מנכ"ל 360 CEO - מנהיגות והתפתחות אישית

"הבעיות של היום נובעות מפתרונות לבעיות של אתמול, שיושמו" - פיטר סינג' אנחנו מוקפים במערכות, ארגונים, ממשלים וקהילות ממוקדות מטרה. המורכבויות גדולות ומאוכזבים שוב ושוב ממנהיגים שאינם מיומנים כמנהיגי מערכות. האתגרים שבמבנים המסורתיים אנו מכירים את ההרגשה של ישיבה אין-סופית שבה כולם מסכימים על הבעיה, אך לא על הפתרון. צוות אחד מתמקד ביעדים שלו, בזמן שצוות אחר פועל כנגדם, ובסופו של דבר המאמצים מתנגשים. לעיתים קרובות אנו מרגישים שפתרונות שאנחנו מציעים הם כמו "כיבוי שריפות", הם עוזרים לרגע, אבל הבעיה חוזרת שוב, אולי אפילו גדולה יותר. התסכול נובע מהניתוק: כל אחד רואה רק את החלק שלו בפאזל, אך אף אחד לא מבין את התמונה הגדולה. אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך מבנים היררכיים נוקשים, שבהם המידע זורם לאט ולפעמים גם נאבד בדרך. הבעיה, כפי שנראה, היא לא בהכרח באנשים עצמם, אלא בדרך שבה המערכות שלנו בנויות, כשהן מעודדות הפרדה ולא שיתוף פעולה. הן יוצרות תחושת חוסר אונים ומגבילות את יכולתנו לפעול כיישות אחת. יעניין אותך לקרוא:     מאמר: מניפסט הסייבורג - דונה הראוואי מהו ארגון לומד? אחרי ...

"הדרך הטובה ביותר למצוא את עצמך, היא להאבד בשירות אחרים" – מהטמה גנדי בעולם ציני, אינטרסנטי, שמשתנה במהירות, האבירים שסביבנו בולטים בהיותם נאמנים לדרך ולאלו שעליהם התחייבו להגן, ישרים, ענווים ואמיצים. שורשים של כבוד ואצילות דמיינו את הברק העמום של שריון עתיק, ואת הקול המצלצל של חרבות מצטלבות. אלה הם הדימויים הראשונים שעולים בראשנו כשאנחנו חושבים על אבירים , דמויות אגדיות שקמו לתחייה מתוך סיפורים עתיקים. אך האבירות, מעבר לשריון הנוצץ ולסוסים הדוהרים, לא הייתה רק עניין של לחימה או ניצחון בקרבות. היא הייתה  דרך חיים שלמה , פילוסופיה שהרחיקה משדות הקרב. הפילוסופיה האבירית הייתה קוד מוסרי ואתי מורכב, שהיווה מצפן ערכי לאצילים ולוחמים בימי הביניים. הוא שילב בתוכו תכונות נעלות שנחשבו לחיוניות עבור כל מי ששאף לאצילות אמיתית. הקוד האבירי הדגיש: אומץ לב: לא רק בשדה הקרב, אלא גם בעמידה איתנה על עקרונות. כבוד: נאמנות למילה, יושרה מוחלטת ושמירה על השם הטוב. נאמנות: כלפי המלך, האדון, החברים, והערכים העצמיים. צניעות: למרות הכוח והמעמד, הימנעות מהתפארות עצמית. רוחב לב ורחמנות: נדיב...

"הנפש צבעה את עצמה בצבע מחשבותיה"  – מרקוס אוריליוס קשיים ומכשולים מעכבים התקדמות, מורידים מוטיבציה ולעיתים מונעים התחלה ויוזמה בגלל החשש מהם. עד שמפנימים שהמכשול הוא הדרך עצמה. בין עמודי הסטואה באור ראשון של אתונה העתיקה, במרגז שדרת עמודי ה"סטואה", היו יושבים הוגים עטויי גלימות ופולטים רעיונות עמוקים על טבע האדם והיקום. זנון מקיטיון, מייסד הזרם הסטואי במאה השלישית לפנה"ס, לימד בפשטות תחת קשתות האבן לא רק תיאוריה, אלא גם דרך חיים. בשונה מפילוסופים שהתבודדו במדבר או במנזר, הסטואים חיו בלב העיר, בין אנשים, ושאלו: איך לנהל חיים של תבונה, איזון וגדולה מוסרית, מול מציאות בלתי צפויה ורוויה הפתעות? בבסיס הסטואיזם עומדות ארבע מידות מרכזיות: חוכמה, צדק, אומץ וריסון עצמי . אלו כללים מעשיים להתמודדות יומיומית. הדגש מושם על כוח השיפוט הרציונלי של האדם, היכולת להבחין בין מה שבשליטתנו למה שאינו, ולהתמקד תמיד במה שאפשר לשנות: עצמנו, רגשותינו, גישותינו. בהיסטוריה של הסטואיזם, לצד זנון, בולטים שמותיהם של סנקה, אפיקטטוס ולבסוף מרקוס אוריליוס, קיסר רומי ומחבר "הרהורים...