רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מעשיות

פרגמטיזם יחסי לפעול במציאות כפי שהיא

תמונה
"הדבר היחיד שחשוב באמת הוא מה אתה עושה" – קלאופטרה אי אפשר לנחש נכון כוונות ומוטיבציות, אבל אפשר להקשיב למילים ולהתבונן במעשים ולקלוט באופן נכון את המציאות כדי לפעול בא בדרך הנכונה. הקופסה השחורה של האנושיות בתחילת הקריירה, כשהייתי צעיר וחדש, עבדתי כמהנדס בפרויקט מורכב, קיבלתי מייל קצר ויבש (ללא דברי נימוס ולבביות) מקולגה בכיר בהרבה ממני. באופן אוטומטי, המוח שלי התחיל לרוץ: "האם הוא כועס עליי? אולי הוא חושב שאני לא בסדר? בטח הוא לא סומך על העבודה שלי."  ביליתי יותר מידי זמן בניתוח כל פסיק ונקודה, עד שגיליתי שהוא פשוט מיהר וכתב מייל ענייני וקצר כדי לענות לי מהר, לא להתעכב במענה ולא לעכב את העבודה שלי. הקיצר, התבחבשות ניחוש הכוונות הייתה בזבוז אנרגיה מטורף מבחינתי. כמה פעמים קרה לכם שהסתבכתם בראש בגלל ניסיון לנחש "מה עובר לו/לה בראש"? כמה פעמים פירשתם התנהגות מסוימת כ"כוונה רעה" רק כדי לגלות שטעיתם? כל אחד מאיתנו הוא  "קופסה שחורה" עבור השני. אנחנו רואים את התפוקות, את המעשים, את המילים, אבל לא את מה שבאמת מתחולל בפנים. מחשבות, רגשות, כו...

האינסטרומנטליסט מתמקד במה שעובד

תמונה
 "נקה ראשך. היה חסר צורה, כמו מים. שים מים בכוס, הם יהיו כוס. שים מים בבקבוק, הם יהיו בקבוק. שים מים בקומקום, הם יהיו קומקום. מים יכולים לזרום, או שיכולים לרסק. היה מים, ידידי" - ברוס לי פעמים רבות מנסים להגשים חזון, אידאל, אידאולוגיה או רצון עז שנראה "נכון". ולאחר בזבוז זמן,משאבים ואכזבה, מגיעים למקום גרוע יותר. תהליך שהאינסטרומנטליסטים מנסים למנוע. האם "נכון" חשוב יותר מ"עובד"? תחשבו שאתם מתמודדים עם בעיה. זה יכול להיות משהו קטן כמו עוגה בתנור שלא נאפתה כמו שצריך, או משהו גדול יותר כמו דילמה בקריירה, בזוגיות, או משהו מורכב בחיים. מה השאלה הראשונה שעולה לכם בראש? אולי "למה זה קורה לי?" או "איך אני אמור לפתור את זה?". אבל מה אם זו דרך גישה לבעיות שלא ממש יעילה? ניקח לדוגמה את המדע. כשאנחנו מדמיינים מדענים, הם במעבדות, מנסים לגלות את "האמת" על משהו ביקום. לגלות איך הכול באמת עובד. ואנחנו מצפים מתיאוריה מדעית להיות "נכונה", מדויקת, מקיפה, חפה מטעויות. אבל בפועל, המדע בכלל לא מחפש את האמת המוחלטת. למעשה, רוב ...