11 עיקרי תורת סוקרטס ואפלטון - ללמידה, הדרכה, התפתחות אישית וניהול
"היכולת ללמוד מהר יותר מהמתחרים שלך היא היתרון התחרותי היחיד שלך" - אריה דה גאס
סוקרטס ואפלטון, ראשוני הפילוסופים, חקרו את הדעת, לפני שהיה קיים מדע. העקרונות שלהם חשובים ושימושיים עבורנו גם כיום וניתן ליישמם בלמידה, הדרכה, התפתחות אישית וניהול.
נסקור את המשמעות של כל עיקרון והדך ליישמו.
החשיבות של 11 עיקרי תורת סוקרטס ואפלטון
תורת סוקרטס ואפלטון, שני הפילוסופים היווניים הגדולים מאתונה העתיקה, עוסקת בשאלות יסוד של מהות האדם, החיים הראויים והמשמעות של ידע, חוכמה וערכים מוסריים. יותר מ-2,400 שנה לאחר שנכתבו הדברים, עקרונותיהם נותרים רלוונטיים ובעלי חשיבות רבה עבור האדם המודרני.
ה-11 עיקרים המרכזיים של סוקרטס ואפלטון מתמקדים בטיפוח האינטלקט האנושי, החתירה לחוכמה, התנהגות מוסרית ראויה, חינוך ערכי והשראה מאנשי מופת. עקרונות אלה מהווים מצפן להתפתחות הפרט והחברה כולה.
גישתם מציבה פיתוח רוחני ומוסרי כמטרה עליונה רלוונטית לתחומי החיים השונים - למידה, הדרכה, התפתחות אישית וניהול. יישום עקרונותיהם בתחומים אלה יכול לסייע בטיפוח חשיבה עצמאית וביקורתית, רכישת ידע משמעותי, חתירה לחוכמה ואמת, התנהגות ערכית והגשמה רוחנית ואנושית.
בעולם המודרני, שבו השכלה ופיתוח כישורים קוגניטיביים הם murl מרכזי, אך גם ערכי הצרכנות והרדיפה אחר הצלחה חומרית שולטים, התורה הפילוסופית של סוקרטס ואפלטון יכולה להוות נקודת איזון וכיוון מהותי ומשמעותי. עקרונותיהם מזמינים אותנו לשאוף לחיים עשירים יותר ברמה הרוחנית והמוסרית, מעבר להישגים הגשמיים.
בהמשך נפרט על כל אחד מ-11 העקרונות המובילים של התורה הסוקרטית-אפלטונית ונציע דרכים ליישמם בתהליכי למידה, הדרכה, פיתוח עצמי וניהול אפקטיביים. היישום המעשי של עקרונות אלה מהווה דרך משמעותית להתפתחות אנושית מלאה ולהשגת חיים טובים ומוצלחים יותר.
פרק שיעניין אותך:
11 עיקרי תורת סוקרטס ואפלטון
- איזה בן אדם אני
- חיים בלי בדיקה אינם מתאימים לבני אדם
- המידה החשובה ביותר - חכמה ודעת
- החירות והמוסריות מבוססת על רוחב דעת
- חיים אנושיים וטובים תלויים בשלטון התבונה
- ראשית הדעת היא הידיעה שאני לא יודע
- שיקול מוסרי צריך להיות רציונלי
- המורה הטוב מעורר את התלמיד לחשוב בעצמו
- לפתח אצל הלומדים חיבה אל הטוב
- חינוך לאמנות מפתח את תחושת המידה הטובה, הנכון והיפה
- להתחבר עם אנשים טובים כדי להיעשות טובים יותר
פרק שיעניין אותך: חוזקות האופי שלנו ע"פ VIA
איזה בן אדם אני
מזמין אותנו לבחון ולהכיר את עצמנו באופן עמוק ורציני. הרעיון הוא שעלינו לא לקבל כמובן מאליו מי אנחנו, אלא לחקור באופן ביקורתי את האישיות, הערכים, הרגשות והמוטיבציות שלנו.
כדי ליישם עיקרון זה בלמידה, בהדרכה, בהתפתחות אישית ובניהול, הנה כמה הנחיות:
- בלמידה - עלינו תמיד לשאול את עצמנו שאלות מהותיות כמו: מה אני באמת מבין ויודע? מהן נקודות החוזק והחולשה שלי בנושא הנלמד? באיזה סגנון למידה אני מצליח יותר? מה המניעים וההעדפות שלי הקשורים ללמידה?
- בהדרכה - עלינו לבחון את האמונות והגישות שלנו כמורים/מדריכים. מהי התפיסה החינוכית שלנו? האם אנו מעודדים חשיבה עצמאית בקרב המונחים או מציפים אותם במידע? האם הגישה שלנו מועילה ומותאמת לכל לומד?
- בהתפתחות אישית - עלינו תמיד להקדיש זמן להרהור עצמי ולשאול: מהם הערכים והמטרות המשמעותיים ביותר בחיי? האם אני נאמן/ה לעצמי או נוטה להתכחש לרצונותיי האמיתיים? מה הם הכוחות והחולשות שלי?
- בניהול - מנהיגים צריכים לבחון את עצמם: מהי הגישה הניהולית שלי? האם היא אפקטיבית? האם אני מעודד ביקורת בונה? כיצד אני משפיע על הצוות והיחסים בארגון?
התשובות לשאלות אלה יכולות לזמן שינויים פנימיים חיוניים, גמישות מחשבתית והתאמה עצמית - דרכים לעצב וליישם את איכויות האנושיות וההנהגה הגלומות בנו.
פרק שיעניין אותך:
חיים בלי בדיקה אינם מתאימים לבני אדם
מדגיש את החשיבות שסוקרטס ואפלטון ייחסו לחיים של חשיבה ביקורתית ובדיקה מעמיקה. הרעיון הוא שאל לנו לקבל דברים כפשוטם אלא עלינו לבחון אותם בצורה רציונלית ושכלית על מנת לחיות חיים משמעותיים כבני אדם.
הנה כמה הנחיות ליישום עיקרון זה:
- בלמידה - עלינו לגלות סקרנות אינטלקטואלית ולא להסתפק בלמידה שטחית. עלינו לשאול שאלות ביקורתיות, לערער על הנחות יסוד, לבדוק מקורות באופן עצמאי ולהימנע מקבלה סמכותנית של מה שנאמר או נלמד.
- בהדרכה - כמורים/מדריכים, עלינו לעודד ולממש גישה של חקר וביקורת. לא לצפות מהמונחים לקבל דברים כעובדות אלא לתרגל בהם חשיבה עצמאית, בחינת טיעונים וניתוח ביקורתי של תוכן והנחות יסוד.
- בהתפתחות אישית - חשוב להקדיש זמן לבחינה עצמית, לערער על עמדותינו ולשאול שאלות קשות כמו: האם אני חי/ה באופן אמיתי ומשמעותי? האם יש הלימה בין מעשי לערכי? מה המניעים והדפוסים הלא רציונליים שלי?
- בניהול - על מנהיגים לתרגל שיטתית חשיבה ביקורתית. לבחון ביקורתית מדיניות, תהליכים ומנהגים בארגון. לעודד שאלות ודיון פתוח. להיות ערניים ולא לקבל את הסטטוס קוו כעובדה מוגמרת.
חיים של חקירה וביקורת מאתגרים אותנו רגשית וקוגניטיבית, הם גם מונעים קיפאון מחשבתי וחיים שטחיים. הם מזמנים גדילה, התפתחות עצמית וחיים משמעותיים ויצירתיים יותר.
פרק שיעניין אותך:
המידה החשובה ביותר - חכמה ודעת
על פי סוקרטס ואפלטון, חוכמה וידע הן המידות החשובות והרצויות ביותר עבור בני האדם. לפיהם, השאיפה לרכוש חוכמה ודעת היא מה שמייחד את האנושות ומאפשרת לה להגשים את הפוטנציאל המלא שלה.
כדי ליישם עיקרון זה בתחומים שונים:
- בלמידה - חשוב להטמיע גישה של סקרנות אינטלקטואלית, תשוקה לידע עמוק והערכה כנה לחוכמה. יש לפתח מיומנויות של חשיבה ביקורתית, למידה עצמית וחקר עצמאי. כמו כן, חשוב לזהות ולטפח את תחומי הידע והתחומים בהם אנו חפצים להתמחות ולהעמיק.
- בהדרכה - על המורים והמדריכים להפגין תבונה וידע עמוקים בתחום הוראתם. עליהם לשאוף להקנות לתלמידים לא רק ידע טכני, אלא גם חשיבה רחבה, ערכים חינוכיים וראייה ביקורתית. כמו כן, עליהם לעודד סקרנות ושאלות מצד התלמידים.
- בהתפתחות אישית - חשוב להקדיש זמן לפיתוח עצמי, קריאה, למידה והתמחות בתחומי עניין. יש לראות בחוכמה ובדעת מטרות ראשונות במעלה. כמו כן, חשוב להקשיב לאנשים חכמים ובעלי ניסיון מעשי או מחקרי ולהתייעץ איתם לשם למידה והתפתחות.
- בניהול - על מנהיגים להפגין תבונה וראייה רחבה, להיעזר במומחים ובעלי ידע רלוונטי, לקבל החלטות משכילות המבוססות על ניתוח מצבים וחשיבה אסטרטגית. כמו כן, חשוב לעודד סביבה של למידה, חדשנות וידע בארגון.
היחס החיובי לחוכמה ולידע לא רק מקדם את האינטלקט, אלא גם מאפשר קבלת החלטות נבונות יותר, ראייה מורכבת של המציאות והתמודדות טובה יותר עם אתגרים. זוהי מדרך ערכית וראויה לבני האדם כיצורים חושבים.
פרק שיעניין אותך:
החירות והמוסריות מבוססות על רוחב דעת
מבטא את התפיסה של סוקרטס ואפלטון, שחירות אמיתית ומוסריות אינן יכולות להתקיים ללא ידע, הבנה והשכלה. לפי גישתם, בן אדם חסר ידע ודעת הוא למעשה עבד של דעות קדומות, רגשות ספונטניים והטיות, ולכן אינו יכול להיות באמת חופשי ומוסרי.
הנה כמה הנחיות ליישום עיקרון זה:
- בלמידה - חשוב להקנות ידע רחב ועמוק בכל תחום לימוד. אך מעבר לידע עובדתי, חיונית גם הקניית ראייה רחבה, היכולת לערוך ניתוחים והשוואות, חשיבה ביקורתית, ופיתוח מודעות עצמית. רק כך המידע הנלמד יוביל לרוחב דעת אמיתי.
- בהדרכה - על המורים/מדריכים להעביר לתלמידים לא רק תכנים, אלא גם כלים להבנה, היסק והסקת מסקנות עצמאיות. יש לעודד דיון, שאלות מחשבה, בחינת היבטים שונים והמשגה של מושגים ורעיונות. הדרכה אפקטיבית תרחיב את היריעה הקוגניטיבית.
- בהתפתחות אישית - חשוב לפתח מודעות עצמית, לבחון את המניעים והדפוסים שלנו, ולגלות גמישות מחשבתית. כדאי לחשוף את עצמנו לדעות ורעיונות שונים, לנקודות מבט חלופיות, ולהרחיב באופן קבוע את הידע והפרספקטיבה שלנו. רק כך נוכל לפתח שיפוט עצמאי ומוסרי.
- בניהול - על מנהיגים להתנהג במודעות ובאחריות, ולא להיות תלויים בדעות קדומות ובדפוסים לא רציונליים. עליהם לפתח חשיבה אסטרטגית, לאסוף מידע רב, לשמוע דעות שונות ולערוך שיקולים מורכבים. רק מנהיגות מושכלת במלוא מובן המילה תהיה באמת חופשייה ומוסרית.
רוחב דעת מאפשר לצאת ממצב של עבדות לחוסר ידיעה, דעות קדומות ודפוסים לא רציונליים. רק דרך למידה, חשיבה ביקורתית והרחבת הידע נוכל להגיע למצב של חירות וערכים מוסריים אמיתיים.
פרק שיעניין אותך:
חיים אנושיים וטובים תלויים בשלטון התבונה
מבטא את התפיסה של סוקרטס ואפלטון, כי התבונה והשכל צריכים לשלוט על החיים האנושיים, ולא הרגשות והיצרים. הרעיון הוא שעל האדם להפעיל שיקול דעת רציונלי ושכלי כדי להגיע לחיים מוצלחים ומוסריים.
כדי ליישם עיקרון זה:
- בלמידה - חשוב לפתח מיומנויות של חשיבה ביקורתית וניתוח לוגי. יש לעודד תלמידים לא רק לצבור ידע, אלא גם להפעיל שיפוט עצמאי ומושכל. כמו כן, חשוב ללמד דרכים להתמודדות רציונלית עם רגשות וכוחות נפש לא רציונליים.
- בהדרכה - על המורים והמדריכים להדגים בפני התלמידים דוגמה אישית של היגיון ושכלתנות. עליהם לעודד דיון רציני, שאילת שאלות ביקורתיות ויישום של שיקול דעת עצמאי. כמו כן, חשוב להקנות לתלמידים כלים לפיתוח שליטה עצמית.
- בהתפתחות אישית - חשוב לתרגל זיהוי של דפוסים לא רציונליים ושל השפעת רגשות על החלטות וקבלת החלטות. יש לאמץ גישה רפלקטיבית ולפתח מודעות עצמית. כמו כן, חשוב לבחון ביקורתית את המניעים והאמונות שלנו.
- בניהול - על מנהיגים להיות רציונליים ולקבל החלטות על בסיס ניתוח נתונים, שיקולים שכליים וחשיבה אסטרטגית רחבה. עליהם להימנע מהחלטות המונעות מרגשות זמניים ולפתח יכולות של שליטה עצמית. כמו כן, חשוב לעודד תרבות ארגונית של רציונליות, ביקורתיות ודיון פתוח.
שלטון התבונה אינו מבטל את הרגש האנושי, אלא מאפשר לו לבוא לידי ביטוי בצורה בוגרת, מאוזנת ורציונלית יותר. גישה זו מקדמת יכולת קבלת החלטות טובה יותר, התנהגות מוסרית, והתמודדות אפקטיבית עם אתגרי החיים. זוהי צורת חיים ראויה לבן האדם כיצור רציונלי וחושב.
להורדה חינם, החוברת: המדריך הקצר להתייעלות אישית
ראשית הדעת היא הידיעה שאני לא יודע
מבטא גישה של צניעות ופתיחות לידע חדש. הרעיון הוא שעל האדם להיות מודע לכך שהידע שלו הוא מוגבל ושיש תמיד מקום ללמידה נוספת. מי שמכיר בחוסר הידע שלו, פתוח לחשוף את עצמו לרעיונות ותובנות חדשות.
הנחיות ליישום עיקרון זה:
- בלמידה - חשוב לגלות סקרנות אינטלקטואלית ופתיחות להכיר בפערים בידע שלנו. לא להתייחס לידע כאל משהו מוגמר, אלא להיות מוכנים לערער על ההנחות שלנו ולשנותן בהתאם לנתונים חדשים. יש לתרגל ויתור על ידע קודם לטובת למידה חדשה.
- בהדרכה - על המורים/מדריכים להדגים צניעות ופתיחות לביקורת. עליהם לא להציג את עצמם כבעלי ידע מוחלט, אלא להיות קשובים ללמידה מהתלמידים. כמו כן, עליהם לעודד שאלות ודיון פתוח, ולא להציג תוכן כעובדות מוחלטות.
- בהתפתחות אישית - חשוב לתרגל לזהות את מגבלות הידע שלנו ולא להיות בטוחים מדי בדעותינו. עלינו להיות פתוחים לקבל משוב, לבחון קריטית את עצמנו ולהיות מוכנים להמשיך וללמוד. כמו כן, חשוב לחשוף את עצמנו לדעות ונקודות מבט שונות.
- בניהול - על מנהיגים להפגין ענווה ולהימנע מגישה של "אני יודע הכל". עליהם להיות קשובים לעובדים ולמומחים אחרים, ולקבל ביקורת ונקודות מבט חלופיות בצניעות. כמו כן חשוב לעודד תרבות ארגונית של דיון פתוח, שיתוף ידע והמשך למידה.
גישה של "ראשית הדעת היא הידיעה שאני לא יודע" מאפשרת גמישות קוגניטיבית, למידה מתמדת והתפתחות. היא מונעת קיפאון מחשבתי וקנאות דוגמטית. זוהי דרך חשובה לחיות חיים של צמיחה, פתיחות לחדש וחתירה להשכלה.
פרק שיעניין אותך:
שיקול מוסרי צריך להיות רציונלי
מבטא את התפיסה של סוקרטס ואפלטון, שהמוסר והערכים האנושיים צריכים להיות מבוססים על היגיון, חשיבה ביקורתית ושכל ישר, ולא על רגשות ארעיים או דעות קדומות.
הנחיות ליישום עיקרון זה:
- בלמידה - חשוב ללמד תלמידים לא רק ידע עובדתי, אלא גם כלים לחשיבה ביקורתית וניתוח מוסרי. יש לעודד נימוק עצמאי של עמדות והפעלת שיפוט רציונלי בסוגיות מוסריות. כמו כן, חשוב להציג דילמות ומקרי מבחן מוסריים ולתרגל דרכי חשיבה והתמודדות.
- בהדרכה - על המורים/מדריכים להציג דוגמה אישית של שיקול מוסרי רציונלי. עליהם להימנע מהטפה או כפיית אמונות, אלא לעודד דיון ביקורתי סביב ערכים ונורמות. חשוב להסביר את הרציונל והנימוקים שמאחורי החלטות מוסריות.
- בהתפתחות אישית - עלינו לפתח מודעות עצמית גבוהה ולבחון את המניעים והערכים שלנו. חשוב לזהות אמונות לא רציונליות ודעות קדומות, ולאתגר את עצמנו לבססם על נימוקים והיגיון. יש להקפיד על שיקול דעת ענייני ומנומק בסוגיות מוסריות.
- בניהול - על מנהיגים להפגין שקיפות ושיקול דעת מוסרי רציונלי. עליהם לנמק את ההחלטות שלהם על בסיס עובדות ושיקולים ענייניים. חשוב לעודד תרבות ארגונית של דיון פתוח והפרכה של טענות לא רציונליות. כמו כן, על המנהיגים לשמור על קו מוסרי עקבי.
שיקול מוסרי רציונלי מונע מצבים של חוסר עקביות, היענות ליצרים זמניים, או התנהגות על בסיס דעות קדומות. הוא מאפשר לפעול באופן עקבי, הוגן ומנומק מבחינה מוסרית. זוהי דרך ראויה וחשובה להתנהלות מוסרית על ידי בני אדם כיצורים חושבים.
פרק שיעניין אותך:
המורה הטוב מעורר את התלמיד לחשוב בעצמו
מדגיש את החשיבות שסוקרטס ואפלטון ייחסו לפיתוח חשיבה עצמאית אצל הלומדים. הרעיון הוא שתפקיד המורה אינו להעביר ידע ותשובות מוכנות, אלא לעורר שאלות ולהנחות תהליכי חקר וחשיבה ביקורתית אצל התלמידים.
הנחיות ליישום עיקרון זה:
- בלמידה - במקום להתמקד בהקניית עובדות בלבד, חשוב לעודד לומדים לפתח סקרנות אינטלקטואלית, לערער על הנחות יסוד, לשאול שאלות, לנסח טיעונים ולהסיק מסקנות בעצמם. כמו כן, יש לתרגל מיומנויות של חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירתיות.
- בהדרכה - על המורים/מדריכים להמעיט בהרצאות חד-צדדיות ולהעדיף דרכי הוראה אינטראקטיביות וסוקרטיות של שאלות וחקר. עליהם להימנע מכפיית דעותיהם, אלא לפתוח דיונים והזדמנויות ללומדים להגיע לתובנות והחלטות בעצמם. חשוב לעודד יזמה, חדשנות וקריאה ביקורתית.
- בהתפתחות אישית - עלינו להיות אקטיביים בפיתוח עצמי ולא להסתפק בקבלת דעות סמכותיות כלשהן. חשוב להקדיש זמן לחשיבה רפלקטיבית, לשאילת שאלות על אמונותינו וערכינו ולחתור למסקנות והכרעות עצמאיות. כדאי לחשוף את עצמנו לגורמים מאתגרים שיזמנו לנו למידה ובחינה מחודשת.
- בניהול - על המנהיגים לעודד תרבות ארגונית של מעורבות, חשיבה ביקורתית, הצעת רעיונות וחדשנות. עליהם להימנע מלהנחית תשובות ופתרונות מוכנים, אלא להנחות תהליכי חשיבה וקבלת החלטות מושכלות בקרב העובדים. כמו כן, חשוב להפגין גמישות מחשבתית ופתיחות לרעיונות חדשים.
גישה של "עירור התלמיד לחשיבה עצמאית" מטפחת כישורים קוגניטיביים חשובים, גמישות מחשבתית, ויצירתיות. היא מונעת קיבעון, שעתוק ודוגמטיות ומאפשרת למידה אמיתית, מתמשכת והתפתחות. זוהי דרך חינוכית ראויה לטיפוח כישורי החשיבה והלמידה העצמאית של בני האדם.
פרק שיעניין אותך:
לפתח אצל הלומדים חיבה אל הטוב
מדגיש את החשיבות שסוקרטס ואפלטון ייחסו לחינוך מוסרי ולטיפוח השאיפה אל הטוב והמידות החיוביות בקרב הלומדים והצעירים. הרעיון הוא שלא די בהקניית ידע קוגניטיבי, אלא חשוב להנחיל גם ערכים מוסריים חיוביים ורצון להתנהג כראוי.
הנחיות ליישום עיקרון זה:
- בלמידה - חשוב לשלב בתכנים הלימודיים גם היבטים של ערכים כמו צדק, אמת, הוגנות, חמלה וכבוד הדדי. יש להציג דמויות חיוביות ומופת להערכה ולחיקוי. כמו כן, חשוב לתרגל דילמות ומקרי מבחן מוסריים ולעודד תלמידים לפתח תובנות וחיבה למידות חיוביות.
- בהדרכה - על המורים והמדריכים להציג דוגמה אישית של התנהגות מוסרית והפגנת ערכים חיוביים. עליהם לבטא הערכה למעשים טובים ולהעניק תגמולים חיוביים על כך. חשוב לשוחח על חשיבות המידות הטובות ולהנחיל אותן דרך הקשבה, דוגמא אישית ומשוב חיובי.
- בהתפתחות אישית - עלינו להקצות זמן לחשיבה רפלקטיבית על הערכים והמידות שחשובים לנו. יש לשאוף להגדיר עבורנו מהם חיים טובים ומוסריים ולנסות ליישם זאת הלכה למעשה. כמו כן, חשוב להתחבר לאנשים ודמויות השראה שמגלמים מידות חיוביות.
- בניהול - על המנהיגים לקדם תרבות ארגונית של אתיקה, הוגנות ומידות חיוביות. עליהם למנף את כוחם להטמעת ערכים חיוביים ולהעריך/לתגמל התנהגויות ראויות. חשוב להיות מודל לחיקוי של אמינות, יושר ומידות טובות. כמו כן, רצוי לפעול למען מטרות חברתיות/אתיות חיוביות.
טיפוח חיבה אל הטוב והמידות החיוביות הוא בסיס לחיים מוסריים, משמעותיים וראויים עבור בני האדם. זוהי הדרך להתפתחות אישית, לקידום חברתי וליצירת עולם טוב יותר. חינוך מוסרי איכותי הוא מפתח לכך.
פרק שיעניין אותך:
חינוך לאמנות מפתח את תחושת המידה הטובה, הנכון והיפה
מבטא את התפיסה של סוקרטס ואפלטון, שחשיפה ועיסוק באמנויות תורמים לא רק להנאה אסתטית, אלא גם לפיתוח כישורים קוגניטיביים וערכיים של בני האדם.
לפיהם, העיסוק באמנות מחדד את החוש לפרופורציות, איזון, הרמוניה והבנת היופי האמיתי. כמו כן, הוא מפתח את היכולת לקבל החלטות מושכלות, לשפוט במידה הנכונה ולהפנים ערכים חיוביים.
הנחיות ליישום עקרון זה:
- בלמידה - חשוב לשלב למידה של אמנויות שונות (ציור, פיסול, מוסיקה, משחק וכו') כחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים. יש לערב תרגול יצירתי בתהליכי למידה קוגניטיביים ולהמחיש באמצעות האמנויות מושגים ורעיונות מופשטים.
- בהדרכה - על המורים/מורים לעודד גישה אמנותית ויצירתית כחלק מתהליכי החינוך וההדרכה. להציג דוגמאות איכותיות ולתרגל ביקורת וניתוח של יצירות אמנות ככלי לפיתוח חוש ביקורתי וטעם טוב. כמו כן, לתת למונחים כלים ליצירה אמנותית עצמאית.
- בהתפתחות אישית - חשוב להקצות זמן לחשיפה ואפילו תרגול של אמנויות השונות. הדבר מפתח רגישות אסתטית, כישורים יצירתיים ומסייע בפיתוח סגנון חיים איכותי והרמוני יותר. העיסוק באמנות גם מאפשר ביטוי עצמי וגילוי הפוטנציאל היצירתי הגלום בנו.
- בניהול - על מנהיגים לשלב יסודות ויצירתיות אמנותית בתרבות הארגונית. לעודד חשיפה לאמנויות באופן שיטתי, לתרגל ניתוחים אמנותיים וליצור הזדמנויות ליצירה אמנותית קבוצתית של העובדים. הדבר מפתח חושים היצירתיים והאסתטיים החיוניים להצלחה בעולם העסקים.
לסיכום, חינוך ועיסוק באמנויות אינם רק בידור ונינוחות. הם מפתחים רגישות, השראה, יצירתיות ויכולת ביקורתית להעריך את הטוב, הנכון והיפה בחיים. גישה זו רלוונטית בכל תחומי החיים ומהווה דרך חשובה להתפתחות אנושית כוללת.
פרק שיעניין אותך:
להתחבר עם אנשים טובים כדי להיעשות טובים יותר
מבטא את ההבנה של סוקרטס ואפלטון שהסביבה החברתית והאנשים שאנו מקיפים את עצמנו בהם משפיעים באופן משמעותי על התפתחותנו המוסרית והערכית. הרעיון הוא שחיבור לאנשים בעלי מידות חיוביות והתנהגות ראויה יוביל אותנו להשפעה חיובית וישפר את האופי שלנו.
הנחיות ליישום עיקרון זה:
- בלמידה - חשוב לחשוף תלמידים לסיפורי חיים ודוגמאות של אנשי מופת שמגלמים ערכים חיוביים. יש לערוך דיונים ולבחון את מידותיהם הראויות לחיקוי. כמו כן, רצוי לארגן מפגשים והרצאות עם דמויות מופת שישמשו כמקור השראה.
- בהדרכה - על המורים והמדריכים להוות דוגמא אישית של מידות ראויות. עליהם לשתף בסיפורים אישיים וודגמאות רלוונטיות לערכים שהם מייצגים. חשוב גם לקיים סביבת לימוד ותהליכי הדרכה המעודדים ערכים חיוביים כמו: כבוד הדדי, עזרה לזולת, אמינות ויושרה.
- בהתפתחות אישית - עלינו להיות ערניים לבחור סביבה חברתית מזינה ובעלת השפעה חיובית. להתחבר עם אנשים שאנו מעריכים את הערכים והמידות שלהם ולהרחיק אנשים שלילים ובעלי השפעה שלילית. כמו כן, חשוב ליצור קשרים עם מנטורים ומודלים להשראה.
- בניהול - על מנהיגים לדאוג לאיוש הארגון בעובדים והדרג הניהולי באנשים בעלי מידות חיוביות ואתיקה ראויה. עליהם לקיים תרבות ארגונית המעודדת ערכים כמו מקצועיות, הגינות, אמינות ושיתוף פעולה. חשוב גם להעסיק ולחשוף את העובדים לדוגמאות מופת בתחום העסקי והערכי.
חברת אנשים טובים והשראתם מאפשרת לפתח תובנות חדשות, לחזק מודעות עצמית וליצור ציפיות עצמיות גבוהות יותר. חשיפה לדוגמאות איכות בוגרת ומחנכת באופן טבעי לאימוץ דפוסים ראויים יותר של התנהגות והגשמה עצמית. זוהי דרך חשובה להתקדמות רוחנית, מוסרית ואישית.
פרק שיעניין אותך:
מוכנים לעבוד על השבחת העסק והפיכתו לנכס?
מזהים צורך בשדרוג השגרות הניהוליות והכלים?
אוכל לסייע בזיהוי הפערים, הכנת תכנית עבודה ומעקב אחר ההתקדמות, עד
להצלחה.
צרו קשר בהקדם!
לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים ומידע
עדכני
לאימייל: לחצו כאן
צרו קשר!
לשליחת Whatsapp בקליק לחצו כאן
צרו קשר לתיאום שיחת התייעצות
ללא עלות: אימייל
לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן
לתוכן העניינים לחצו כאן
לרשימת כל הפרקים לחצו כאן
אתר מפורט על ייעוץ, מנטורניג
ואימון ליזמים, בעלי עסקים
ומנהלים - לחצו: סטרטגו 360
עקבו אחרי פרקים חדשים ב Instagram לחצו כאן
צפו בסרטונים ב YouTube לחצו כאן
התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן
עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן
עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית
באתר:
Stratego 360 http://www.stratego360.com/
