רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית הגשמה עצמית

5 הפיתויים של טריוויאליות

תמונה
 "ייחודיות אמיתית אינה באדם שמנסה להיות שונה, אלא באדם שנלחם על להיות עצמו" - אלבר קאמי חיים רק פעם אחת. וכדי להתגבר על הקשיים שיש לכולנו צריך לכוון את החיים ליצירת ערך. ולכן להימנע מהפיתויים של טריוויאליות. האושר וההגשמה בחיים לא טריוויאליים כיום האושר הפך למטרה בפני עצמה, כמעט חובה. אנו מבלים את חיינו במרדף אחרי הנאות רגעיות: עוד חופשה, עוד רכישה, עוד לייק. אך מה אם הדרך אל האושר האמיתי אינה כזו? מה אם הוא לא נמצא במאמץ מתמיד להיות מאושר, אלא בחיים בעלי משמעות, חיים שנחווים במלואם? החיים הלא-טריוויאליים הם מסע. הם אינם נטולי קשיים או כאב, אלא חיים שיש להם כוונה , מטרה ו סיפוק עמוק . במקום לחיות על פני השטח, אנו שואפים לצלול לעומק. במקום לצבור עוד ועוד, אנו שואפים ליצור, להשפיע ולגלות מי אנחנו באמת. זוהי ההבחנה בין אושר רגעי (הנאה) לבין אושר עמוק (הגשמה). הדרך לחיים כאלה דורשת מאיתנו להכיר ולהתגבר על אותם פיתויים שמושכים אותנו לבינוניות, שכן רק בהתמודדות איתם, נגלה את החופש וההגשמה האמיתיים. יעניין אותך לקרוא:     שיר: אדם בתוך עצמו הוא גר המשיכה של חיים טריוויאליים ה...

ג'אקומו קזנובה ואומנות המשיכה

תמונה
 "אני חייב להודות בכך, שאני חייב הכל לחינוך שלי" - ג'אקומו קזנובה למשוך אנשים להיות איתנו, בצידנו, לתת לנו הזדמנויות או עזרה, להיות שותפים ולתת בנו אמון, זו יכולת חיונית. והאומן העל-זמני היה גאקומו קזנובה. העולם שגידל קזנובה הצועדים ברחובותיה המפותלים של ונציה במאה ה-18 , פגשו עיר של תעלות מים, גשרים מפוארים, ומסכות מסתוריות המסתירות פנים וזהויות. האוויר רווי בניחוחות של מסחר, בתככים פוליטיים, ובלחשושי אהבה. העיר הקסומה שהוקמה על ביצות, ששימשה כצומת דרכים בין מזרח למערב, הייתה כור היתוך של הרפתקנים, אמנים, דיפלומטים, וסוחרים מכל העולם. אך ונציה לא עמדה לבדה. היא הייתה חלק מ אירופה של עידן הנאורות , תקופה של שינויים דרמטיים, שבה ידע ואינטלקט החלו להחליף את המעמד המולד ככוח מניע בחברה. קזנובה לא נולד למשפחת אצולה, אבל הוא נולד בזמן ובמקום שהעניקו לו את כל הכלים הדרושים כדי להצליח. בתקופה שבה רשתות חברתיות נבנו סביב בתי קפה, סלונים ספרותיים ואולמות נשפים, הוא למד להשתמש בקסם אישי, בחוכמה ובכישרון ביטוי כדי לנווט בעולם. עבורו, אירופה כולה הייתה כמו במה גדולה, וכל בירה, ממוסקב...

האדם העליון ע"פ אין ראנד

תמונה
"הצלחה אמיתית היא לא מה שאתה לוקח מהעולם, אלא מה שאתה משאיר בו" - אין ראנד קיים טוב מוסרי באינדבידואליזם קיצוני, שפועל למען עצמו והצלחתו אך עושה זאת באופן שגם הקהילה והחברה נתרמות וללא ניצול מכוון של חלשים או של משאבי הכלל. כך הוא האדם העליון על פי תפיסתה של אין ראנד. יעניין אותך לקרוא:    אדם-על על פי אריסטו Aristotle's Superman האדם העליון של אין ראנד האדם העליון לפי אין ראנד הוא "האדם הראוי" (The Ideal Man), מימוש הפוטנציאל האנושי המלא באמצעות אוטונומיה, כבוד עצמי, תבונה, ויושרה. דמות זו מבוססת על רעיונות שניתן למצוא בעיקר בספריה המפורסמים מרד הנפילים וכמעיין המתגבר. "האדם העליון" של ראנד מגלם תכונות ייחודיות ומורכבות: עצמאות מחשבתית – זהו אדם אשר נשען על תבונתו העצמאית ומוכן לסמוך אך ורק על שיפוטו האישי. הוא אינו מושפע מדעות החברה, ומקבל את החלטותיו בהתאם לעקרונותיו, לא לדרישות חיצוניות או נורמות קולקטיביות. חתירה למימוש עצמי – דמות האדם העליון פועלת מתוך מטרה עיקרית אחת: להשיג את מה שהיא רואה כמימוש עצמי ומיצוי הכישרונות, היכולות והשאיפות. הכרה...