שפינוזה רואה את האלוהות בטבע

"חירות אנושית אינה ברצון חופשי, אלא ביכולת להבין את הכרח הדברים" - ברוך שפינוזה

הפילוסוף היהודי המשפיע בכל הזמנים, חיבר בין האלוהות לטבע ונטע יסודות להתבוננות מערכתית והחלטות רציונליות בהתחשב במגבלות המציאות.

העולם של שפינוזה

הוא היה פילוסוף שחי לפני מאות שנים, אבל נשמע כאילו הוא מדבר ישירות אליכם, על האתגרים שלכם, על האושר שלכם, ועל איך לנווט בעולם המורכב הזה.

ברוך שפינוזה (1632–1677), פילוסוף יהודי הולנדי חריף וגאון, הוא בדיוק כזה. אולי שמעתם עליו בשיעורי היסטוריה או פילוסופיה, שם הוא נתפס לעיתים כדמות מורכבת וקצת מאיימת. אבל האמת היא ששפינוזה היה, ונותר, פילוסוף עם שיק, כזה שרעיונותיו לא רק יפים על הנייר, אלא סופר-רלוונטיים ופרקטיים לחיינו המודרניים.

חכמתו של שפינוזה יכולה לעזור לנו להיות מאושרים יותר, פרודוקטיביים יותר ומחוברים יותר, לעצמנו, לסביבה ולזולת.

נגלה איך פילוסוף מהמאה ה-17 יכול להיות מדריך לחיים במאה ה-21. לא רק בכלים תיאורטיים, אלא תובנות מעשיות שיעזרו לנו להתמודד עם לחץ, לשפר מערכות יחסים ולהצליח בכל תחומי החיים.

יעניין אותך לקרוא:    ג'ון לוק מטאבולה ראסה לקניין וחירות

ברוך שפינוזה: הזמן וההקשר

באמסטרדם של המאה ה-17, עיר נמל שוקקת שהייתה כור היתוך של תרבויות, רעיונות ומסחר, נולד ב-1632 ילד בשם ברוך שפינוזה למשפחה יהודית ממוצא פורטוגזי. הוא נחשב לעילוי, תלמיד מבריק בישיבה, אך עד מהרה החל לפקפק במוסכמות. שאלותיו הנוקבות ורעיונותיו שהיוו איום על הסדר הדתי, הובילו לחרם חמור שהוטל עליו על ידי הקהילה. בן לילה, שפינוזה הפך למנודה, אך אירוע זה, דרמטי ככל שיהיה, רק חיזק את נחישותו ללכת בדרכו האינטלקטואלית.

שפינוזה בחר בחיים של צניעות. הוא התפרנס כשייף עדשות, מקצוע שגם דרש דיוק רב וגם פגע בבריאותו עקב שאיפת אבק הזכוכית. בזמנו הפנוי, ללא אילוצים חיצוניים, הוא התמסר לפילוסופיה. התקופה בה חי הייתה עידן של מהפכות, הרנסנס לאחר השיא, המהפכה המדעית פרחה עם דמויות כמו גלילאו וניוטון, והמתח בין האמונה הדתית לבין התבונה וההיגיון היה בשיאו. בתוך הקלחת הזו, שפינוזה גיבש פילוסופיה נועזת ופורצת דרך, כזו שלא רק חזתה את העתיד אלא גם יצקה יסודות להבנה עמוקה יותר של הקיום. חייו הצנועים ואומץ ליבו האינטלקטואלי אפשרו לו לחשוב ללא גבולות, ובכך לעצב מחדש את תפיסתנו על אלוהים, טבע והאדם.

הפילוסופיה של שפינוזה

אז מה בעצם עמד בלב ההגות של שפינוזה? בלי להיבהל מהמונחים הגדולים, בואו נפרק את הרעיונות המרכזיים שלו לקלות הבנה. תחשבו על זה כעל "אגוז שפינוזה" – ברגע שמפענחים את הקליפה, הפנים טעים ומזין.

אלוהים והטבע חד הם: היקום הוא הכל

תשכחו מכל מה שחשבתם על "אלוהים" כדמות חיצונית ועל-טבעית, שיושבת בשמיים ומתערבת בעניינינו. שפינוזה הסיק ש-אלוהים והטבע חד הם. היקום כולו, על כל חוקיו, תופעותיו, וכל מה שקיים בו, זוהי האלוהות. אין כוח נפרד שפועל במנותק מהטבע. חוקי הפיזיקה, המתמטיקה, הכימיה והביולוגיה, אלו הם חוקי האלוהים, והם הביטוי היחיד והשלם שלו.
דמיינו זאת כך: אלוהים אינו הבמאי של הסרט, אלא הסרט עצמו, על כל הדמויות, העלילות והאפקטים המיוחדים שבו.

רשת של סיבתיות: הכל קשור להכל

אם כל היקום הוא ישות אחת, אז הכל מחובר. שפינוזה טען שאנחנו חיים בתוך רשת עצומה של סיבתיות. כל אירוע, כל פעולה, כל מחשבה – הם תוצאה של סיבות קודמות, ובתורם הם מהווים סיבה לאירועים אחרים. זה קצת כמו אפקט הדומינו או כמו רשת עכביש: אם נוגעים בנקודה אחת, הרטט מורגש בכל המערכת. אין "סתם קרה", יש "קרה בגלל". וה"בגלל" הוא כה מורכב ורחב יריעה שלעיתים קשה לתפיסה.

מגבלות הסביבה על האדם: אנחנו חלק ממשהו גדול יותר

אנחנו חלק קטנטן, אך משמעותי, באותה רשת סיבתית. שפינוזה מבהיר שאין לנו שליטה אבסולוטית על הדברים. אנחנו לא המנהלים הכל-יכולים של חיינו או של העולם. אנחנו מוגבלים על ידי חוקי הטבע, על ידי הנסיבות, על ידי הגוף והרגשות שלנו. זה לא נשמע מלהיב, נכון? אבל קבלה של מגבלות אלו היא, למרבה הפלא, הצעד הראשון אל החופש.

החירות האמיתית: חופש הוא הכרה בהכרח

אם אנחנו לא שולטים בהכל, אז איפה החופש שלנו?
שפינוזה עונה: החירות האמיתית היא לא לעשות מה שרוצים, אלא להבין מדוע אנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים.
במילים אחרות, ברגע שאנחנו מבינים את הסיבות העמוקות להתנהגותנו, לרגשותינו, ולמה שקורה לנו, אנחנו הופכים לחופשיים יותר.
זה כמו שברון לב: חירות היא לא למנוע אותו, אלא להבין מדוע הלב נשבר, ובכך להשתחרר מכוחו המשתק. חופש הוא הכרה בהכרח.

מוסר חילוני: הטוב נובע מבפנים

שפינוזה הציע מוסר חילוני עמוק ויציב. לא ציוויים שמגיעים "משמיים" או עונשים שמחכים לנו. המוסר של שפינוזה נובע מתוך הבנה טבעית, מה טוב לנו באמת, כפרטים וכחברה, ומה מזיק. הבנת טבענו כחלק מהיקום הגדול, ושאיפה לחיים שיקדמו הבנה, אהבה ושלווה, הם המפתח לחיים מוסריים. זהו מוסר שמחובר לחיים עצמם, ולא רק לתאולוגיה.

יעניין אותך לקרוא:    קרל מרקס והחומרנות שמניעה את העולם

שפינוזה והקהילה היהודית

חייו של ברוך שפינוזה היו שזורים באופן הדוק, ולבסוף טרגי, ביחסיו עם הדת ועם הקהילה היהודית שבה נולד וגדל. משפחתו, צאצאי אנוסים מפורטוגל, מצאה מקלט באמסטרדם שהייתה אז מרכז יהודי תוסס ופורח. ברוך הצעיר נחשב לעילוי, תלמיד מבריק בישיבות הקהילה, והוא ספג את מיטב לימודי הקודש וחוכמת הספר היהודית לצד לימודים כלליים. נדמה היה שעתידו מובטח בתוך המסגרת הדתית.

ככל שהעמיק בלימודיו ובחשיבתו, החל שפינוזה לפתח רעיונות שהיוו סטייה דרסטית מהאורתודוקסיה היהודית, ובהמשך גם מהתפיסות הדתיות המקובלות בכלל. תפיסתו על אלוהים כ"טבע" ועל חוקי היקום כביטויו היחיד של האל, בניגוד לאל פרסונלי המתערב בעולם עם כוחות מעל לטבע, נתפסה ככפירה מוחלטת. כשהחל לשתף את רעיונותיו עם חברים, ואולי אף לבקר בגלוי את מוסדות הקהילה והפרשנויות המסורתיות, הגיעה ההתנגשות לשיאה.

בשנת 1656, כשהיה רק בן 23, הטילה עליו הקהילה היהודית באמסטרדם את החרם (נידוי) החמור ביותר, ה"חרם הגדול". הנידוי ניתק אותו מכל קשר חברתי וכלכלי עם הקהילה, והוא נדרש להימנע מכל מגע עם יהודים. אירוע טראומטי זה, שאף ניסה להסיר באמצעות עורכי דין ללא הצלחה, סימל את ניתוקו הפיזי והאינטלקטואלי ממורשת אבותיו, אך גם שחרר אותו לחלוטין לחקור את רעיונותיו ללא פחד או צנזורה, ובכך לעצב את הפילוסופיה פורצת הדרך שלו שהשפיעה על המחשבה המערבית כולה.

קבלת המציאות כנקודת מוצא

אם יש תובנה אחת, עמוקה ופרקטית במיוחד, שאפשר לקחת משפינוזה אל חיי היומיום שלנו, היא זו: "קבלה של המציאות אינה חולשה, אלא תבונה עמוקה."

בואו נבהיר דבר אחד מיד: קבלה שפינוזיסטית היא לא כניעה, לא ויתור ולא פסיביות. ממש לא. קבלה זו היא ההפך הגמור מתסכול או הרמת ידיים. היא הבנה בהירה של מה ש"יש", בניגוד למה ש"הייתי רוצה שיהיה". היא ההבנה שאם משהו קרה, הוא קרה מסיבות מסוימות, ואנחנו כרגע נמצאים בנקודה מסוימת ברשת הסיבתית הזו.

זה כל כך חזק ושימושי, כי זה משחרר אנרגיה עצומה. כמה פעמים מצאתם את עצמכם נאבקים במציאות, מתלוננים על מה שקרה, כועסים על מה שאי אפשר לשנות? כל ההתנגדות הזו שורפת משאבים נפשיים ופיזיים יקרים. קבלה, לעומת זאת, אומרת: "אוקיי, זה המצב. מפה אני מתחיל/ה." זה מאפשר לנו להפנות את כל האנרגיה שבוזבזה על התנגדות, לפעולה אפקטיבית ומושכלת שמבוססת על המציאות הקיימת, ולא על אשליות.

לדוגמה ספורטאי עילית שחווה פציעה קשה שמסכנת את הקריירה שלו. הדרך ה"רגילה" היא תסכול, כעס, הכחשה. אולם, ספורטאי שפינוזיסט (גם אם לא מכיר את המונח) יקבל את הפציעה כעובדה. הוא לא יבזבז אנרגיה על "למה דווקא אני?" אלא ישאל: "מה עכשיו? מהם השלבים הבאים? איך אני משתמש/ת במצב הזה כדי לצמוח, ללמוד, ואולי לחזור חזק יותר?" קבלה כזו היא הכוח להתמודד עם הכאב, עם השיקום הארוך, ועם חוסר הוודאות, מתוך הבנה שזה חלק מהדרך. היא פותחת דלת לא רק לשינוי, אלא לחיים עם פחות תסכול ויותר שלווה, גם מול הקשיים הגדולים ביותר.

יעניין אותך לקרוא:    הפיתגוראים חיים של סדר והרמוניה

שפינוזה סביבנו

שפינוזה חי במאה ה-17, אך רעיונותיו כל כך עוצמתיים ועל-זמניים, שהם מצויים סביבנו היום, לעיתים קרובות מבלי שנדע שהם נובעים משורשים עתיקים כל כך. תארו לכם שהוא היה מגיע אלינו עם מכונת זמן, הוא בוודאי היה מזהה חלקים מרעיונותיו בתפיסות ופרקטיקות שנחשבות "מודרניות" ו"חדשניות". בואו נראה איך זה בא לידי ביטוי:

מיינדפולנס (קשיבות): לחיות את הרגע, ברוח שפינוזה.
רעיון המיינדפולנס, כלומר, קבלה לא שיפוטית של הרגע הנוכחי והתבוננות פנימה על הרגשות שלנו, טבוע עמוק בפילוסופיה של שפינוזה. הוא עודד אותנו להבין את הטבע, כולל הטבע הפנימי שלנו. ההתבוננות הלא שיפוטית בטבע ובמציאות, וההכרה בכך שרגשות נובעים מסיבות, הן ליבת הקשיבות, כפי ששפינוזה תיאר זאת לפני מאות שנים.

סטואיזם מודרני: לשלוט בתגובה, לא באירוע.
תפיסת הסטואיזם, שצוברת פופולריות עצומה בשנים האחרונות (במיוחד בקרב יזמים ומנהיגים), דוגלת בקבלה של מה שאי אפשר לשלוט בו, והתמקדות במה שכן, התגובה שלנו. זהו רעיון שפינוזיסטי טהור! אם איננו יכולים לשלוט בכל המתרחש סביבנו (כי אנחנו חלק מרשת סיבתית עצומה), הרי שהכוח האמיתי שלנו טמון בבחירה כיצד להבין ולהגיב למציאות.

חשיבה מערכתית (Systems Thinking): הכל קשור להכל.
תפיסת החשיבה המערכתית, שמובילה ארגונים ועסקים להבנה ששינוי בחלק אחד משפיע על המערכת כולה, מהדהדת את רעיון ה"רשת הסיבתית" של שפינוזה. הוא היה מבין שאם חברה משנה תהליך ייצור, זה ישפיע על השיווק, על שביעות רצון העובדים ועל הלקוחות, כי הכל מקושר.

אקולוגיה עמוקה: אהבה לטבע מתוך אחדות.
התנועה של אקולוגיה עמוקה, שמדגישה את הערך הפנימי של הטבע ואת הצורך בחיבור עמוק לאדמה, היא למעשה ביטוי מודרני לאחדות אלוהים והטבע של שפינוזה. אם הטבע הוא אלוהים, הרי שהשמירה עליו, הכבוד אליו וההסתכלות הרחבה על המערכת האקולוגית כולה, נובעים מאהבה והבנה עמוקה של כלל הקיום.

ניהול רזה (Lean) ו-Agile: זרימה והסתגלות.
גם בעולם הניהול, תפיסות כמו ניהול רזה (Lean Management) ומתודולוגיות Agile (גמישות וזריזות) משקפות עקרונות שפינוזיסטיים. הן מתמקדות בזרימת עבודה חלקה, בהתאמה מהירה לשינויים במציאות ובשוק, ובצמצום בזבוז. זהו למעשה יישום של קבלת המציאות המשתנה, הבנת הסיבתיות בתהליכים, והתמקדות במה שניתן לשלוט בו, היכולת להגיב ולהסתגל ביעילות.

שפינוזה היה חלוץ מחשבתי, שזרע את הזרעים לתפיסות שמנחות אותנו בעולם המודרני, גם אם ללא ידיעתנו.

לזרום עם השוק

בעולם העסקים והקריירה, שפינוזה מציע לנו מצפן עוצמתי. במקום להילחם בטחנות רוח, הוא מלמד אותנו איך לרקוד עם המציאות ולהצליח.

הגישה השפינוזיסטית מתחילה בקבלה של מגבלות השוק. במקום לנסות לכפות את רצוננו על טרנדים מתפתחים או על מציאות כלכלית משתנה, שפינוזה יגיד לנו: "הבינו אותם, התאימו את עצמכם". חברה כמו נטפליקס, למשל, לא נלחמה במגמת הסטרימינג. היא קיבלה אותה, שינתה כיוון מדואר DVD ו"זרמה" עם השוק, ובכך הפכה לענקית שהיא היום.

הבנה של רשת הסיבתיות היא קריטית: איך שינוי טכנולוגי קטן בתעשייה אחת ישפיע על תעשיות אחרות, על התנהגות צרכנים ועל מודלים עסקיים. מנהל שפינוזיסט ידע לזהות את הקשרים הללו ולפעול בהתאם, במקום להיות מופתע שוב ושוב.

שפינוזה משחרר אותנו מאגו ותסכול. כישלון עסקי או דחייה בראיון עבודה? שפינוזה יזכיר לנו שזה לא סוף העולם. כישלון הוא לא שיקוף של הערך העצמי שלנו, אלא פשוט מידע – חלק בלתי נפרד מרשת הסיבתיות. זהו סימן ללמוד, להשתפר ולפעול אחרת.

לקיחת אחריות על מה שבשליטתנו. איננו יכולים לשלוט בכל התנודות בשוק, אבל אנחנו בהחלט יכולים לשלוט בתגובה שלנו, בלמידה המתמדת שלנו ובאופן שבו אנו מיישמים את הידע. זוהי מנהיגות שפינוזיסטית – פחות דרמה, יותר אסטרטגיה מבוססת הבנה, ובעיקר, יכולת תמרון ושגשוג בעולם עסקי דינמי.

יעניין אותך לקרוא:    משל הספינה של תזאוס ואשליית הזהות

אהבה מתוך הבנה

הפילוסופיה של שפינוזה, שנשמעת לעיתים כה "מרוחקת", הופכת לכלי יומיומי עוצמתי במערכות היחסים הקרובות ביותר שלנו – בבית, עם בני הזוג ועם הילדים. הסוד? אהבה מתוך הבנה.

במקום להיתקע ב"למה הוא/היא עשה/ה לי את זה?" או "למה הילד שלי מתנהג כך?", שפינוזה קורא לנו להפנות את המבט אל "הבנה היא המפתח". כשאנחנו מבינים את הסיבות העמוקות להתנהגות בן/בת הזוג (אולי הם עייפים, לחוצים, או מגיבים מתוך דפוס ישן), או את הסיבות להתפרצות זעם של ילד (אולי רעב, חוסר אונים, או צורך שלא סופק), אנחנו משנים את הפרספקטיבה מ"אשמה" ל"הבנה". זה לא אומר שאנחנו מאפשרים הכל, אלא שאנחנו מגיבים מתוך מקום של אמפתיה מודעת.

תפיסה זו כוללת גם קבלה של חוסר השלמות, שלנו ושל האחרים. אף אחד לא מושלם, וזו עובדה שפינוזיסטית שיש לקבל. במקום לנסות לשנות את הפרטנר שלנו או את הילדים בכוח, עלינו להבין ולקבל אותם כפי שהם, על מגרעותיהם ויתרונותיהם. זה מוביל לפחות דרמה ויותר פתרון. רגשות סוערים מגיעים והולכים, אבל הבנה עמוקה של האחר והמצב, נשארת ומאפשרת לנו לנווט במים סוערים ברוגע יחסי.

ובחינוך, שפינוזה מעודד אותנו להנחלת הבנה עצמית. במקום לדרוש רק ציות, עלינו לעזור לילדים להבין את עצמם, את רגשותיהם, את תגובותיהם, ואת מקומם בעולם. כשאנחנו מציידים אותם בכלים להבין את רשת הסיבתיות של חייהם, אנחנו מעניקים להם את המתנה הגדולה ביותר: את היכולת להיות חופשיים באמת.

אזרחות מודעת

איך נראית אזרחות פעילה שמבוססת על תובנותיו של שפינוזה? במקום לצעוק סיסמאות או להיגרר אחרי רגשות, האזרח ה"שפינוזיסט" מתנהל מתוך אזרחות מודעת ועמוקה.

הבנת רשת הסיבתיות החברתית היא הליבה: במקום לראות אירועים פוליטיים כבודדים, שפינוזה יזמין אותנו לבחון איך חוק אחד (למשל, חוק כלכלי חדש) משפיע על קבוצות שונות בחברה, ואיך הוא גורר תגובות שרשרת בלתי צפויות. אזרח מודע לא יתמקד רק ב"מה רואים על פני השטח", אלא ינסה לזהות את הכוחות הנסתרים וההשלכות ארוכות הטווח. לדוגמה, במחאה חברתית, שפינוזיסט ינסה להבין את השורשים העמוקים של אי-הנחת, מעבר לכותרות היומיות.

הכרה בקבלה של מורכבות היא חיונית. אין "פתרונות קסם" פשוטים לבעיות מורכבות כמו עוני, פערים חברתיים או קונפליקטים פוליטיים. אזרח שפינוזיסט יודע שכל בעיה היא תוצר של אינסוף גורמים, וכי פתרון אמיתי דורש ראייה רחבה, סבלנות ונכונות להתמודד עם ניואנסים.

הדבר מוביל לפעולה מתוך הבנה, לא רק מתוך רגש. במקום לצאת לרחובות רק מתוך כעס או תסכול, אקטיביסט שפינוזיסט ישלב את הרגש עם ניתוח רציונלי של המצב. הוא ישאל: "מהי הסיבה האמיתית? מהי הפעולה היעילה ביותר לאור המציאות הקיימת?" זהו סוג של אקטיביזם חכם, שמטרתו ליצור שינוי אמיתי ובר קיימא, ולא רק לפרוק תסכול.

חתירה לטוב המשותף. אם הכל קשור להכל, הרי ששלומנו האישי קשור קשר הדוק לשלומם של אחרים. שפינוזיסט בקהילה ובפוליטיקה יפעל מתוך הבנה עמוקה של האינטרסים המשותפים, ויחפש פתרונות שיקדמו את הרווחה הכללית, תוך הפחתת קיטוב וחתירה להבנה הדדית.

יעניין אותך לקרוא:    קרטיס יארווין וההארה האפלה

ללמד חשיבה

כיצד יכולים עקרונותיו של שפינוזה להפוך אותנו למורים, מחנכים ואנשי אקדמיה טובים יותר? התשובה טמונה בשינוי פרדיגמה מהתמקדות ב"מה" ל"למה", ובפיתוח חשיבה עמוקה במקום שינון פסיבי.

מחנך שפינוזיסט ידגיש הבנה מעל שינון. במקום לדרוש מתלמידים לזכור תאריכים, שמות או נוסחאות, הוא ישאל: "למה זה קרה? מהם הכוחות שפעלו מאחורי זה?" כך, לדוגמה, מורה להיסטוריה לא ילמד רק את שנות מלחמת העולם השנייה, אלא יצלול לתוך רשת הסיבתיות שהובילה אליה – הכלכלה, האידיאולוגיות, המנהיגים והתגובות הבינלאומיות. הוא יראה את ההיסטוריה לא כרצף אירועים אקראי, אלא כזרימה בלתי פוסקת של סיבות ותוצאות.

גישה זו מחייבת גם הכרה במגבלות התלמיד. לא כל תלמיד ילמד באותה הדרך או באותו הקצב, וחשוב לקבל את השונות הזו. במקום לתייג תלמידים כ"טובים" או "פחות טובים", מחנך שפינוזיסט יבין שקצב הלמידה והיכולות מושפעים מאינסוף גורמים – אישיים, חברתיים, סביבתיים. ההתמקדות תעבור לעזרה לתלמיד להבין את דרך הלמידה הייחודית לו.

המטרה היא עידוד סקרנות והבנה עצמית. חינוך שפינוזיסטי לא רק מלמד את התלמיד על העולם החיצוני, אלא גם על עולמו הפנימי. הוא מעודד תלמידים לשאול: "איך אני מגיב/ה לזה? מה זה אומר עליי?" זו דרך ללמד את הילדים והסטודנטים לא רק ללמוד את העולם, אלא ללמוד את עצמם בתוך העולם, להבין את רגשותיהם, את תגובותיהם, ואת מקומם ברשת הקיום.

שפינוזה יקרא לנו להכיר בחיבורים בין תחומי דעת שונים. מדע, אמנות, פילוסופיה, היסטוריה, הכל קשור זה לזה. מחנך שפינוזיסט יפרוץ את גבולות המקצועות ויציג תמונה הוליסטית של ידע, ויפתח אצל התלמידים חשיבה ביקורתית שמסוגלת לראות את התמונה המלאה. זהו חינוך שמעצים את התלמיד להפוך לאדם חושב, מבין וחופשי באמת.

שפינוזיסטים מפתיעים

הפילוסופיה של שפינוזה, למרות שהיא נלמדת בעיקר באקדמיה, חיה ונושמת סביבנו, לעיתים קרובות בדמויות שאף פעם לא הייתם מקשרים לפילוסוף ההולנדי מהמאה ה-17. אלו אנשים שהתנהלותם, פעולותיהם ותפיסת עולמם משקפות עקרונות שפינוזיסטיים עמוקים, גם אם מעולם לא פתחו ספר פילוסופיה של שפינוזה. מוכנים להפתעה?

ג'ון סטיוארט: הקומיקאי שרואה את המציאות

ג'ון סטיוארט, הקומיקאי והמנחה האמריקאי של "הדיילי שואו", הוא דוגמה מבריקה לשפינוזיסט לא מודע. סטיוארט לא רק צחק על הפוליטיקה; הוא ביצע ניתוח מבריק ורציונלי של חוסר השלמות האנושית והפוליטית. הוא הציג שוב ושוב את רשת הסיבתיות המורכבת של אירועים פוליטיים וחברתיים, והראה איך החלטות מסוימות הובילו לתוצאות בלתי רצויות. הוא קיבל את העובדה שהפוליטיקה מבולגנת, שהאנושות פגומה, ושהחברה היא מערכת מורכבת שבה אין "טוב מוחלט" ו"רע מוחלט". במקום להתייאש, הוא השתמש בהבנה הזו כדי להאיר את עיני הציבור ולדרוש חשיבה ביקורתית, מתוך קבלה של המציאות כפי שהיא, על כל פגמיה.

אלברט איינשטיין: פיזיקה של אלוהים בטבע

נדמה שאין דמות שמגלמת יותר את האחדות בין אלוהים לטבע כמו אלברט איינשטיין. איינשטיין, גדול המדענים של המאה ה-20, לא האמין באל פרסונלי, אך דיבר רבות על "אלוהים של שפינוזה". הוא ראה ביקום לא רק רצף של חוקים פיזיקליים, אלא אחדות חוקית ומוסרית עמוקה. עבורו, חוקי הטבע, שהם הביטוי היחיד של אלוהים על פי שפינוזה, היו מקור להשתאות עמוקה ויראת כבוד. הוא חיפש את היופי והסדר בתוך הכאוס לכאורה של היקום, והאמין שכל תגלית מדעית מקרבת אותנו להבנה של "המחשבה של אלוהים", כלומר, רשת הסיבתיות האולטימטיבית של הקיום. תפיסת עולמו הייתה שפינוזיסטית להפליא, בהבנה שאין הפרדה בין המדע, המוסר והרוחניות.

יוקו אונו: אמנות של אחדות ושלום

יוקו אונו, בת הזוג המיתולוגית של "החיפושית" ג'ון לנון, אמנית פוסט-מודרנית והפעילה למען שלום, מייצגת שפינוזיסטית מפתיעה דרך תפיסת עולם הוליסטית באמנות ובחיים. עבודתה מתאפיינת לעיתים קרובות בחיפוש אחר אחדות וחיבור, בין בני אדם, בין המינים, ובין האדם לטבע. דרך הפרויקטים האמנותיים שלה, שהיו לעיתים פרובוקטיביים אך תמיד בעלי מסר עמוק, היא ניסתה למוסס גבולות ולהדגיש את הקישוריות של כל הדברים. היא דחפה לקבלה של השונה, לראייה מעבר לחיצוניות, ולחתירה לשלום, לא רק היעדר מלחמה, אלא מצב של הרמוניה הנובעת מהבנה עמוקה של האחדות שבינינו ובין הטבע כולו.

יעניין אותך לקרוא:    סלבוי ז'יז'ק ופנטזיית האידאולוגיה

שפינוזיסטיים בספרים וסרטים

האם ידעתם שרעיונותיו של שפינוזה חבויים גם עמוק בתוך הסיפורים שאנחנו אוהבים כל כך? גיבורי ספרים וסרטים, גם אם לא קראו מעולם מילה מ"האתיקה" של שפינוזה, מגלמים לעיתים קרובות את עקרונותיו, בין אם בקבלה מודעת של המציאות ובין אם במאבק איתה. בואו נצא למסע קצר אל המסך הגדול והדפים המודפסים.

קפטן אחאב מ"מובי דיק": כשההתנגדות משתקת

בצד השלילה, אפשר ללמוד רבות מקפטן אחאב מהרומן האפי "מובי דיק". אחאב הוא האנטי-שפינוזיסט האולטימטיבי. הוא מסרב לקבל את המציאות שבה הוא חי, את העובדה שלוויתן לבן (מובי דיק) קטע את רגלו. במקום להכיר בהכרח, בטבע הפראי והבלתי ניתן לשליטה של הים, הוא נלחם בו. רדיפתו האובססיבית אחר נקמה, והתנגדותו העיקשת לכוח הטבעי, משקפות חוסר קבלה מוחלט. זוהי דוגמה עוצמתית לכוח ההרסני של התנגדות למציאות, שמובילה לאסון בלתי נמנע.

פורסט גאמפ: לזרום עם מה שהחיים מביאים

מנגד, פורסט גאמפ מהסרט האייקוני "פורסט גאמפ" הוא דוגמה קלאסית לשפינוזיסט מהשורה. פורסט, עם פשטותו וחוסר המורכבות שלו, מקבל את מה שהחיים מזמנים לו, בנחת ובלי דרמה מיותרת. הוא לא נלחם במגבלותיו האינטלקטואליות או בנסיבות חייו המוזרות. הוא פשוט זורם, מצטרף לצבא, רץ, הופך למיליונר, תמיד מגיב בחיוב ובקבלה למה שמופיע בדרכו. משפטו המפורסם "החיים הם כמו קופסת שוקולד, אף פעם אינך יודע מה תקבל", הוא ביטוי אולטימטיבי לקבלת המציאות, שמובילה אותו להצלחה בלתי צפויה ולאושר פנימי, למרות ואולי בגלל, חוסר השליטה שלו על האירועים.

הנסיך הקטן: לראות את הבלתי נראה והחיבור העמוק

הנסיך הקטן, מסיפורו הקסום של אנטואן דה סנט-אכזופרי, מגלם רוח שפינוזיסטית עמוקה דרך יכולתו לראות את הכול כשלם רוחני. הוא מבין ש"העיקר נסתר מהעין", ומחפש את הקשרים הבלתי נראים בין הדברים. ורד הוא לא רק פרח, אלא יצור חי שיש לו קשר ייחודי אליו. שועל הוא לא רק חיה, אלא יצור בעל מהות פנימית וצורך ב"אילוף" (חיבור). הנסיך הקטן רואה את העולם כמארג אחדותי, שבו לכל יצור ולכל תופעה יש מקום ומשמעות, וההבנה של הקשרים הללו היא מה שמעניק עומק ואהבה לחיים. הוא מבין את רשת הסיבתיות שמאחורי הדברים, ומקבל אותה באהבה ילדותית ותמימה.

המדריך המעשי לשפינוזיסט: כך תהיה משפיע ומשגשג

אז איך הופכים את התובנות העמוקות של שפינוזה למדריך חיים יומיומי? הנה כמה טיפים מעשיים שיעזרו לכם לאמץ את דרך החשיבה השפינוזיסטית, להיות משפיעים יותר וגם לשגשג בסביבה המודרנית:

• התאמנו על "קבלת מה שיש":
  לפני שיחת טלפון קשה, לפני פגישה חשובה, או כשאתם נתקלים בתסכול יומיומי, עצרו לרגע. נשמו עמוק ואמרו לעצמכם: "זה מה שיש כרגע". זה לא אומר שאתם מסכימים או מוותרים, אלא שאתם מכירים בנקודת המוצא. הקבלה הזו תשחרר אתכם מהתנגדות מיותרת ותפנה אנרגיה לפעולה יעילה.

• נסו להבין את "למה":
  כשאתם חווים רגש עז (כעס, פחד, שמחה) או כשמישהו אחר מתנהג בצורה שמפתיעה אתכם, שאלו: "למה זה קורה? מהן הסיבות שמובילות לתגובה הזו?" ככל שתעמיקו בהבנת הסיבתיות שמאחורי הרגשות והאירועים, כך תרגישו חופשיים יותר, ופחות שבויים לתגובות אינסטינקטיביות.

• התמקדו במה שבשליטתכם:
  שפינוזה מבהיר שאנחנו לא שולטים בהכל. אז במקום להתמקד במה שמעבר לכוחכם (מזג האוויר, תגובות של אחרים, אירועים גלובליים), הפנו את האנרגיה למה שכן בשליטתכם: התגובה שלכם, הלמידה שלכם מהסיטואציה, והפעולה שאתם בוחרים לעשות מתוך הבנה.

• התחברו לטבע וראו את המערכת:
  צאו לטבע, התבוננו בעץ, בענן, או בזרימת מים. הזכירו לעצמכם שאתם חלק ממשהו גדול ומופלא. במקביל, נסו לראות את העולם סביבכם כמערכת אקולוגית מורכבת של קשרי גומלין. איך שינוי קטן בתחום אחד משפיע על אחרים? זיהוי הקשרים הללו ימנע הפתעות לא נעימות ויאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות יותר, בחיים ובעסקים.

• היו חברים אמיתיים של עצמכם:
  רגשות שליליים, טעויות וכישלונות הם חלק טבעי מהקיום האנושי ונובעים מסיבות שפינוזה היה מנתח. אל תשפטו את עצמכם בחומרה על רגשות שאתם חווים או על מהלכים שלא צלחו. קבלו את עצמכם כפי שאתם, על כל מורכבותכם, ופעלו מתוך חמלה והבנה פנימית.

אימוץ העקרונות הללו לא רק יביא לשלווה פנימית, אלא יהפוך אתכם לאנשים יעילים יותר, בעלי כושר הסתגלות גבוה, וכאלה שיכולים לנווט את דרכם בעולם המודרני במודעות, בחוכמה ובהצלחה רבה.

יעניין אותך לקרוא:    הפירוניסטים ספקנים כדרך לשגשוג

חופש, הבנה ושלווה

שפינוזה לא דורש מאיתנו לוותר על השאיפות שלנו, להפוך פסיביים או לקבל כל גזירת גורל. הפילוסופיה של שפינוזה היא קריאה להעצמה דרך הבנה.

הוא מלמד שחיים טובים באמת אינם תוצאה של שליטה אבסולוטית בכולם ובכל דבר, אלא של הבנה עמוקה, הבנה של מי אנחנו, של מה מניע אותנו, ושל האופן שבו העולם כולו מתנהל. ככל שנבין טוב יותר את רשת הסיבתיות שבה אנו חיים, כך נהיה חופשיים יותר מהכבלים של תסכול, כעס וחוסר אונים.

השאיפות שלנו נשארות, אך הדרך להגשמתן משתנה. במקום לנסות לכפות את רצוננו על המציאות, אנו לומדים לרקוד איתה, להסתגל אליה, ולמצוא את נקודות המינוף שבהן הפעולה שלנו תהיה אפקטיבית ביותר. קבלה זו, שהיא צורת חכמה עמוקה, מובילה לשלווה פנימית אמיתית שלווה שאינה תלויה בנסיבות החיצוניות, אלא נובעת מתוך ידיעה והשלמה.

שפינוזה מציע דרך חיים שבה החופש מושג דרך הבנה עמוקה של ההכרח, ופעולה מתוכו. פילוסופיה שמזמינה לחיים מלאים, מודעים ומשגשגים.

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים

לאימייל: לחצו כאן

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/