G-C-T ועלייתן ונפילתן של אימפריות
"הטכנולוגיה מחליטה הכל" - יוסף סטאלין
היסודות שמניעים אילו אימפריות צומחות ואילו שוקעות, אינם ערכים, מוטיבציות או החלטות מנהיגים, אלא תנאי הבסיס, גאוגרפיה, אקלים וטכנולוגיה.
קוד גנטי של עוצמה: G-C-T והאנטומיה של הנפילה
כאשר אנו מביטים על פסל אדיר או על מגדל שן מתפורר של אימפריה שחלפה, אנו נוטים לתלות את עלייתה או נפילתה בגאונות של מנהיג יחיד או בשגיאה טקטית. אולם, ההיסטוריה הגלובלית חושפת מציאות מורכבת ועמוקה הרבה יותר. הצלחה ארוכת טווח, בין אם של ישות מדינית, ארגון עסקי או מסלול אישי, מוכתבת על ידי קוד פעולה בסיסי: מתודולוגיית G-C-T. קוד זה מורכב משלושה משתנים דטרמיניסטיים: גיאוגרפיה (G), אקלים (C) וטכנולוגיה (T).
הגיאוגרפיה מייצגת את ה"נתונים" הקשיחים: הנכסים הבלתי ניתנים להעתקה שלנו, כגון מיקום אסטרטגי, משאבי ליבה או כישרונות בסיסיים. האקלים מייצג את ה"זרז" המשתנה: המגמות הגלובליות, משברים כלכליים, או שינויי סביבה. זהו הכוח שמטלטל את הסטטוס קוו. הטכנולוגיה, שהיא המשתנה הדינמי והמרתק ביותר, אינה רק חומרה ומוצרים, זוהי בחירה אסטרטגית. T כולל ידע, מודלים ארגוניים, או פיתוח מיומנויות חדשות. T הוא המפתח האמיתי, שכן הוא מאפשר לנו לנצל יתרונות G או להתגבר על אילוצי C. הבנת הדינמיקה הזו היא הדרך היחידה לעבור מלהיות קורבנות של נסיבות למעצבי מציאות.
נקודות מפתח: G – הנתון (נכסים/כישרונות), C – הזרז (משברים/מגמות), T – הבחירה (ידע/ארגון).
יעניין אותך לקרוא: ספר: רובים, חיידקים ופלדה - ג'ארד דיימונד
האם הגורל נחרץ מראש?
הדטרמיניזם הסביבתי הקלאסי טוען כי ה-G הראשוני קובע את גורלן של תרבויות , וכי ידיעת מצב העולם בזמן נתון מובילה לעתיד שניתן לניבוי מדויק. לפי תפיסה זו, חברות שזכו ל-G אידיאלי (כגון שפע משאבי טטח ובעלי חיים ניתנים לביות) רכשו יתרון מוחלט שהוביל להתפתחותן המאוחרת.
אך ניתוח מעמיק מראה כי ה"גורל" אינו קבוע לחלוטין מראש. דיימונד, בהציגו את התיאוריה הדטרמיניסטית, הודה כי החלטה פוליטית-רעיונית אחת בסין במאה ה-15, להפסיק את מסעות הצי הגדולים, דרדרה אותה להיות ציביליזציה בדעיכה. זהו כשל מנהיגותי ונזק פסיכולוגי קולקטיבי,
כשל החזון. ה-G של סין (משאבים וכוח ימי) היה אדיר, אך ה-T (היכולת הארגונית והפוליטית) נכשל. הלקח הוא: G מציב את האילוצים והפוטנציאל, אך ה-T שלנו, המוכנות שלנו לאמץ שינוי, הוא זה שמכריע.
נקודות מפתח: הדטרמיניזם אינו מוחלט. כשל אימפריאלי נובע מקיבעון מחשבתי (T כושל) מול G/C משתנים.
אדמה עיצבה את האדם: הגיאוגרפיה הנהרית
הציוויליזציות הראשונות, כמו מצרים ומסופוטמיה, צמחו בעקבות הכרח גיאוגרפי (G) ואקלימי (C) ספציפי: ניהול נהרות. ה-G של עמקי הנהרות אמנם סיפק אדמה פורייה, אך ה-C (מחזורי הצפות) יצר אילוץ קיומי.
המענה לאילוץ היה פיתוח טכנולוגיית ניהול מים (T), השקיה, מדידה וחלוקת משאבים. T זה היה יקר ומורכב, והוא שהכתיב את הצורך ב
שלטון מרכזי חזק ובבירוקרטיה אדמיניסטרטיבית. המוסדות הפוליטיים הראשוניים לא היו גחמה, אלא פתרון לוגיסטי הנובע ישירות מה-G וה-C. כיום, אנו רואים את אותו עיקרון: מי ששולט ב"תשתיות הליבה" (G) בעולם המודרני, כגון מערכות מידע או פלטפורמות, מפתח T ארגוני (בירוקרטיה רגולטורית או אלגוריתמית) כדי לשלוט בהן, ומוסדות הכוח הופכים לביטוי של שליטה ב-T.
נקודות מפתח: T לניהול תשתית (G) מחייב יצירת כוח ריכוזי (ממשל או הנהלה).
נהרות ומדבריות (4000 לפנה"ס – 400 לספירה)
מצרים הפרעונית: הנילוס כרשת ביטחון, והמדבר כחומה בלתי חדירה
מצרים היא האבטיפוס של הצלחה מבוססת יציבות G-C. רצועת הנילוס הצרה סיפקה G חיוני, ונהנתה מבידוד גיאוגרפי מלא, המדבריות שימשו כהגנה טבעית.
הבעיה של מצרים הייתה קשורה ליתרון שלה: יציבות G-C מושלמת. היא השקיעה ב-T לשימור (פירמידות ומבני ענק, אדמיניסטרציה משוכללת), אך פיתחה גם קיבעון טכנולוגי. כאשר T חדשני חיצוני (מרכבות וסוסים של גויי הים) הצליח לחדור את גבולות ה-G המדבריים, ה-T לשימור הפך ללא רלוונטי. הלקח: נוחות ה-G המוגן שלנו (מומחיות בשיטה ישנה) עלולה להוביל לשאננות והיעדר T חדשני, המותיר אותנו פגיעים מול "T שיבושי" חיצוני.
מקדוניה ואלכסנדר: ניצול טופוגרפי וטכנולוגיית צבא הפלנקס כיבוש מהירה
אלכסנדר הגדול ניצל את ה-G הטופוגרפי של יוון ההררית כדי לפתח טכנולוגיית כיבוש (T). הפלנקס המקדוני היה T לחימה יעיל ונייד יותר, שהעניק יתרון אסטרטגי מוחלט על פני צבאות "T כבד". המקדונים יישמו T-Blitzkrieg: ניצול יתרון T נקודתי להשגת רווח גיאוגרפי מקסימלי בזמן קצר.
אולם, האימפריה קרסה במהירות לאחר מות אלכסנדר. הסיבה לכך היא שהם פיתחו T מצוין לכיבוש, אך הזניחו לחלוטין T לשימור וניהול (T-Governance) של השטח הגיאוגרפי העצום שנכבש. T חזק בכישרון ליבה (G) חייב להיות מלווה במערכות תמיכה וניהול (T ארגוני) כדי להבטיח קיימות. אי אפשר להמשיך להשתמש בפלנקס כדי לנהל כלכלה.
האימפריה הרומית: כאשר ההנדסה מחברת את הים והיבשה לכדי מערכת אחת
האימפריה הרומית הייתה דוגמה מופתית לשימוש ב-T כדי להתגבר על כשל גיאוגרפי (G) של מרחק. רומא הפכה את הים התיכון (G) לאגם פנימי, ורשת הדרכים הרומית (T פיזי) הפכה את ה-G העצום לבר-ניהול. ה-T האמיתי שלהם היה T חברתי: מערכת משפט (Ius Romanum) ובירוקרטיה שאיפשרו לנהל אוכלוסיות מגוונות על פני G רחב.
הלקח המר: כל T שפותר בעיית G, יוצר פגיעות G חדשה. הכבישים הרומיים, שאיפשרו תנועה של הלגיונות, הפכו לנתיבי פלישה עבור ההונים. לבסוף, עלות תחזוקת ה-T (הצבא והתשתיות) עלתה על התשואה מה-G הכלכלי, מה שהוביל לקריסה. אסטרטגיה מוצלחת דורשת איזון בין השקעה ב-T לבין ניתוח מתמיד של העלות-תועלת הגיאוגרפית.
ההונים: אקלים כזרז טכנולוגי, טכנולוגיית ניידות כחץ גורלי
עליית ההונים ממחישה את כוחו של האקלים (C) כזרז לחדשנות T. שינויי אקלים ודחף דמוגרפי בערבות האירואסיאתיות (C) דחפו אותם מערבה. ההונים לא המציאו את הקשת או את הסוס, אך הם פיתחו T של ניידות קלה (Lightweight T), שילוב ייחודי של פרשים מיומנים וקשתות.
ה-T הנייד שלהם ניצח כל כוח שהיה תלוי ב"T כבד" (Fixed T) ובבירוקרטיה נייחת. בעידן של שינויים מהירים (C), ה-T האפקטיבי ביותר הוא ה-T הנייד והגמיש ביותר, ה"מומחיות הטרנספרבילית" שיכולה להסתגל לכל סביבת G חדשה. כשלונם היה בכך שלא הצליחו לפתח T מנהלי יציב, והכוח שלהם, שהיה מבוסס על G של תנועה, קרס כשניסו להתיישב.
יעניין אותך לקרוא: גיאוגרפיה, אקלים וטכנולוגיה מעצבים תרבויות
ים מול יבשה וטכנולוגיות חדשות (400 לספירה – 1800)
עידן המעבר: יבשה מול ים ועיצוב אירופה
אירופה המוקדמת סבלה מ-G מפוצל (הרים, יערות, נהרות) שהקשה על איחוד אימפריאלי יבשתי. חוסר T מנהלי ריכוזי, בדומה לרומא, יצר פיצול פוליטי.
אולם, הפיצול הזה יצר יתרון תחרותי נסתר. ה-G המבוזר יצר אקלים (C) של תחרות מתמדת בין ישויות קטנות. תחרות זו דחפה להשקעה T אגרסיבית, בניגוד לקיבעון ה-T המצרי או העות'מני. הלקח: הפיצול הגיאוגרפי (G) או המקצועי (תחומים שונים) שלנו יכול להיות מעכב בטווח הקצר, אך מעודד חדשנות T בטווח הארוך, ויוצר יתרון אסטרטגי.
הוויקינגים: טכנולוגיית ה-Longship, ה-MWP והפיכת המגבלה לאוטוסטרדה
הוויקינגים היו במקור קבוצה ב-G דל משאבים (סקנדינביה). שני גורמים איפשרו את עלייתם: ה-C של תקופת החום של ימי הביניים (MWP), שאיפשר שיט יציב, וטכנולוגיית ה-Longship. ספינת הדרקון הייתה T מהפכני, שכן היא איפשרה ניידות רב-ממדית, יכולת מעבר חלק מ-G ימי ל-G נהרי (פנים יבשת).
ה-T הזה הפך את הים ממחסום גיאוגרפי לאוטוסטרדה אסטרטגית. הלקח הוא: ה-T המוצלח ביותר הוא זה שמאפשר לנו לחבר בין עולמות (G) שעד כה נחשבו נפרדים או בלתי חדירים, ובכך ליצור יתרון אסטרטגי חדש.
אימפריה הרומית הקדושה (HRE): פיצול גיאוגרפי וכשל מנהלי
האימפריה הרומית הקדושה הייתה כישלון ממוסד. היא החזיקה ב-G עצום במרכז אירופה, אך חוסר היכולת לאכוף סמכות מרכזית, לגבות מסים או ליצור זהות מאוחדת הוא כשל מוחלט בטכנולוגיית המנהל (T-Governance).
האימפריה הרומית הקדושה סבלה מ"G גדול מדי, T קטן מדי". G מבוזר עם T מנהלי חלש יוצר כאוס והופך את הישות לבלתי יעילה. הדבר ממחיש כי הקוהרנטיות הפנימית וה-T המנהלי חשובים יותר מהיקף ה-G הפיזי. יש להשקיע ב-T לניהול לפני שמגדילים את ה-G (אחריות, צוות, שטח פעולה).
האימפריה העות'מנית: גיאוגרפיית המחסום הנופלת וכישלון הטכנולוגיה הימית
האימפריה העות'מנית נהנתה מיתרון G מכריע: שליטה על צומת הדרכים היבשתיות הקלאסיות. זה היה יתרון "Gatekeeper G" (שומר שער).
נפילתה החלה כאשר אירופה פיתחה T ימי מהיר ומתקדם (ספנות אוקיינית), שאיפשר עקיפה גיאוגרפית מוחלטת של ה-G העות'מני. היתרון היבשתי של האימפריה הפך לחסרון כאשר נתיבי הסחר המרכזיים עברו לאוקיינוסים. הכשל המרכזי היה כשל T אדפטיבי: העות'מנים סירבו לאמץ את ה-T החדש והאיום. הלקח: מי שמתבסס על יתרון G כמתווך, חייב להיות זה שמפתח את ה-T שמנטרל את התיווך הזה, אחרת הוא יאבד את הרלוונטיות שלו.
רוסיה הצארית: העומק הגיאוגרפי כהגנה אסטרטגית
רוסיה הצארית והמשך, היא הדוגמה המושלמת לניצול G-C להגנה. העומק היבשתי העצום (G) והאקלים הקשה ("גנרל חורף") יצרו יתרון הגנתי אסטרטגי אדיר. הפיקוד הרוסי השתמש בטקטיקת אדמה חרוכה (T), שהיא התאמה אסטרטגית מושלמת ל-G ול-C, והכריחה את הפולשים (כמו נפוליאון) להתמודד עם אתגר לוגיסטי בלתי אפשרי.
הכשל הוא שהסתמכות על T הגנתי פסיבי מונעת פיתוח T פרודוקטיבי ואגרסיבי. רוסיה שרדה באמצעות ה-G שלה, אך נכשלה בהשקעה ב-T מודרני (תעשייה, תשתיות), מה שהוביל לפיגור כלכלי מתמשך. יש לשאוף לאזן בין T שמגן על הליבה (G) לבין T שמייצר צמיחה.
אימפריאליזם גלובלי וההגמוניה של ה-T
האימפריה הספרדית: הפריצה הימית הראשונית ושלטון הזהב (הבעיה הכלכלית של T)
האימפריה הספרדית הייתה הראשונה שביצעה פריצה ימית-טכנולוגית, והשתמשה ב-T (ספנות וניווט) כדי לנצל את ה-G של אמריקה (זהב וכסף). אולם, ספרד נכשלה ב-T לניהול כלכלי.
במקום להשקיע את העושר (G) שנוצר באמצעות T למטרות פיתוח T חדש (תעשייה, מדע), ספרד בזבזה אותו על צרכנות ומלחמות. זה יצר "קללת משאבים" – G עצום ללא T פנימי ממושמע. הלקח: T מוצלח לכיבוש או להשגת נכסים חייב להיות מלווה ב-T לניהול ובמשמעת פיננסית, שמא העושר החדש יהפוך לנטל.
האימפריה הבריטית: הכוח האי-ימי ושלטון המכונה (T כעליונות מוחלטת)
בריטניה נהנתה מיתרון G אי-ימי (Insular G) מושלם: הגנה טבעית אפשרה לה להקצות משאבים לצי (T צבאי) ולמהפכה התעשייתית (T כלכלי). ה-T שלהם היה המכונה, המהפכה התעשייתית, שהעניקה לה עליונות תעשייתית מוחלטת.
בריטניה יצרה מעגל כוח חיובי: T כלכלי יצר עושר, שמימן T צבאי, ששלט על G גלובלי. המסקנה: T יכול להפוך G קטן (אי) למקור עוצמה גלובלי. הובלה ב-T היא גורם מכריע המאפשר שליטה גלובלית על פני אילוצי G מקומיים.
הקולוניאליזם האירופי: כאשר הפער הטכנולוגי הופך לכוח מוחלט
הקולוניאליזם של המאה ה-19 היה שימוש שיטתי ב-T כדי להכפיף את כל שאר העולם. T כגון המקלע, ספינות קיטור וטכנולוגיות מידע קדומות יצרו פער כוח שאיפשר שליטה מוחלטת.
T שימש לא רק לכיבוש, אלא ליצירת טכנולוגיית שליטה (Control T) על האקלים התרבותי, הפוליטי והכלכלי. הלקח המודרני: מי ששולט בפלטפורמות (T) או בנתונים (G), שולט בגיאוגרפיה הכלכלית של המשתמשים. זו לא רק עליונות בנשק, אלא "הקשר בין ידע לכוח".
האימפריאליזם המאוחר: המרוץ לטכנולוגיית העוצמה הבלתי מעורערת
הגל השני של האימפריאליזם האירופי במאה ה-19 היה מאבק טכנולוגי טהור. כעת, לא ה-G של אירופה היה היתרון, אלא העליונות המוחלטת ב-T (מהפכה תעשייתית, רפואה, נשק).
T הפך לכוח המכריע, המסוגל להתגבר על אילוצי G ואקלים (C). המצאת הכינין, לדוגמה, היה T רפואי שביטל את המגבלה האקלימית של מחלות טרופיות (C) ואיפשר לכיבוש אירופי לחדור לעומק אפריקה. הלקח: כאשר T משתנה, ערכו של ה-G הישן משתנה דרמטית. מי ששולט ב-T, שולט בקניין הרוחני ובאופן הפקת המשאבים, ובכך שולט למעשה ב-G של כל שאר העולם.
יעניין אותך לקרוא: ג'ון גלאב ותבנית ההשתנות של אימפריות
מודרניזציה ויישום – G-C-T במאה ה-21
ההגמוניה הגלובלית: המאבק הנצחי על ה-Heartland וה-Rimland
הגיאופוליטיקה המודרנית עדיין נשלטת על ידי המאזן בין הכוח היבשתי (Heartland, רוסיה, מרכז אסיה) לבין המעטפת הימית (Rimland, ארה"ב ובנות בריתה).
בעידן המודרני, T (אינטרנט, תקשורת לוויינית) ניסה לבטל את ה-G הפיזי, אך הגלובליזציה יצרה פגיעות G חדשה, התלות בשרשראות אספקה ארוכות ורגישות. T מודרני מנסה לשלוט ב-G, אך יוצר פגיעות לזעזועי C (מגפות, מלחמות).
ארה"ב: אימפריית הרימלנד – יתרונות G-C-T בעידן המידע
ארצות הברית נהנתה מ-G אידיאלי: בידוד ימי (שני אוקיינוסים) שאפשר פיתוח T כלכלי וצבאי ללא פחד מפלישה. ארה"ב ביססה את מעמדה ככוח Rimland (שליטה במעטפת הימית).
היתרון המכריע הוא ה-T הכלכלי (הדולר) וה-T הטכנולוגי (סיליקון ואלי). ארה"ב שולטת ברשתות הפיננסיות והדיגיטליות, המהוות סוג חדש של G וירטואלי. אולם, ההיפתחות ל-G גלובלי מורכב דרך שרשראות אספקה ביטלה את יתרון ה-G המגן שלה. T מוצלח צריך תמיד לכלול T לחוסן (Resilience T) כדי להבטיח עמידות מפני C גלובלי.
הגיאופוליטיקה המודרנית: חוקי ה-G-C-T בעידן של שיבוש (Disruption)
כיום, האקלים (C) הופך למשתנה דומיננטי. סכסוכי אקלים, מחסור במשאבים ואי-יציבות כלכלית יוצרים שיבושים תכופים. T מודרני מאיץ את שינוי ה-G (מרחק נעלם), אך מגביר את איומי ה-C.
הלב היבשתי (Heartland), הכולל את מאגרי האנרגיה העצומים באגן הכספי , נשאר מוקד מאבק אסטרטגי. המאבק הוא שליטה בנתיבי הגישה למשאבים הללו (G) באמצעות T. הלקח: ההצלחה אינה תלויה בשליטה על השטח הפיזי (G) בלבד, אלא בשליטה על T שמאפשר ניצול יעיל של משאבי G והתמודדות עם לחצי C.
עקרונות ה-G-C-T: המסקנות הנצחיות והמבט אל העתיד הגיאופוליטי
הניתוח ההיסטורי מלמד כי ייתכן ויהיה קשר סיבתי בלתי ניתן לערעור בין G-C-T לתוצאה. אך הלקח המעשי אינו פטאליסטי, אלא קריאה לפעולה:
G הוא המציאות הקשיחה: דע את נכסי הליבה שלך (ה-Heartland) ואת מגבלותיך הקבועות (המדבר המגן). השתמש ב-G כדי להגן על הליבה, ואל תבזבז משאבים על ניסיון לשנות את הבלתי ניתן לשינוי.
C הוא חלון הזמן: C פותח או סוגר הזדמנויות. חובה להיות מוכנים עם T מתאים לפני שחלון ה-C נסגר. תגובה מהירה לשינויי C היא המבחן האמיתי של הנהגה.
T היא הבחירה האסטרטגית: כשל אימפריאלי נובע תמיד מכישלון בניהול סיכוני T, היצמדות ל-T ישן מול G/C משתנים (הלקח העות'מני). ההצלחה טמונה בגמישות האינטלקטואלית לזהות את ה-T הנדרש, ולשלב בין T לכיבוש (צמיחה) לבין T לשימור (יציבות).
מדריך לניתוח מצב באמצעות מתודולוגיית G-C-T
כיצד ניתן ליישם את המודל הזה על מנת ליצור תוכנית פעולה אסטרטגית? התהליך מחייב ארבעה שלבי ניתוח מעשיים, המונעים מגישה מטריאליסטית-תרבותית הרואה ברעיונות ובערכים (הסופר-מבנה) ייצוג של המציאות החומרית (הבסיס).
שלב 1: מיפוי הגיאוגרפיה (G) – ליבת הכוח והאילוצים
זהה את ה-G הבלתי ניתן להעתקה שלך: מהם הכישורים, המוניטין או הנכסים הפיזיים שמייחדים אותך. במקביל, זהה את ה"שטחים המדבריים", החולשות המובנות או מגבלות המיקום. הימנע מ"קללת המשאבים" הספרדית, אל תסתפק רק בנכסים קיימים, אלא חפש T למינוף.
שלב 2: סריקת האקלים (C) – זיהוי הזרזים והאיומים
זהה את ה-C שיוצרת "חוסר נוחות" או "דחיפות": מגמות טכנולוגיות משבשות, שינויים רגולטוריים, או משברים כלכליים. זהה את "תקופת החום", חלון ההזדמנויות למינוף ה-G. חובה להגיב ל-C באופן מהיר; עיכוב הוא כשל מנהלי.
שלב 3: פיתוח הטכנולוגיה (T) – הפתרון האסטרטגי
פתח את ה-T שיכול לבטל את מגבלות ה-G שלך ולמקסם את ניצול ה-C. בצע "מבחן עות'מני": האם אתה משקיע ב-T שיבטל את המודל המיושן שלך, לפני שמתחרה יעשה זאת? הדבר מחייב גמישות מחשבתית 11 והיכולת לשנות את ה-T הארגוני הפנימי (מיומנויות חדשות, תוכנות, הרגלי עבודה) כדי להתאים את עצמך ל-G/C המשתנים.12
שלב 4: סינתזה וניסוח אסטרטגיה (ה-S)
שלב זה דורש יצירת תוכנית פעולה המשלבת T לכיבוש (צמיחה) עם T לניהול (יציבות), במטרה לשרוד את C ולמקסם את G. יש להתמקד ב-T שמגדיל את הניידות והטרנספרביליות שלך (הלקח ההוני/ויקינגי), כדי שתוכל לפעול ביעילות במרחבים שונים.
שלבים לניתוח G-C-T במצב אסטרטגי
| שלב | הגדרת המשתנה | האנלוגיה הגיאופוליטית | שאלות מנחות לניתוח (דוגמאות מעשיות) | טיפים לכימות ולפעולה |
| 1. G | גיאוגרפיה (הזירה והמשאבים) | ליבת הכוח (Heartland/Rimland) | מהם נכסי הליבה הקבועים שלי? (כישורים, נטוורקינג, הון) מהם גבולותיי הבלתי ניתנים למשא ומתן? | זהה את ה-G הבלתי-ניתן להעתקה; הגן עליו. |
| 2. C | אקלים (המגמות והזרזים) | חלון ההזדמנויות (MWP) או האיום הקיומי | אילו מגמות שוק/טכנולוגיות משנות את כללי המשחק? (C חיצוני) מהו הלחץ הדמוגרפי או הכלכלי הפנימי? (C פנימי) | זהה מגמות שיוצרות פגיעות או יתרון בזמן מוגבל. |
| 3. T | טכנולוגיה (הכלים והפתרונות) | ה-Longship או הפלנקס | אילו כלים/ידע חדשים יבטלו את מגבלות ה-G שלי וינצלו את ה-C? (T לחדשנות) האם יש לי T לניהול G רחב? (T לניהול) | השקע ב-T שמגדיל את הניידות ואת יכולת התגובה ל-C. |
| 4. S | סינתזה (האסטרטגיה) | אינטגרציה רומית/בריטית | כיצד אני משלב T לכיבוש (צמיחה) עם T לניהול (יציבות) כדי לשרוד את C ולמקסם את G? האם אני מוכן להתנתק מה-G הישן אם T חדש דורש זאת? | צור תוכנית פעולה הממקדת T לניצול G וליצירת חוסן מפני C בלתי צפוי. |
יעניין אותך לקרוא: היחלשות מדינות הלאום ומעבר לממשל עולמי תאגידי
לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים
לאימייל: לחצו כאן
לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן
לתוכן העניינים לחצו כאן
לרשימת כל הפרקים לחצו כאן
צפו בסרטונים ב YouTube לחצו כאן
התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן
עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן
עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית
באתר:
Stratego 360 http://www.stratego360.com/
