התקציב, על שירותי הבריאות או על הכיס שלי?" כך, הדיון הופך לפרודוקטיבי ומבוסס עובדות.

בשיח קהילתי: קונפליקטים בקהילה, כמו סלילת כביש חדש או מיקום של גן ילדים, הופכים בקלות למלחמת "כוונות". במקום להאשים אחד את השני ב"אגואיזם" או ב"חוסר אכפתיות", פרגמטיסט יחסי יוביל את הדיון להתמקד בצרכים המשותפים ובפועל על הקהילה כולה. "הכביש הזה יפחית את הפקקים ב-X אחוזים, וזה ישפר את איכות החיים של התושבים."

במעורבות אזרחית: אל תבזבזו אנרגיה בניסיון "לשנות את דעתם האישית" של מקבלי החלטות. במקום זאת, פעלו למען שינוי מדיניות על בסיס השפעתה המעשית. אם אתם רוצים שינוי חברתי, התמקדו בהצגת נתונים על השפעת המצב הקיים, והציעו פתרונות קונקרטיים שיובילו לתוצאות מדידות. הצבעו לפי תועלת מעשית, פעלו למען יוזמות שמביאות שינוי בשטח, והשתתפו בדיון ציבורי שממוקד בנתונים ולא בהאשמות.

פרגמטיזם יחסי מזמין אותנו להיות אזרחים שקולים ומעשיים, המבינים שהשפעה אמיתית נובעת מפעולה ממוקדת ולא מניתוח אינסופי של מניעים נסתרים.

למידה פרגמטית

דמיינו כיתה: תלמיד מפריע שוב ושוב, ולא מגיש מטלות. המחשבה הראשונה שעולה בראש המורה היא לעיתים קרובות: "הוא עושה את זה כדי להרגיז אותי" או "הוא פשוט לא אכפתי". אבל התעסקות בניתוחי כוונות כאלה לא מקדמת אף אחד. בחינוך, המטרה היא למידה והתפתחות, ופרגמטיזם יחסי מציע כלים יעילים להשיג זאת.

התמודדות עם תלמידים/סטודנטים: במקום לנחש את ה"למה" שמאחורי התנהגות מפריעה או חוסר הגשה, התמקדו בהשפעה המעשית שלה. "כאשר אתה מדבר בזמן השיעור, זה מפריע לתלמידים אחרים להתרכז. איך נוכל למצוא פתרון שיאפשר לכולם ללמוד?" או "העבודה לא הוגשה, וזה פוגע בציון שלך וביכולתך להבין את החומר. איך נוכל להבטיח שתשלים אותה?" הפוקוס עובר לשינוי התנהגותי שמאפשר למידה.

משוב אפקטיבי: פרגמטיסט יחסי נותן משוב ממוקד על התנהגות ניתנת לשינוי ותפוקה מדידה, לא על תכונות אופי או כוונות. במקום "לא השקעת מספיק" (פרשנות מוטיבציה), אמרו: "בדוח הזה חסרים הנתונים שביקשתי בעמוד X, וזה משפיע על המסקנות. בוא נראה איך נשלים זאת." זה מעצים את התלמיד ומספק לו כיוון ברור לשיפור.

פיתוח יכולות: בין אם מדובר בילד בבית הספר או בסטודנט באקדמיה, פרגמטיזם יחסי מתמקד בפיתוח כישורים ויכולות מעשיות וניתנות למדידה. במקום לדבר על "פוטנציאל" מופשט, שימו דגש על פרויקטים, משימות, ומבחנים שמדגימים את הידע והמיומנויות שנרכשו בפועל.

על ידי אימוץ גישה זו, אנו בונים סביבת למידה ברורה ויעילה, שבה התנהגויות חיוביות מתוגמלות והשפעות שליליות מטופלות באופן ישיר. זהו כלי חזק לבניית קשר אמיתי המבוסס על כבוד הדדי, תוצאות וקידמה.

יעניין אותך לקרוא:    הפדאיסטים מפעילים את כח האמונה

פרגמטיסטים מהעולם האמיתי

האם ייתכן שאנשים מצליחים במיוחד, אלו ששינו את העולם, עשו זאת בזכות פרגמטיזם יחסי, גם אם מעולם לא שמעו את המונח? התשובה היא כן! הנה כמה דוגמאות לדמויות מפתיעות מתחומים שונים, שבהתנהלותן המעשית הוכיחו שהתמקדות בתוצאות, ולא בניתוח כוונות, היא המפתח להצלחה.

ג'ף בזוס (מייסד אמזון):
המהפכן שאהב את הלקוח (ואת התוצאות) ג'ף בזוס, האיש ששינה את עעולם הקמעונאות, לא בנה את אמזון על בסיס פסיכולוגיה מעמיקה של קניות. המנטרה שלו הייתה "אובססיית לקוחות". הוא לא ניסה לפענח למה אנשים קונים דווקא אצלו, או מה המניעים הנסתרים של המתחרים. הוא פשוט התמקד בתוצאות מוחשיות: לספק את החוויה הטובה ביותר ללקוח. זה התבטא במחירים תחרותיים, משלוחים מהירים, מגוון עצום, ושירות לקוחות יעיל. כל החלטה עסקית נבחנה דרך עדשת "האם זה ישפר את חווית הלקוח ויגרום לו לחזור?". בזכות הגישה הפרגמטית הזו, שמתמקדת בהשפעה (לקוח מרוצה) ולא בכוונות סמויות, בזוס בנה אימפריה ששווה טריליוני דולרים.

אביגדור ליברמן (פוליטיקאי ישראלי):
ריאליסט קשוח במציאות הזירה הפוליטית הישראלית הסוערת, שבה רטוריקה אידיאולוגית וניתוחי כוונות שולטים לעיתים קרובות, אביגדור ליברמן בולט בגישתו הפרגמטית-ריאליסטית. הוא פחות מתעסק בהצהרות פילוסופיות או בניתוח כוונות עמוקות של יריביו הפוליטיים או אויביה של ישראל. במקום זאת, הוא ממוקד בהשגת פתרונות מעשיים לנושאים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים. בין אם זה בהסכמים קואליציוניים או בהחלטות ביטחוניות, ליברמן נוטה לשאול "מה עובד בפועל?" ו"מה תהיה ההשפעה המיידית?". הגישה הזו, שעלולה להיתפס לעיתים כחסרת רגש או צינית, אפשרה לו לנווט בפוליטיקה מורכבת ולהשיג מטרות קונקרטיות.

ניל דה-גראס טייסון (אסטרופיזיקאי ומחנך):
המדען שמדבר תוצאות ניל דה-גראס טייסון הוא אחד ממפיצי המדע המובילים בעולם כיום. כשהוא מדבר על אסטרונומיה או פיזיקה, הוא לא מתעסק בניסיון לשנות אמונות קדומות, לפרש כוונות מיסטיות, או להיכנס לוויכוחים אידיאולוגיים עם מי שמתכחשים למדע. במקום זאת, הוא מתמקד בהנגשת עובדות מדעיות ובהסברת ההשפעה המעשית שלהן על ההבנה שלנו את היקום. הוא מציג נתונים, תיאוריות מוכחות, וחוויות שמאפשרות לקהל להבין את ה"איך" וה"מה" של היקום, ובכך הוא משנה את תפיסת העולם של מיליונים, צעד אחר צעד, מבוסס ראיות והשפעה.

דמויות אלו, למרות שפעלו בתחומים שונים ועם סגנונות אחרים, הוכיחו את הכוח הטמון בפרגמטיזם יחסי. הן מתמקדות במה שבאמת משנה: התוצאות המוחשיות, וההשפעה הנראית לעין.

פרגמטיסטים גיבורי תרבות

עולם הספרות, הקולנוע והטלוויזיה שופע דמויות בלתי נשכחות, ואם תסתכלו מקרוב, תגלו שרבות מהן הן למעשה פרגמטיסטים יחסיים מובהקים. הם אולי לא למדו פילוסופיה באוניברסיטה, אבל הם חיים אותה, כי הם ממוקדים בתוצאות, לא בכוונות. בואו נצלול לשלוש דוגמאות בולטות:

ג'ולס ווינפילד (סמואל ל. ג'קסון, מ"ספרות זולה"):
איש התוצאות עם הציטוטים ג'ולס, המתנקש האלגנטי וחד הלשון מ"ספרות זולה", הוא דוגמה קלאסית. כשג'ולס מגיע לגבות חוב או "לטפל" בבעיה, הוא לא מבזבז זמן על ניתוח פסיכולוגי של הקורבנות שלו או על הרהורים פילוסופיים על המניעים העמוקים של העולם התחתון. הוא ממוקד בהשלמת המשימה שלו ובשמירה על עצמו. אם מישהו מנסה להתנגד, התגובה שלו מיידית, ישירה ומונעת מהצורך להשיג את התוצאה הרצויה. אפילו כשהוא חווה התגלות רוחנית, השינוי בהתנהגותו עדיין מתמקד בתוצאות מעשיות (לדוגמה, החלטה ללכת "כמו קנגרו" במקום להרוג).

פרנק אנדרווד (קווין ספייסי, מ"בית הקלפים"):
המאסטר הפוליטי של היעילות פרנק אנדרווד הוא אולי הפרגמטיסט הפוליטי האולטימטיבי. אין לו אשליות לגבי כוונותיהם של אחרים, ובוודאי שאין לו עניין במוסרנות ריקה מתוכן. כל פעולה שלו, כל דיאלוג, כל מניפולציה – כולם מחושבים בקפידה על פי השפעתם המיידית והעתידית על קידום כוחו ומטרותיו. הוא מתמקד אך ורק בתוצאה הסופית: השגת הנשיאות, שמירה על כוח, וניטרול יריבים. הוא לא מתעסק בשאלות של אתיקה או כוונות נעלות, אלא רק ב"האם זה יעבוד?".

C-3PO (רובוט מ"מלחמת הכוכבים"):
הפרוטוקול שמחפש פתרונות C-3PO, רובוט הפרוטוקול המודאג מ"מלחמת הכוכבים", הוא דוגמה משעשעת אך מדויקת. הוא אולי נוטה להתלונן ולהיכנס לחרדה, אבל מה שמניע אותו אלה תמיד שאלות פרקטיות ודאגה לתוצאות מעשיות: "מה הסיכויים שזה יעבוד?", "האם זה בטוח?", "האם זה יתקן את החללית?". הוא לא מנסה להבין את כוונות הג'דיי או להזדהות עם רגשותיהם של בני האדם; הוא ממוקד במילוי תפקידו על בסיס נתונים והשפעה. הוא מחשב סיכונים ותועלות, ותמיד מחפש את הדרך היעילה ביותר להשלים את המשימה, כמעט כמו אלגוריתם פרגמטי בהילוך גבוה.

דמויות אלו, כל אחת בדרכה, ממחישות עד כמה גישה שממוקדת בפעולה, בהשפעה ובתפוקה ולא בניתוחי כוונות, היא עוצמתית, מרתקת ולעיתים קרובות, מנצחת.

יעניין אותך לקרוא:    ישעיה ברלין וחירות כדרך חיים

מדריך לפרגמטיסט היחסי

אז איך הופכים את כל התיאוריה הזו לכלי מעשי שמשנה את חייכם? איך אתם מפסיקים לבזבז אנרגיה על ניחושים ומתחילים להשפיע באמת? זה פשוט יותר ממה שאתם חושבים. הנה מדריך שלבים קצר שיעזור לכם לאמץ את גישת הפרגמטיזם היחסי בכל תחום בחייכם:

שלב 1: זהו את ההשפעה, לא את הכוונה!
במקום לשאול "למה הוא עשה את זה?" (שאלת כוונה), שאלו: "איך ההתנהגות הזו משפיעה עליי, על האחרים, או על המצב הקיים?" התמקדו בעובדות הנגלות. דוגמה: במקום "הוא ביטל את הפגישה כי הוא לא מכבד אותי", נסחו: "הפגישה בוטלה, וזה מעכב את קבלת ההחלטה בפרויקט."

שלב 2: נסחו את הבעיה במונחים של התנהגות ותוצאה
הגדירו את הבעיה בצורה אובייקטיבית ובת-פתרון. הימנעו מלהכניס פרשנויות אישיות או האשמות. דוגמה: במקום "הילד שלי בכוונה לא עושה שיעורים", נסחו: "שיעורי הבית לא מושלמים, וזה פוגע בביצועיו האקדמיים."

שלב 3: התמקדו בתגובה שלכם. מה אתם יכולים לעשות?
זכרו: אין לכם שליטה על הכוונות של אחרים, אבל יש לכם שליטה מלאה על התגובה שלכם. שאלו: "מהי התגובה היעילה ביותר שלי כדי לשנות את התוצאה?" דוגמה: "אני יכול/ה לבקש מהבוס פגישה חלופית או פשוט להשלים את המידע החסר בעצמי, אם אפשר."

שלב 4: פעלו באופן ממוקד-תוצאות
בחרו בפעולה שתשנה את ההתנהגות או את ההשפעה בפועל, ולא תתמקד בניסיון לשנות את כוונות האחר. תכלס. דוגמה: במקום להתלונן על הילד, צרו עמו יחד תוכנית מסודרת להשלמת השיעורים, או התייעצו עם המורה.

שלב 5: העריכו והתאימו
אחרי שפעלתם, בדקו: "האם הפעולה שלי הובילה לתוצאה הרצויה? אם לא, מה אני יכול/ה לשנות בפעם הבאה?" זוהי לולאת משוב קבועה שמאפשרת לכם ללמוד ולהשתפר. דוגמה: אם הפגישה החלופית לא הובילה לפתרון, אולי יש צורך בגישה אחרת או בפנייה לגורם נוסף.

זוהי גישה אקטיבית ומעצימה שמשחררת אתכם ממעגל הניחושים המתיש ומכוונת אתכם ישירות אל מה שחשוב: השפעה, התקדמות ושגשוג. התחילו ליישם את זה היום, ותראו איך החיים שלכם הופכים ליותר ברורים, יעילים ומוצלחים.

לחיות חיים של השפעה במקום ניחושים

הגענו לסוף המסע שלנו, ואני מקווה שהבנתם את הכוח הטמון בפרגמטיזם יחסי. זוהי לא גישה של אדישות או ויתור על הבנה; להיפך. זוהי דרך חכמה ויעילה יותר להבין את העולם סביבנו, לא על ידי צלילה למעמקי כוונותיהם הנסתרות של אחרים, אלא על ידי התמקדות במה שבאמת חשוב: ההשפעה המוחשית של פעולותיהם עלינו ועל המציאות.

הגישה הזו משחררת אתכם מנטל כבד. במקום לבזבז זמן ואנרגיה יקרים על ניחושים ופרשנויות שגויות, היא מעניקה לכם שליטה. היא מאפשרת לכם לחיות חיים פחות מתוחים, יותר פרודוקטיביים ומלאי השפעה. כשאתם יודעים להתמקד בתוצאות, אתם הופכים לפתרוני בעיות אמיתיים, בין אם בעסקים, במשפחה, בחברה או בקריירה שלכם.

עכשיו תורכם. התחילו ליישם את עקרונות הפרגמטיזם היחסי בחיים שלכם. תרגלו את זיהוי ההשפעה, נסחו את הבעיות בבהירות, התמקדו בתגובה שלכם ופעלו ממוקד-תוצאות. תגלו שהעולם הופך לברור יותר, והיכולת שלכם להשפיע ולשגשג תהיה גדולה מאי פעם.

הפסיקו לנחש, התחילו להשפיע!

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים

לאימייל: לחצו כאן

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/