ספר: המבנה של מהפכות מדעיות - תומאס קון
"הסיבה היחידה להחליף פרדיגמה היא קיומה של פרדיגמה חלופית עדיפה" - תומאס קון
מסתבר שמשברים, התרסקות קונספציות ומהפכות בעולם המדע, דומות להפליא בתהליך התרחשותן לאלו המתרחשות בשאר תחומי החיים.
מדע, חיים ומהפכות
האם תהיתם פעם מה יש למדענים ולפילוסופים להציע למנהלים, הורים או יזמים?
התשובה מסתתרת בספר שחולל מהפכה, לא רק בפילוסופיה של המדע, אלא גם בדרך שבה אנחנו מבינים שינוי.
בספר "המבנה של מהפכות מדעיות" (The Structure of Scientific Revolutions) 1962, הפילוסוף וההיסטוריון תומאס קון Thomas Kuhn הציע תפיסת עולם שונה: המדע לא מתקדם בקו ישר, אלא בקפיצות דרמטיות, ב"שינויי פרדיגמה".
קון לימד אותנו שמהפכות הן חלק בלתי נפרד מהתפתחות, ושהן אינן נובעות רק מגאונות אלא ממערכת שלמה של תהליכים.
נראה כיצד הכלים המחשבתיים של קון יכולים להפוך לכלי עבודה עבורנו. נשתמש במושגים שלו לנווט בעולם של שינויים, לזהות הזדמנויות חדשנות וללמוד לחשוב כמו מהפכן.
יעניין אותך לקרוא: ספר: קיצור תולדות האנושות - יובל נח הררי
העולם המדעי עד תומאס קון
לפני שתומאס קון הופיע, התפיסה הרווחת לגבי המדע הייתה שהוא התקדם באופן ליניארי וקבוע. כמו בניין ענק שנבנה במשך מאות שנים. כל דור של מדענים הוסיף עוד לבנה אחת למבנה הקיים, וחיזק את הקירות והיסודות. גילויים חדשים נחשבו לתוספות לידע הקיים, שמגדיל את היקפו אך לא משנה את בסיסו.
האמת המדעית נתפסה כאובייקטיבית ומוחלטת, כמו פסגה אחת שאליה כל המדענים שואפים לטפס. בשיאה הפיזיקה של ניוטון נחשבה לאחד הביטויים המושלמים ביותר של תפיסה זו, מערכת חוקים מושלמת שמסבירה את העולם כולו באופן כמעט מוחלט. מדענים האמינו שהם הולכים בדרך ישרה, שסופה הוא גילוי כל האמת על היקום.
המהפכות המדעיות החשובות עד תומאס קון
התפיסה המקובלת על מדע ליניארי נראתה הגיונית, אך ההיסטוריה המדעית הראתה אחרת. היא הראתה לנו שתי רעידות אדמה ענקיות ששינו את הכל.
הראשונה הייתה המהפכה הקופרניקאית. במשך מאות שנים, האנושות האמינה שהיא מרכז היקום, שהשמש, הירח והכוכבים כולם סובבים את כדור הארץ. ואז הגיע קופרניקוס, והצעתו הייתה יותר מסתם תיקון: זו הייתה הפיכה שלטונית שסילקה את כדור הארץ ממרכז הבמה והציבה במקומו את השמש.
השנייה הייתה המהפכה של איינשטיין. הפיזיקה הניוטונית, שנדמתה לכל כך מושלמת, התגלתה כלא מספקת. איינשטיין לא רק "תיקן" את ניוטון, אלא הציע תפיסה חדשה לגמרי של היקום, שבה זמן ומרחב אינם קבועים, אלא גמישים ומושפעים זה מזה.
שני האירועים הללו לא היו צבירה של ידע, אלא שינוי מוחלט של כללי המשחק. הם הטילו בספק את התפיסה שהמדע מתקדם באופן קבוע על קו ישר, וסיפקו רמז לכך שההיסטוריה של המדע היא למעשה סדרה של מהפכות.
יעניין אותך לקרוא: ספר: דיונים על ליוויוס (על התפוררות ממשל) - ניקולו מקיאוולי
הרקע של תומאס קון
מה הניע אדם לכתוב ספר ששינה את פני הפילוסופיה של המדע?
התשובה טמונה ברקע האישי של תומאס קון. הוא לא היה פילוסוף אלא פיזיקאי תיאורטי מצטיין. אולם, מסלול הקריירה שלו קיבל תפנית חדה כאשר החל ללמד קורס בהיסטוריה של המדע. כדי להכין את שיעוריו, הוא נדרש לקרוא טקסטים מדעיים עתיקים, מה שהוביל אותו למפגש מכונן עם כתביו של הפילוסוף היווני אריסטו.
קון, שהיה מצויד בידע של פיזיקאי מודרני, התקשה להבין כיצד אריסטו, שנחשב לאחד מגדולי ההוגים בהיסטוריה, יכול היה "לטעות" באופן כה בסיסי בתחום הפיזיקה. במקום לראות את הדברים באופן פשוט, התסכול הזה הניע אותו למסע מחשבתי. הוא הבין שעל מנת להבין את אריסטו, הוא חייב לחדול מלשפוט אותו דרך משקפי המדע המודרני, ולנסות להיכנס לראשו ולראות את העולם דרך עיניו. הרגע הזה, שבו נטש את התפיסה הליניארית של המדע, היה הניצוץ שהצית את התיאוריה כולה.
מדע נורמלי (Normal Science)
ברוב המוחלט של הזמן, המדע אינו עוסק במהפכות. הוא פועל כמה שקון כינה "מדע נורמלי". כדי להבין את המושג, חשבו על משחק שאתם מכירים היטב, כמו שחמט או פתרון תשבצים. הכללים ידועים, המטרה ברורה, והכלים שאתם משתמשים בהם מוסכמים מראש. העבודה שלנו אינה ליצור כללים חדשים למשחק, אלא למצוא את הפתרון הטוב ביותר בתוך הכללים הקיימים.
זהו "מדע נורמלי": הוא אינו עוסק בתגליות מהפכניות, אלא בפתרון "חידות" (Puzzles). המדענים עובדים בתוך מסגרת תיאורטית מוסכמת, אותה נכנה בהמשך "פרדיגמה", ומטרתם היא לדייק, לחדד ולפתור בעיות שמוגדרות על ידי המסגרת הזו. המדע הנורמלי הוא המקום שבו מתרחשת עבודה קשה, שגרתית ויעילה, המאפשרת התקדמות מדודה ובטוחה.
יעניין אותך לקרוא: אגדת נערת שמונה הפרות
הבנת אריסטו במסגרת עולמו שלו
בהתעמקותו של קו בכתבי אריסטו הגיע הרגע ששינה הכול. רגע של הארה פתאומית, שקון עצמו תיאר כ"היפוך גשטאלט", כמו המעבר מלראות ברווז ללראות ארנב באותה התמונה בדיוק. במקום לשפוט את אריסטו כאדם ש"טעה" או היה "בור", קון ניסה לראות את העולם דרך עיניו. הוא נכנס לראשו, ופתאום, הדברים שנראו לו כחסרי היגיון, קיבלו משמעות. אריסטו לא פעל מתוך בורות, אלא מתוך תפיסת עולם שונה לחלוטין.
קון הבין שאת הפיזיקה של אריסטו יש להבין במסגרת עקרונותיה שלה, שכן עבורה, העולם פעל באופן שונה לגמרי. זו לא הייתה שאלה של אמת מול שקר, אלא של פרדיגמה מול פרדיגמה. התובנה הזו הייתה רגע הלידה של התיאוריה כולה. קון הבין שכל ההיסטוריה של המדע לא הייתה רצף של טעויות וגילויים, אלא סדרה של מעבר בין עולמות שונים, שכל אחד מהם פעל לפי כללים משלו, עד שהוחלף.
פרדיגמה (Paradigm)
אם "מדע נורמלי" הוא המשחק, אז "פרדיגמה" היא כללי המשחק. דמיינו שאתם לובשים משקפיים שצובעים את כל העולם בצבע מסוים ומוזר, או מנסים לנווט בעזרת מפה עם סימנים שונים לגמרי מהמקובל. הפרדיגמה היא אותה מסגרת חשיבתית שבתוך הכללים שלה פועלים ושבלעדיה לא ניתן לפעול, שכן היא מגדירה עבורנו מה הן הבעיות הנכונות, מה נחשב לפתרון לגיטימי ומהם הכלים שבהם נשתמש.
זה מכלול שלם של מושגים, הנחות יסוד, שיטות פעולה וערכים המשותפים לקהילה מסוימת. בחיים, הפרדיגמה יכולה להיות הדרך המקובלת לנהל עסק, הנורמות החברתיות במשפחה, או הגישה שלנו ללמידה, כמו גם המסגרת שבתוכה ננתח את המציאות ונקבע מדיניות.
הפרדיגמה מעניקה יציבות ומאפשרת לפעול ביעילות ובביטחון, שכן היא מספקת את המפה שבה אנו משתמשים כדי להבין את העולם.
יעניין אותך לקרוא: ספר: מי הזיז את הגבינה שלי? - ספנסר ג'ונסון
אנומליות (Anomalies)
בתוך השגרה הנוחה של ה"מדע הנורמלי" ופעולה לפי הפרדיגמה הקיימת, הכל נראה מסודר וצפוי. אך לעיתים, מופיעות חריגות, קלקולים קטנים או נתונים שפשוט לא מתאימים למסגרת המחשבתית הנוכחית. אלה הן אנומליות.
בתחילה, הנטייה הטבעית היא להתעלם מהן, לייחס אותן לבעיות זמניות או לכשלים נקודתיים. מנסים "לדחוס" אותן בכוח לתוך הפרדיגמה, כדי שלא יערערו את תפיסת העולם.
אם מכשיר עובד באופן בלתי צפוי, נחשוב שמדובר בבאג קטן, לא בשאלה יסודית לגבי אופן פעולתו. אך ככל שהאנומליות מצטברות, והפתרונות המקובלים כבר לא מספקים, הן הופכות מקריאת תיגר זניחה למקור של אי-נוחות. הן מתחילות לסדוק את הביטחון במסגרת הקיימת, ומבשרות על שינוי מתקרב.
משבר מדעי (Scientific Crisis)
כאשר האנומליות הולכות ומתרבות, הן מפסיקות להיות חריגות בודדות והופכות לסימן שמשהו יסודי השתבש. זהו השלב שקון כינה "משבר". דמיינו שבית שבנוי לתלפיות מתחיל להראות סדקים בקירותיו וברעידת אדמה קלה הוא רועד כולו. אי-הוודאות גוברת, הכלים המוכרים כבר לא מספקים פתרונות, והאמונה בפרדיגמה הקיימת מתחילה להתערער.
בשלב זה, הקהילה כולה נכנסת לתהליך של חוסר מנוחה וחיפוש. אנשים מתחילים לערער על הנחות היסוד שהיו מקובלות במשך שנים. מה שפעם נראה כמובן מאליו, הופך לפתע לשאלה פתוחה. המשבר, על אף שהוא מלווה בלחץ, הוא שלב הכרחי וחשוב. הוא אינו רק סימן לכישלון, אלא דווקא הזדמנות להתחדשות. הוא מאלץ לחשוב מחוץ למסגרת, לחפש פתרונות נועזים ולצאת למסע אל עבר דרך חדשה, לעיתים אף מהפכנית.
יעניין אותך לקרוא: ספר: כוחם של רגעים - צ'יפ ודן הית'
שינוי הפרדיגמה האישי של קון
הבנתו של קון את אריסטו לא הייתה רק פתרון לחידה היסטורית עבורו, אלא הייתה שינוי פרדיגמה אישי שלו עצמו. הוא הבין שעל מנת להתקדם, הוא היה צריך לנטוש את המסגרת המחשבתית של פיזיקאי מודרני ולפעול לפי מסגרת מחשבתית חדשה.
התובנה של קון מלמדת שמהפכות גדולות מתחילות לעיתים קרובות במהפכות אישיות. הן מתחילות בראש של אדם אחד או של קבוצה קטנה, שמחליט לראות את הדברים אחרת. זהו רגע שבו אנו מבינים שהכללים שאנו פועלים לפיהם אינם חוקי טבע, אלא רק מוסכמות. ההבנה הזו משחררת אותנו לחשוב מחדש, לשאול שאלות שלא העזנו לשאול ולפתוח את עצמנו לדרכים חדשות לגמרי. זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לכל מהפכה אמיתית.
ההתפתחות המדעית
התובנה המרכזית של קון הייתה שהתפתחות אינה תהליך ליניארי של צבירת ידע, אלא סדרה של "קפיצות" דרמטיות. במקום לדמיין סולם שאנו מטפסים עליו שלב אחר שלב, עלינו לדמיין מסע שבו אנו מטפסים בהדרגה על הר אחד, ואז יורדים ממנו במהירות, חוצים עמק ומטפסים על הר אחר.
הטיפוס על ההר הוא ה"מדע הנורמלי", תקופות ארוכות של עבודה בתוך מסגרת מוסכמת. ואז, כשהפרדיגמה כבר לא מתאימה למציאות, מגיע המשבר, והוא מוביל למהפכה, שהיא כמו קפיצה מהירה אל בסיסו של הר חדש.
רעיון זה מספק מודל להבנת כל תהליך התפתחות. בחיים, אנו חווים תקופות ארוכות של שגרה, ומוצאים את עצמנו מדי פעם בפני נקודות מפנה דרמטיות, שמאלצות אותנו לנטוש את הדרך הישנה ולפתוח מסלול חדש לגמרי.
מהפכות מדעיות
מהפכה אינה תהליך של תיקון, אלא החלפה של עולם ישן בחדש. זה לא כמו להחליף חלק תקול במכונה, אלא כמו להחליף את המכונה כולה. מהפכה משנה את כל המערכת, את הבעיות שאנחנו רואים, את הכלים שבהם אנחנו משתמשים, ואת הדרך שבה אנחנו בכלל מבינים את העולם.
דמיינו שאתם צופים בתמונה מפורסמת של ברווז-ארנב. כל עוד אתם רואים רק את הברווז, אינכם יכולים לראות בו את הארנב. המעבר מלראות ברווז לראות ארנב הוא שינוי פרדיגמה שלאחריו התמונה תיראה לעד אחרת. המידע נשאר זהה, אבל הדרך שבה המוח שלכם מפרש אותו משתנה לחלוטין. כך גם במהפכה: מי שמאמץ פרדיגמה חדשה, מתחיל לראות את המציאות באור שונה לגמרי. הוא לא יכול לשוב ולראות אותה באותו אופן כפי שעשה בעבר. זו הסיבה שמהפכות הן תהליכים קיצוניים אך חיוניים להתפתחות.
יעניין אותך לקרוא: ספר: למה שום דבר לא עובד - מארק ג'יי דונקלמן
אי-שוואתיות (Incommensurability)
אחד הרעיונות המורכבים והמעניינים ביותר של קון הוא אי-שוואתיות (Incommensurability). הוא טען שפרדיגמות שונות הן אי-שוואתיות זו לזו, כלומר, קשה ואף בלתי אפשרי לשפוט אחת מהן על פי הקריטריונים של האחרת. הסיבה לכך פשוטה: הכללים והמושגים בפרדיגמה אחת שונים כל כך מאלו שבפרדיגמה שנייה, עד שהם נראים כדוברי שפות שונות.
כמו דיון בין שני אנשים שמגיעים משתי תרבויות שונות לחלוטין. הם עשויים להשתמש באותן מילים, כמו "כבוד" או "חופש", אבל המשמעות שהם מייחסים למילים אלה שונה באופן מהותי. כך גם עם פרדיגמות: המושג "מסה" בפיזיקה הניוטונית הוא מושג של כמות חומר, בעוד אצל איינשטיין הוא קשור לאנרגיה. אי-השוואתיות אינה אומרת שפרדיגמה אחת טובה יותר מהאחרת, אלא שהן פועלות על פי מערכת כללים שונה, ולכן ההכרח הוא לא שיפוט אלא הבנה. הבנה שכל אחד פועל מתוך מפה שונה, וראוי לכבד את הדרך שלו.
שינוי התפיסה ההיסטורית
הספר של קון לא שינה רק את עולם הפילוסופיה, אלא גם את האופן שבו אנו מבינים היסטוריה. לפני קון, ההיסטוריה של המדע נתפסה לעיתים קרובות כמסע ישר ומתקדם לעבר האמת המוחלטת, כאשר כל תיאוריה ישנה נתפסה כשלב ראשוני בדרך אל התיאוריה הנכונה.
קון לימד שיש לשפוט כל תקופה על פי המושגים והכלים שהיו זמינים לה באותו זמן. הוא פעל כשופט הוגן, שמתעקש שההיסטוריה תסופר מנקודת המבט שלה עצמה. במקום לספר סיפור של טעויות וכישלונות, קון הראה שההיסטוריה היא למעשה סדרה של עולמות שלמים שהתקיימו זה לצד זה והוחלפו על ידי מהפכות. תרומתו הגדולה היא בכך ששחרר אותנו מן הצורך לשפוט את העבר, ולימד להבין ולהעריך אותו בזכות עצמו, בהקשר ההיסטורי והחברתי שבו הוא התקיים.
יעניין אותך לקרוא: ספר: Peoplewatching זואולוג מתבונן בבני אדם - דזמונד מוריס
תפקיד הקהילה המדעית
קון לימד שמהפכות אינן יצירה של גאון בודד שמתבודד במעבדתו. הן תוצר של קהילה שלמה, שמובילה את השינוי. פרדיגמה קיימת לא תשתנה רק בגלל תגלית של אדם אחד, אלא רק כאשר מספר מספיק גדול של אנשים בתוך הקהילה, אנשי מפתח ומובילי דעה, מאמצים את התפיסה החדשה ופועלים על פיה.
המעבר מפרדיגמה ישנה לחדשה הוא תהליך חברתי מורכב. הוא כולל שכנוע הדדי, מאבקי כוח, ולעיתים קרובות תלות בסמכותם של מנהיגי התחום. מדענים צעירים, שאינם כבולים למסגרת הקיימת, נוטים לאמץ את הפרדיגמה החדשה ביתר קלות, והם אלו שמובילים לעיתים קרובות את השינוי. ההבנה הזו רלוונטית בכל תחום: כל שינוי משמעותי, בין אם בעסק, בקהילה או בתפיסה חברתית, דורש הסכמה של קבוצה, ולא רק של יחיד.
השפעה על מתודולוגיה
אחת ההשפעות החשובות של קון על המדע, ועל כל תהליך חשיבה, היא ההבנה העמוקה שכל שיטה או כלי שאנו משתמשים בהם אינם אובייקטיביים לחלוטין. הם מבוססים על הנחות יסוד שאנו נוטים להתייחס אליהן כמובנות מאליהן.
במקום לקבל שיטה או כלל פעולה כנכון מעצם קיומו, קון עודד אותנו לבחון את הכלים שלנו בצורה ביקורתית. הוא לימד לשאול: על מה מבוססת המתודה? אילו הנחות סמויות מנחות אותה? ההבנה הזו הובילה לפתיחות מחשבתית וליצירתיות, וסייעה למדענים ולחוקרים לצאת משיטות עבודה קבועות ולפתח גישות חדשניות לחלוטין. התיאוריה של קון הפכה את המדע מפעילות של פתרון בעיות לפעילות של יצירת פתרונות חדשים לגמרי.
יעניין אותך לקרוא: ספר: "1984" - ג'ורג' אורוול
חדשנות משבשת
התיאוריה של קון סיפקה מודל עוצמתי להבנת חדשנות. במקום לחשוב על חדשנות כתהליך של שיפורים קטנים ומתמידים בתוך הפרדיגמה הקיימת, קון לימד שחדשנות אמיתית היא לעיתים קרובות חדשנות משבשת (disruptive innovation). זוהי מהפכה ששוברת את הכללים הישנים ומכוננת דרך חדשה לגמרי של פעולה.
דוגמה בולטת לכך היא המעבר מהטלפון הקווי לסמארטפון. זה לא היה רק שיפור של המכשיר הקיים, אלא החלפה של פרדיגמה שלמה. הסמארטפון שיבש את כל התעשייה, יצר שווקים חדשים לחלוטין ושינה באופן יסודי את האופן שבו אנו עובדים, מתקשרים וחיים. רעיונותיו של קון מעודדים להיות ערניים לטכנולוגיות חדשות שנדמה כי הן שוליות כרגע, אך טומנות בחובן את הפוטנציאל להיות הדבר המרכזי של המחר.
מודל לניתוח מהפכות
התיאוריה של קון היא מודל פרקטי שניתן ליישם בכל תחום כדי להבין ולנהל שינויים. היא מציגה מחזוריות ברורה, הכוללת ארבעה שלבים עיקריים:
שגרה (מדע נורמלי):
זוהי התקופה שבה אנו פועלים במסגרת מוסכמת, לפי כללים ושיטות קבועים. זוהי תקופה של יציבות ושל פתרון בעיות מוכרות.אנומליות:
בשלב זה מתחילות להופיע חריגות ובעיות קטנות שאינן מתאימות למסגרת הקיימת. בתחילה, הן נראות זניחות וניתנות לפתרון בדרכים המקובלות.משבר:
כאשר האנומליות מצטברות ואינן ניתנות עוד להסבר על ידי הכלים הקיימים, נוצרת תחושה של חוסר אמון במסגרת כולה. זהו שלב של אי-ודאות וחיפוש פתרונות נואש.מהפכה:
המעבר לפרדיגמה חדשה, שמחליפה את הישנה. שלב זה מביא עמו סט חדש של כלים, רעיונות ודרכי פעולה, ומוביל לתקופה חדשה של שגרה תחת הפרדיגמה החדשה.
מודל זה מלמד לזהות את השלבים הללו בכל שינוי משמעותי, ובכך מאפשר לנהל את התהליך באופן מושכל ומכוון, במקום להיות מופתעים ממנו.
ההיסטוריציזם של המדע
תרומתו העצומה של קון אינה מסתכמת רק במושגים שפיתח, אלא בתפיסת העולם כולה שהוא יצר. הוא היה ממעצבי זרם מחשבה שזכה לכינוי "ההיסטוריציזם של המדע". במקום להתייחס למדע כאל מסע רציונלי וטהור, המנותק מהקשר אנושי, קון הראה לנו שהמדע הוא פעילות אנושית, על כל מורכבותה. הוא מושפע לא רק מנתונים ומתצפיות, אלא גם מהחברה, מהתרבות ומהאישיות של המדענים.
קון הזכיר שלכל תיאוריה, גדולה ככל שתהיה, יש חיים משלה, ושהיא צומחת ומתפתחת בהקשר היסטורי וקהילתי. הספר שלו שם דגש על כך שאין "אמת מדעית מוחלטת" אחת שנמצאת בקצה הדרך, אלא סדרה של הבנות ופרדיגמות שונות, שכל אחת מהן הייתה תקפה בזמנה. המדע, בעיני קון, אינו רק חיפוש אחר אמת אובייקטיבית, אלא תהליך מתמיד של שינוי תפיסתי, חברתי וקהילתי.
יעניין אותך לקרוא: ספר: עבודה עמוקה - קאל ניופורט
המדריך המעשי ל"הובלת מהפכות"
ספרו של קון מלמד שכל מהפכה מתחילה במחשבה, והיא אינה נחלתם הבלעדית של מדענים גדולים. הנה מדריך מעשי, שיהפוך את מושגי היסוד של קון לכלים שימושיים:
זהה את הפרדיגמה שלך:
לפני שתוכל לשנות משהו, עליך להבין את המערכת שבה אתה פועל. מהן הנחות היסוד שאתה מקבל כמובנות מאליהן? מהם הכללים שעל פיהם אתה משחק? בין אם זו דרך פעולה בעבודה, דפוסי חשיבה במערכת יחסים או נורמות חברתיות, המודעות היא הצעד הראשון.חפש אנומליות:
אל תתעלם מ"תקלות" או מ"בעיות" קטנות. אותם אירועים שאינם תואמים את הציפיות שלך הם הסימן הראשון לכך שהפרדיגמה שלך אינה שלמה. הקשב לאי-נוחות שאתה מרגיש - שם מסתתר הפוטנציאל לשינוי.אמץ את המשבר:
כשמתרבים הסדקים, ואי-הוודאות גוברת, אל תפחד מהמשבר. במקום לראות בו כישלון, ראה בו הזדמנות. זהו השלב שבו המסגרת הישנה נשברת, ונוצר מרחב מחשבתי ליצירת משהו חדש לחלוטין.פתח את הראש לפרדיגמה חדשה:
המהפכה האמיתית מתרחשת כאשר אתה מאפשר לעצמך לחשוב מחוץ למסגרת הקיימת. חפש רעיונות קיצוניים, שנדמים בלתי הגיוניים או חסרי סיכוי. שם, מחוץ לגבולות המוכרים, נמצא הפתרון המהפכני.שכנע את הקהילה:
מהפכות אינן מתרחשות בבידוד. כדי ששינוי יחזיק מעמד, עליך לגייס תומכים. למד לשכנע, להציג את היתרונות של הדרך החדשה ולרתום אחרים לחזון שלך.
על ידי אימוץ עקרונות אלו, אתה הופך ממי שמושפע משינויים למי שמוביל אותם, ומאפשר לעצמך ולסביבתך לצמוח דרך תהליכים מהפכניים.
היו מהפכנים
ספרו של תומאס קון, שהתחיל כחקירה פילוסופית על ההיסטוריה של המדע, הופך בסופו של דבר לכלי עוצמתי להבנת המציאות. הוא מזכיר שהשינוי הגדול ביותר מתחיל בראש, ברגע שבו אנו מזהים את ה"פרדיגמה" שמגבילה, מעזים להתבונן ב"אנומליות" ולהתמודד עם ה"משבר" הנלווה אליהן.
המודל של קון הוא קריאה לפעולה. הוא מעודד להיות אקטיביים בתהליך השינוי, לא רק לקבל אותו, אלא להוביל אותו.
במקום לחכות שהחיים ישתנו עבורנו, הוא מזמין לזהות את ההזדמנויות למהפכה בחיינו, בקריירה, במערכות יחסים, או בקהילה.
אז בפעם הבאה שתתקלו בבעיה שאין לה פתרון במסגרת המוכרת, זכרו את קון.
שאלו את עצמכם: אילו הנחות יסוד עלי לנטוש כדי ליצור דרך חדשה לגמרי?
היו אמיצים, היו מהפכנים.
לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים
לאימייל: לחצו כאן
לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן
לתוכן העניינים לחצו כאן
לרשימת כל הפרקים לחצו כאן
צפו בסרטונים ב YouTube לחצו כאן
התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן
עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן
עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית
באתר:
Stratego 360 http://www.stratego360.com/
