ספר: קיצור תולדות הזמן - סטיבן הוקינג

"למרות שאני מוגבל על ידי גופי, המוח שלי חופשי" - סטיבן הוקינג

בחקר המתקדם של המדע מתגלים החוקים שהם הבסיס ליקום, שגורמים להבנה חדשה ומעמיקה וחושפים עקרונות שניתן ליישם גם בחיינו.

העולם בו גדל

כדי להבין את סטיבן הוקינג Stephen William Hawking (8.1.1942 – 14.3.2018) המדען, עלינו קודם כל להכיר את השורשים שלו, באנגליה של שנות ה-40 וה-50, שנבנתה מחדש לאחר המלחמה. אנגליה עם רוח של תקווה והתחדשות אינטלקטואלית. בתוך האקלים הזה, בבית משפחתו של הוקינג, חוקי הפיזיקה לא היו רק נושא לימוד, אלא חלק מהשיחה היומיומית.

הוריו, פרנק ואיזבל, היו אינטלקטואלים, ביתם היה עמוס בספרים, והדיונים סביב שולחן האוכל נגעו במגוון רחב של נושאים, מפוליטיקה ועד מדע. סטיבן גדל בסביבה שטיפחה סקרנות בלתי נדלית ואפשרה לו לשאול שאלות גדולות ונועזות. הוא לא היה תלמיד מצטיין באופן המסורתי, אבל כבר בגיל צעיר בלט בכשרונו המבריק ובמחשבה ייחודית, ותשוקה ספציפית לידע והבנה מעמיקה שהתמקדה בחקר המכניזם של היקום. ההתבגרות בסביבה כזו עיצבה את המדען שיהפוך לאחד הקולות הבולטים של דורו.

יעניין אותך לקרוא:    ספר: Peoplewatching זואולוג מתבונן בבני אדם - דזמונד מוריס

המדען והאדם

בגיל 21, בזמן לימודיו לתואר דוקטורט, עולמו של סטיבן הוקינג קרס. הוא אובחן במחלת ניוון שרירים (ALS) וקיבל תחזית קשה, הוא יוכל לחיות עוד כשנתיים בלבד. לרגע, נראה היה שכל החלומות המדעיים והאישיים שלו עומדים להיקטע בטרם עת. אך במקום להיכנע לייאוש, הוקינג בחר להפוך את האתגר למנוף עוצמתי.

המחלה אילצה אותו להתמקד במחשבותיו ועשייתו המדעית באופן טהור, ללא הסחות דעת פיזיות. מתוך מגבלות גופו צמחה חשיבה חדשנית ונועזת. הוא פיתח תיאוריות פורצות דרך על חורים שחורים ועל המפץ הגדול, ואת משוואות הפיזיקה כתב בראשו, תוך שהוא מאבד בהדרגה את יכולתו לכתוב. חייו של הוקינג לא היו רק סדרת תגליות מדעיות, אלא גם דוגמה חיה לכוחה של הרוח האנושית. הוא ניהל חיי משפחה, גידל ילדים ונסע ברחבי העולם, מוכיח שגם כאשר הגוף כושל, המוח יכול להמשיך לנסוק לגבהים חדשים. הוקינג הפך את מגבלותיו לכוח על, והזכיר לכולנו שגם בנקודות השפל הקשות ביותר, יש בנו את היכולת להמשיך ליצור, לחקור ולהגשים.

סינגולריות, המפץ הגדול וחורים שחורים

לפני שסטיבן הוקינג נכנס לתמונה, תפיסת הפיזיקה של היקום התבססה בעיקר על תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. תיאוריה זו הייתה פורצת דרך, אך הותירה אחריה חידה גדולה: היא ניבאה את קיומה של סינגולריות, נקודה תיאורטית בעלת צפיפות אינסופית ונפח אפס. בנקודה זו, חוקי הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותם פשוט קורסים וחדלים מלהתקיים.

מדענים האמינו שהיקום החל בסינגולריות, שהיא למעשה המפץ הגדול, וכי גם בלבם של חורים שחורים מתקיימת סינגולריות דומה. תפיסה זו יצרה קושי מהותי: היא סימנה את קצה הידע האנושי, מקום שלם שאין אפשרות להסביר או לחקור אותו. חוקי הפיזיקה הובילו אותנו עד לנקודה זו, ומשם ואילך, שום דבר לא היה מובן. הוקינג, עם סקרנותו חסרת הגבולות, לא היה מוכן לקבל את המצב הזה. הוא החל לחפש דרכים חדשות לאתגר את התיאוריה המקובלת, בחיפוש אחר הסבר מעבר למה שנחשב עד אז לאפשרי.

יעניין אותך לקרוא:    ספר: עבודה עמוקה - קאל ניופורט

הנגשת מדע לציבור

"מטרתי הייתה לכתוב ספר שכל אחד יכול להבין", אמר סטיבן הוקינג על "קיצור תולדות הזמן". המשפט הזה טומן בחובו את כל הפילוסופיה שלו. הוקינג האמין שעל מדענים מוטלת אחריות מוסרית ואישית לשתף את תגליותיהם עם העולם כולו, לא רק עם קהילתם האקדמית. הוא ראה בידע נכס אנושי משותף ולא כרכוש של מעטים.

הספר הפך לכלי הנגשת ידע מדעי ששבר מחיצות. הוא הוכיח שמדע, גם בגרסתו המורכבת ביותר, יכול להיות מרתק ונגיש. על ידי שימוש בדימויים פשוטים ושפה בהירה, הוקינג אפשר למיליוני אנשים להבין תיאוריות כמו המפץ הגדול וחורים שחורים. הנגשת הידע הזו מעוררת לא רק סקרנות, אלא גם השראה. היא מעודדת אותנו לחשוב בצורה ביקורתית, לשאול שאלות גדולות על הקיום ולבחון את המציאות באור חדש. הנגשת מדע בונה חברה מתקדמת יותר, חברה שבה לכל אדם יש את הכלים להבין את העולם בו הוא חי ולהשתתף בדיון המדעי הגדול ביותר של זמננו.

הצורך האנושי להבין

"מדוע אנחנו כאן? מניין הגענו?" אלה שאלות שמעסיקות את המין האנושי מאז ומתמיד. עוד הרבה לפני שהיו לנו טלסקופים או מעבדות, בני האדם הקדומים הרימו את מבטם לשמי הלילה ותהו על מקומם ביקום. הם זיהו תבניות בכוכבים, המציאו סיפורים על אלים ויצרו מיתוסים כדי להסביר תופעות טבעיות. הצורך להבין, לארגן את הכאוס ולהעניק משמעות לקיומנו, הוא הדחף הבסיסי ביותר של המחשבה האנושית.

לאורך ההיסטוריה, הדחף הזה התפתח מפילוסופיה למדע. היוונים הקדמונים, כמו אריסטו ופיתגורס, ניסו לפענח את חוקי הטבע באמצעות היגיון ומתמטיקה. מאוחר יותר, אנשים כמו גלילאו גליליי, אייזק ניוטון ואלברט איינשטיין לקחו את המחשבה הזו צעד אחד קדימה, והשתמשו בתצפיות ובניסויים כדי לבנות תיאוריות מדעיות מבוססות.

סטיבן הוקינג היה חוליה בשרשרת מפוארת של הוגי דעות וחוקרים. הוא המשיך את המורשת של ענקים שקדמו לו, והציב את עצמו בחזית החיפוש אחר ה"תיאוריה של הכל". סיפור חייו ועבודתו הוא עדות לכך שהדחף לדעת הוא לא רק עניין אקדמי, אלא מהות קיומנו. הוא מוביל אותנו להתגבר על מכשולים, להתמודד עם אי-ודאות ולשאוף תמיד אל מעבר למה שקיים.

יעניין אותך לקרוא:    ספר: המבנה של מהפכות מדעיות - תומאס קון

השערת היקום ללא גבולות

כשאתם מטיילים על פני כדור הארץ. אתם יכולים ללכת קדימה לנצח, לחזור לנקודת ההתחלה, אבל לעולם לא תגיעו ל"קצה" או ל"גבול". כדור הארץ הוא סופי, אבל הוא חסר קצוות או התחלה ברורה על פני השטח.

באופן דומה, סטיבן הוקינג הציע את "השערת היקום ללא גבולות", רעיון פורץ דרך ששינה את האופן שבו אנו חושבים על המפץ הגדול. עד אז, רוב הפיזיקאים האמינו שהיקום התחיל בנקודת סינגולריות, בה חוקי הפיזיקה קרסו. נקודה זו נחשבה ל"התחלה" המוחלטת של הזמן, ומכאן שהשאלה "מה היה לפני המפץ הגדול?" נותרה ללא מענה.

הוקינג טען כי רעיון זה שגוי. הוא הציע שהיקום החל במצב קוונטי, שבו הזמן והמרחב היו מעורבבים זה בזה. במצב כזה, אין "התחלה" או "גבול" מוגדר לזמן. במקום להתחיל בסינגולריות, היקום התחיל כמעין "בועה" קוונטית שאין לה גבול, בדומה לכדור הארץ. לכן, אין פשוט "לפני" המפץ הגדול, כי הזמן עצמו החל עם היקום. תפיסה זו הסירה את הצורך במקור חיצוני ליקום ואיפשרה להסביר את התפתחותו באמצעות חוקי הפיזיקה בלבד.

התיאוריה של הכל

במשך מאות שנים, הפיזיקאים מנסים לאחד את כל חוקי הטבע לכדי נוסחה אחת גדולה ושלמה. זהו החלום האולטימטיבי, ה"גביע הקדוש" של המדע, אותו כינה הוקינג "התיאוריה של הכל" (Theory of Everything).

היקום מונע על ידי ארבעה כוחות יסוד: הכבידה, האלקטרומגנטיות, הכוח הגרעיני החזק והכוח הגרעיני החלש. כל אחד מהם מתואר על ידי תיאוריה נפרדת. הבעיה היא שהם לא "מדברים" זה עם זה: תורת היחסות הכללית של איינשטיין, שמסבירה את כוח הכבידה של כוכבים וגלקסיות, לא עובדת בקנה מידה קוונטי, שם שולטים הכוחות האחרים. זה כמו שיש לנו ספר הוראות ענק לבניית מכונית, אבל חלק אחד כתוב באנגלית וחלק אחר בסינית, בלי קשר ביניהם.

הוקינג האמין שמציאת תיאוריה אחת שתאחד את כל הכוחות תאפשר לנו לא רק להסביר את כל תופעות היקום, מהמפץ הגדול ועד חורים שחורים, אלא גם להבין את מקורו וגורלו של היקום. הוא הבין שגם אם לעולם לא נמצא את התיאוריה המלאה, עצם החיפוש הוא זה שדוחף את האנושות קדימה. המאמץ לאחד את הידע הקיים מכריח אותנו לשאול שאלות נועזות, לבחון את ההנחות שלנו מחדש ולחשוב על המציאות באופן עמוק ורחב יותר. המסע אחר התיאוריה של הכל הוא מסע בלתי נגמר אל לב הסדר של הקיום.

יעניין אותך לקרוא:    ספר: הגן האנוכי - ריצ'ארד דוקינס

המחשבות של אלוהים

סטיבן הוקינג הפתיע רבים כשאמר את אחד ממשפטיו המפורסמים: "אם נמצא את התיאוריה של הכל, נדע את מחשבותיו של אלוהים." חשוב להבין שהוקינג, שאמנם היה אתאיסט מוצהר, לא התייחס לאל דתי או יצור עליון וגם לא ניסה לקרוא תיגר על מאמינים או מוסדות דת.

ה"אלוהים" בעיניו היה מטאפורה לחוקים הבלתי משתנים והמושלמים שעל פיהם פועל היקום.

עבור הוקינג, חוקי הפיזיקה הם אלה שמנהלים את המציאות. הם הסדר שמאחורי הכאוס לכאורה של היקום, והמתמטיקה היא השפה שבה הם כתובים. אם נצליח לפענח את כל חוקי היקום, נבין לעומק את המנגנון המורכב וההרמוני שיוצר את הכל, מהיווצרות כוכבים ועד התפתחות החיים.

בעולם שמונע על ידי חוקים אלה, אין מקום ל"ניסים" כפי שהם מתוארים בסיפורים דתיים. ניסים הם אירועים שסותרים את חוקי הטבע, ומעולם לא נצפו בצורה מדידה ומדעית. לכן, כאשר מדענים חוקרים את היקום, הם בעצם חושפים את ה"תוכנית הגדולה" שכתובה בטבע עצמו. הבנה זו, לדעתו של הוקינג, מספקת הסבר שלם ומלא לקיומנו, ללא צורך בכוח חיצוני שיצר אותו. בחיפוש אחר ה"תיאוריה של הכל", אנחנו לא רק מחפשים תיאוריה פיזיקלית, אלא מנסים לפענח את סודות הקיום עצמו, לראות את היופי והסדר שבטבע ולקבל תשובה לשאלות הקיומיות ביותר של האנושות.

המפץ הגדול

כדי להבין את היקום, עלינו לחזור אחורה בזמן, עד לרגע בריאתו. על פי תיאוריית המפץ הגדול (Big Bang), היקום החל לפני כ-13.8 מיליארד שנים כנקודה קטנה, חמה וצפופה להפליא.

ברגע המפץ, בבת אחת, נקודה זו החלה להתפשט במהירות מסחררת, והיא ממשיכה להתפשט עד היום. כדי לדמיין את התהליך, חשבו על בלון מנוקד בנקודות: ככל שאתם מנפחים אותו, הנקודות מתרחקות זו מזו, וכך גם הגלקסיות שלנו מתרחקות אחת מהשנייה. ההתפשטות הזו גרמה ליקום להתקרר, ולאורך מיליארדי שנים, החלקיקים הקטנים התאחדו ליצור אטומים, ענני גז, כוכבים וגלקסיות, עד שהגיעו למבנה המוכר לנו.

אחת ההוכחות המרכזיות לתיאוריה היא קרינת הרקע הקוסמית. תגלית זו, שנתגלתה במקרה על ידי ארנו פנזיאס ורוברט וילסון בשנת 1964, היא למעשה "ההד" של המפץ הגדול. מדובר בקרינה חלשה המגיעה מכל כיוון בחלל, והיא שריד אנרגטי מאותו רגע קדום שבו היקום התקרר מספיק כדי לאפשר לאור לנוע בחופשיות. בדומה לריח של עוגה שזה עתה יצאה מהתנור, גם קרינה זו מספרת לנו על מה שקרה מזמן. היא מאפשרת למדענים להבין טוב יותר את המנגנונים שהובילו להיווצרות כל מה שקיים, כולל אנחנו.

יעניין אותך לקרוא:    ספר: רובים, חיידקים ופלדה - ג'ארד דיימונד

חורים שחורים

חור שחור נשמע כמו משהו מסתורי וקודר מסרטי מדע בדיוני, אבל במציאות מדובר בתופעה קיצונית ומרתקת. כוכב שמסתו גדולה פי כמה וכמה מהשמש שלנו, מגיע בסוף חייו למצב בו כוח הכבידה שלו כה אדיר עד שהוא קורס לתוך עצמו, דוחס את כל מסתו לנקודה זעירה ודחוסה. כוח הכבידה באותה נקודה הוא בלתי נתפס, עד כדי כך ששום דבר, אפילו לא אור, לא יכול לברוח ממנו. הגבול שממנו אין דרך חזרה מכונה "אירועי האופק".

לפני סטיבן הוקינג, האמונה הרווחת הייתה שחורים שחורים הם "קולטים" בלבד, הם שואבים פנימה חומר ואנרגיה, וכלום לא יוצא מהם. אבל הוקינג, בשנות ה-70, הציע תיאוריה מהפכנית ששינתה הכול. הוא הראה, בעזרת עקרונות תורת הקוונטים, שחורים שחורים אינם שחורים לחלוטין. למעשה, הם פולטים קרינה תרמית עדינה, אותה כינה "קרינת הוקינג". קרינה זו נוצרת באזור אירועי האופק ומקטינה באיטיות את מסתו של החור השחור, עד שלבסוף הוא מתאדה ונעלם.

תגלית זו הייתה פריצת דרך אדירה, כי היא חיברה לראשונה בין תורת היחסות הכללית (המסבירה את כוח הכבידה) לבין תורת הקוונטים (המסבירה את התנהגות החלקיקים הקטנים). הוקינג הראה לנו שהיקום לא פועל לפי תיאוריה אחת, אלא שילוב בין השתיים, והעניק לנו הצצה ראשונה ל"תיאוריה של הכל" הנכספת.

מדריך לניתוח המציאות כמו סטיבן הוקינג

אז איך הופכים את התיאוריות המבריקות של סטיבן הוקינג לכלי מעשי לחיים?

נראה שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ את דרך החשיבה של הוקינג וליישם אותה בכל תחום, בקבלת החלטות, בהתמודדות עם קשיים ובתכנון העתיד. הנה מדריך קצר לניתוח המציאות באור חדש.

1. להתחיל את המפץ הגדול שלך

המפץ הגדול הוא ההתחלה של היקום. הוא לא התרחש יש מאין, אלא מנקודה יחידה וקטנה שהתפשטה והפכה לעולם עשיר ומורכב. כך גם בחיים שלך. כל יוזמה גדולה, שינוי קריירה או פרויקט אישי, מתחילים בנקודה אחת קטנה: רעיון. 

הוקינג לימד אותנו שהתפשטות היא טבעו של היקום. גם בחייך, תמיד יש מקום לצמיחה. אל תפחדו להתחיל מנקודה קטנה. רעיון חדש לפרויקט, שינוי הרגלים, או אפילו שיחה אחת שתשנה את מסלול חייך, יכולים להיות ה"מפץ הגדול" שלך. המפתח הוא לזהות את הפוטנציאל ב"נקודה" הזו ולתת לה להתפשט ולהתרחב.

2. להתמודד עם "חורים שחורים"

בדיוק כמו חורים שחורים שמושכים הכל פנימה, בחיים שלנו יש רגעים של משבר וקושי שמאיימים לבלוע אותנו. אלו יכולים להיות כישלון עסקי, אובדן אישי או משבר בזוגיות. נדמה שאין דרך חזרה, וששום דבר לא יכול להיחלץ משם.

אך הוקינג הראה לנו משהו מפתיע: חורים שחורים אינם שחורים לחלוטין. הם פולטים קרינה תרמית עדינה, וכך מאבדים מסה ומתאדים לאט לאט. באותו אופן, גם מהקשיים הגדולים ביותר ניתן למצוא דרך החוצה. גם בתוך המשבר הכי עמוק, קיים פוטנציאל לצמיחה, ללמידה וליצירת כוח חדש. עלינו לחפש את ה"קרינה" הזו – את התובנות, את השיעורים ואת האנרגיה שהמשבר משחרר. במקום להיבלע, אנו יכולים להפוך את הקושי למנוף להתקדמות.

3. לראות את המציאות ללא גבולות

השערת היקום ללא גבולות של הוקינג לימדה אותנו שאין "קצה" מוחלט. היא מייתרת את השאלה "מה היה לפני?" ומאלצת אותנו לחשוב על המציאות בצורה שונה לחלוטין.

כך עלינו לנהוג בחיינו. כאשר נתקלים בבעיה שנראית בלתי פתירה, לא להסתכל עליה כעל "קיר" חוסם. ייתכן שאתה פשוט מסתכל עליה מכיוון אחד בלבד. שינוי נקודת המבט יכול לחשוף בפניך מרחב חדש של אפשרויות. אולי הפתרון אינו בתוך הבעיה, אלא מחוצה לה. אולי צריך לשנות את הגדרת הבעיה עצמה. חשיבה "ללא גבולות" מאפשרת לנו להתגבר על מחסומים מנטליים וליצור פתרונות יצירתיים, שכן היא מבוססת על האמונה שאין מצב שלם שלא ניתן להסביר או לפתור.

יעניין אותך לקרוא:    ספר: הדרך לשעבוד - פרדריך האייק

המדע הוא הדרך להבנת החיים

המסע המרתק בעולמו של סטיבן הוקינג בין חלקיקים קוונטיים וחורים שחורים, מגיע אל עומק התודעה וההבנה שלנו את עצמנו ואת המציאות. סיפורו של הוקינג הוא הוכחה חיה לכך שמדע מוביל מאוסף של עובדות, לדרך חיים.

הוקינג לימד אותנו שכל שינוי גדול מתחיל ב"מפץ גדול" קטן; שגם ברגעים של קושי עמוק, כמו "חור שחור" שנדמה שאין ממנו מוצא, ניתן למצוא את "קרינת הוקינג", את נקודת האור שתוביל אותנו החוצה. הוא הראה לנו שבעזרת השערת "היקום ללא גבולות", ניתן להתמודד עם בעיות שנראות בלתי פתירות על ידי שינוי נקודת המבט.

הוקינג, שחי את חייו למרות המגבלות הקשות, הוא ההוכחה האולטימטיבית לכך שבעזרת סקרנות בלתי נגמרת, אופטימיות עיקשת וחשיבה רציונלית, אנו יכולים לפענח את המציאות שסביבנו ולהבין אותה באופן מעמיק ושלם יותר. מדע, על פי תפיסתו, מספק לנו את הכלים לא רק לחקור את היקום החיצוני, אלא גם לפענח את "התיאוריה של הכל" שבתוכנו. הדרך להבנת החיים היא דרך המדע, שכן היא מעניקה לנו את היכולת להבדיל בין מיתוס למציאות, לפעול באופן מושכל ולהפוך את קיומנו למסע של גילוי, פליאה ומשמעות עמוקה.

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים

לאימייל: לחצו כאן

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/