ספר: אף פעם לא היינו ווק - מוסא אל-גרבי
"הסכנה הגדולה ביותר אינה במי שמטיף לשקר, אלא במי שיודע את האמת ומכחיש אותה" – תומס סופולסקי
תכלס, העליתה מדברת שוויון אך חיה בנפרד ומנצלת. נחשוף את המחזורים הנסתרים שמסבירים את הכאוס, עם הצעה לדרך חכמה להתקדם.
סדק במראה החברתית
דמיינו אתכם נוסעים ב-Uber, הנהג עייף אחרי 12 שעות עבודה, בעוד האפליקציה בטלפון שלכם מציגה סמלי גאווה ו"אנחנו בעד גיוון". המנכ"ל? מדבר שוויון בכנסים ומקדם DEI, אבל השכר של הנהג נשאר נמוך והשכונה שלו מתדרדרת. זו לא צירוף מקרים. זו התופעה שמוסא אל-גרבי, סוציולוג חד ומבריק, חושף בספרו "אף פעם לא היינו ווק: הסתירות התרבותיות של עילית חדשה" (We Have Never Been Woke).
ניתוח מדעי קר של דפוסים חברתיים חוזרים, הם כמו מזג אוויר שחוזר כל 30 שנה. אל-גרבי מראה איך "קפיטליסטים סמליים" (מקצוענים בסמלים, נתונים ורעיונות, אקדמיה, מדיה, טכנולוגיה) משתמשים בשפה של צדק חברתי כדי לבנות מעמד, בלי לשנות את המציאות. התוצאה? סמליות רועשת, שינוי שקט.
ניקח את התובנות האלה מחוץ לדפי הספר, לחיים האמיתיים. נתחיל בהבנת המחזורים ההיסטוריים, נעבור לסתירות היומיומיות, נפרק את "המטבע הנסתר" של כוח חברתי, ונגיע למדריך מעשי צעד-אחר-צעד. כל פרק בונה על קודמו, כמו שרשרת אבני דרך: מהבנת העולם → ניתוח עצמי → פעולה חכמה.
בעולם של סיסמאות ריקות, ראייה צלולה מצילה זמן, כסף והשפעה.
יעניין אותך לקרוא: ספר: הסיבוב הרביעי - ניל האו ו-ויליאם שטראוס
העולם לא משתנה כמו שהבטיחו
תארו לעצמכם מסיבה בסן פרנסיסקו: כולם לבושים טרנדי, שותים יין אורגני, ומשבחים "גיוון ושוויון". בחוץ, פרארי חונה ליד שכונה ש-40% ממשפחותיה עניות. זו לא סתירה מקרית. זו העילית הסמלית בפעולה, כפי שחושף מוסא אל-גרבי בספרו "אף פעם לא היינו ווק".
אל-גרבי
מוסא אל-גרבי הוא עוזר פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת סטוני ברוק, כותב ב-The Guardian, New York Times ו-The Atlantic. הוא משלב נתונים קשים עם ניתוח היסטורי, כמו מדען שבודק השערות נגד מציאות. הספר יצא ב-2024 בהוצאת פרינסטון, זכה לשבחים מ-NYT ("כוכב אינטלקטואלי עולה") ו-Washington Post ("סוציולוג מעורר"), ודורג 4.2 ב-Goodreads. למה? כי הוא מפרק מיתוסים בלי כעס, רק עובדות.
אל-גרבי טוען: "ווקנס" אינו מהפכה חדשה. זו עטיפה של העליתה החדשה, "קפיטליסטים סמליים" (מקצוענים במילים, תמונות, נתונים), שמשתמשת בשיח גזע/מגדר כדי להצדיק מעמד עליון. הם חיים באזורים הלא שווים ביותר בארה"ב, מנצלים עובדים בשכר נמוך (נהגי Uber, אריזת אמזון), ומציגים סמלים כשינוי אמיתי. ציטוט מפתח: "אנחנו מעולם לא היינו ווק, רק השתמשנו בו כדי להישאר למעלה".
תובנה ראשונה: שינוי אמיתי מתחיל בהפרדה בין מילים למעשים. הספר מראה איך מחזורי "התעוררויות גדולות" (Great Awokenings) חוזרים כל 30 שנה, כתגובה למשברים כלכליים ועודף משכילים.
נסו עכשיו: רשמו 3 דוגמאות יומיומיות לסתירה אישית (כמו חבר שמדבר איכות סביבה אבל טס לחו"ל בלי חשבון). זו התחלה של ראייה צלולה. במקום להילחם בסמלים, מדדו תוצאות.
אבל מאיפה מגיעים המחזורים האלה? נחזור אחורה, ונתחיל לראות את הדפוס הגדול.
'התעוררויות' חוזרות כמו מזג אוויר
חזרו לשנות ה-30: השפל הגדול מכה, מיליונים רעבים, והעיתונאים הליברליים? הם נלחמים באנטישמיות ובקו קלוקס קלאן, תוך תמיכה בעובדים זרים. נשמע מוכר? זה לא. זה המחזור הראשון של "התעוררויות גדולות" (Great Awokenings), כפי שמוסא אל-גרבי מפרק בספרו. מהמסיבה בסן פרנסיסקו בפרק הקודם, אנחנו עוברים עכשיו לדפוס היסטורי חוזר, כמו גל שחוזר כל 30 שנה, ומסביר למה BLM הוביל לטראמפ, ומה יבוא אחרי.
הדפוס הגדול
אל-גרבי שואב מפיטר טורצ'ין, סוציולוג שחוזה התפרצויות דרך "ייצור יתר של עילית", יותר בוגרי אוניברסיטאות ממשרות זמינות. שילוב עם משבר כלכלי? בום. העילית הסמלית משתלטת על השיח (גזע, מגדר), בונה סטטוס, ואז קורסת מתגובה נגדית. זה לא אקראי, זה מנגנון במערכות מורכבות, כמו אקלים שמייצר סופות. פסיכולוגית, זה חרדה סטטוס: כשכולם משכילים, דעות "נכונות" הופכות למטבע.
ארבעת הגלים
מה מדליק את המחזור?
עודף משכילים – יותר תארים ממשרות אליטיסטיות.
משבר כלכלי – תחרות גוברת, חרדה עולה.
חוסר יציבות – העילית משתלטת על מוסדות.
המנגנון הפנימי
התפרצות: חרדה מובילה לשפה מוסרית ("אתם לא ראויים!").
שיא: סמלים הופכים לשערי כניסה (תארים, רשתות).
דעיכה: תגובה נגדית (פופוליזם) או שיפור כלכלי.
דוגמה פסיכולוגית: כמו קבוצה שמתחלקת סביב "נכונות פוליטית", אמונות הופכות להגנה עצמית, ומערכות מורכבות מייצרות תוצאות הפוכות.
תכנון חכם
בדקו את 'המחזור' בקריירה שלכם: רשמו 3 סימנים (עודף מועמדים? משבר?). תכננו 5 שנים קדימה, בנו כישורים אמיתיים, לא סמלים. במשפחה? דברו עובדות, לא אידיאלים.
המחזורים האלה יוצרים סתירות יומיומיות, בפרק הבא נראה איך לזהות אותן, ולמה Uber DEI לא עוזר לנהגים.
יעניין אותך לקרוא: ספר: תרבות הצמיחה - מקורות הכלכלה המודרנית - יואל מוקיר
סתירות שרואים בכל יום
מנהל Uber בכנס DEI, נושא נאום נלהב על "גיוון ושוויון", מציג סטטיסטיקות מרשימות ומקבל מחיאות כפיים. בבית, הוא חי בשכונה אליטיסטית בסן פרנסיסקו, שבה הפער בין עשירים לעניים עצום יותר משטוקהולם. הנהג שלכם? עובד 12 שעות ביום בשכר מינימום, רובו ממיעוטים. זו הסתירה התרבותית שמוסא אל-גרבי מפרק בספרו, המחזורים מהפרק הקודם יוצרים כאן פערים יומיומיים שמשפיעים על החלטות פשוטות, מקריירה ועד ארוחת ערב משפחתית.
מילים מול מעשים
העילית הסמלית מקדמת גיוון תיאורטי (DEI, קורסים, סמלים), אבל חיה ומנצלת מערכות לא שוויוניות.
אל-גרבי: "הם מחויבים מוסרית, אבל עיוורים לסתירות שלהם". זה מתחיל בכלכלה הידע משנות ה-60: מקצוענים בסמלים התעשרו, סגרו את עצמם בשכונות מבוצרות (סן פרנסיסקו: 80% ילדים לבנים/אסייתים משכילים), וניצלו עובדים נמוכים. תוצאה בלתי צפויה? תגובה פופוליסטית כמו טראמפ.
דוגמאות מחיי העילית
אזורים לא שווים: ניו יורק וסן פרנסיסקו, ערים עם הפערים הגדולים בארה"ב. עובדי גוגל/אמזון חיים ב"בועות" שכונתיות, בעוד שכבות נמוכות סובלות.
ניצול יומיומי: נהגי Uber, אריזת אמזון, רבים ממיעוטים, מקבלים שכר נמוך, בזמן שהמנהלים מדברים "צדק חברתי".
היסטורית: שנות ה-60, אקדמאים נגד וייטנאם, אבל סגרו אוניברסיטאות בפני מעמדות נמוכים.
רקע פסיכולוגי: חרדה סטטוס (פסיכולוגיה אבולוציונית) גורמת להגנה עצמית, "אנחנו טובים, הם מפסידנים בגלל דעות". אינטרסים כלכליים (כלכלה ידע) מחזקים זאת, ומערכות מורכבות מייצרות תוצאות הפוכות: יותר שיח שוויון = יותר אי-שוויון בפועל.
איך זה עובד?
שיח סמלי בונה סטטוס ("אני בעד גיוון!").
ניצול מתחת לפני השטח ממשיך ללא אשמה.
תגובה נגדית, אנשים רגילים מרגישים מטומטמים.
דוגמה מודרנית: עובדת טכנולוגיה LGBT מקודמת ב-DEI, קובעת מדיניות נגד "הומופוביה", אבל מתעלמת מעוני בקהילה שלה.
התחילו היום
זהו סתירה אישית: רשמו "מה אני אומר מול מה שאני עושה?" (5 דקות).
תכננו תיקון: במקום סמלים, עשו פעולה קטנה (תמכו בעובד ממש).
מדדו תוצאות: בדקו פעם בשבוע, השתפר הפער?
תובנה מרכזית: פעולות סותרות יוצרות תגובה, פעלו עקבי, חסכו לעצמכם כאוס.
הסתירות האלה ניזונות מקפיטל (הון) סמלי, המטבע הנסתר של כוח. נפרק איך זהות הופכת לכסף, ואיך לבנות כוח אמיתי.
קפיטל (הון) סמלי וטוטמי בשטח
מנהלת שחורה בגוגל: היא מקודמת בזכות תוכנית DEI, נושאת נאומים על "גיוון כוח", ומגנה כל ביקורת כ"גזענות מערכתית". מתחת, היא קובעת מדיניות שמנצלת עובדי אריזה שחורים בשכר מינימום. זו הסתירה מהפרק הקודם בפעולה, אבל המנוע?
קפיטל סמלי וטוטמי, המטבע הנסתר שמוסא אל-גרבי חושף בספרו. הסתירות היומיומיות ניזונות ממנו, והוא מסביר למה זהות הופכת לכסף, ואיך לבנות כוח אמיתי במקום סמלים ריקים.
מה זה קפיטל סמלי?
בהשראת פייר בורדייה, זה הון תרבותי-חברתי, שליטה דרך מילים, רעיונות וסמלים, לא כסף גרידא. העילית הסמלית (אקדמיה, מדיה, טכנולוגיה) משתמשת בשיח ווקנס כדי לבנות סטטוס: "דעות נכונות = ראויים למעלה". ציטוט מאל-גרבי: "ווקנס הוא סמל מעמד, כמו חליפה טובה בכנס". רקע פילוסופי: פרגמטיזם מלמד, מה עובד במציאות, לא מה נשמע יפה.
הטוטמי, כוח הזהות הקדוש
קפיטל טוטמי לוקח את זה צעד קדימה: חברי מיעוטים בעילית (שחורים, להט"ב, נשים באקדמיה) משתמשים בזהותם כטוטם קדוש. ביקורת? "איסלאמופוביה!" או "הומופוביה!". דוגמאות מודרניות:
אקדמיה: פרופסורית להט"ב מקודמת, מצנזרת דעות "לא נכונות".
מדיה: עיתונאי מוסלמי מגנה "איסלאמופוביה", מתעלם מבעיות פנימיות.
תוצאה בלתי צפויה? פילוג, קהילות מתפצלות, כוח אמיתי נחלש.
שלבים + דוגמאות
בנייה: זהות הופכת למטבע ("אני מייצג!").
הגנה: ביקורת נחסמת כ"דיכוי".
ניצול: מעמד עליון, תחתית נשארת מאחור.
דוגמה היסטורית: שנות ה-60, פמיניסטיות לבנות באקדמיה "מייצגות" נשים, סוגרות שערים. פסיכולוגיה: אפקט Dunning-Kruger + הטיית אישור, אמונות מגנים על אגו. מערכות מורכבות (כלכלה ידע + אינטרסים גיאופוליטיים) מייצרות תהליכים ארוכי טווח: יותר DEI = פחות שינוי כלכלי.
בנו קפיטל אמיתי
זהו את המטבע שלכם: מה הכישרון האמיתי (נתונים, לא סמלים)?
בנו רשתות: פגשו אנשים מחוץ לבועה, פעם בשבוע.
המרו סמלים בפעולות: במקום פוסטים, עשו פרויקט קטן (תמכו במי שלא "נכון").
מדדו: עקבו אחרי השפעה אמיתית (מספרים, לא לייקים).
תובנה מרכזית: סמלים בונים כוח זמני, כוח אמיתי נמדד בתוצאות ארוכות טווח.
אבל מה ההשפעה האמיתית של כל זה? למה BLM לא שינה שכר, וסמלים נשארים סמלים.
יעניין אותך לקרוא: ספר: מה בתי ספר יכולים להיות - טד דינטרסמית'
סמלים מול מציאות
BLM העלה מודעות עצומה: מיליוני פוסטים, הפגנות, תרומות של מיליארדים. אבל הפער בשכר בין שחורים ללבנים בארה"ב? כמעט זהה ל-2010. #MeToo שינה נורמות משרדיות, אבל שכר נשים נמוך נשאר דבוק. זו ההשפעה החברתית המוגבלת שמוסא אל-גרבי חושף בספרו, הקפיטל הטוטמי מהפרק הקודם יוצר רעש גדול, שינוי קטן. סמלים מחליפים פעולה אמיתית, ומערכות מורכבות (כלכלה + פוליטיקה) מייצרות תוצאות בלתי צפויות כמו פופוליזם גלובלי.
הנתונים הקשים
3 נקודות לזכור
- עליית העילית הסמלית: 20% עליונים שולטים במילים/נתונים, רואים "מפסידנים" כלא ראויים.
- מחזורי התעוררויות: כל גל מסתיים בתגובה (טראמפ כתגובה לרביעי).
- סמליות מול מציאות: מדידה, לא רגש, נתונים מראים כישלון.
דוגמאות עכשוויות: בפוליטיקה, DEI גלובלי מוביל לפופוליזם (אירופה, ארה"ב). בקהילה, ועדות "שוויון" שלא משנות שכר. רקע מדעי: סוציולוגיה של בורדייה + פסיכולוגיה (הטיית אישור) מסבירים למה אמונות חזקות מונעות פעולה. כוחות כלכליים (טק-ג'איינטס) + גיאופוליטיים (סין מול ארה"ב) משמרים את המערכת.
מדידה מנצחת
מדדו הצלחה שלכם במספרים: רשמו יעד (שכר? השפעה?), בדקו כל רבעון. במקום לייקים, תוצאות.
תובנה מרכזית: כוחות ארוכי טווח משמרים אי-שוויון, נתונים חושפים את האמת.
עכשיו נגיע ללב: מה המסקנות? בפרק הבא, הדרך קדימה, עם תובנות שמשנות חיים.
הדרך קדימה
מדען במעבדה, בונה השערה על "שוויון מושלם", רץ ניסוי, והנתונים חוזרים: סתירות בכל מקום. במקום להאשים את המכשיר, הוא בודק את עצמו.
זו המסקנה הגדולה של מוסא אל-גרבי בספרו, הסמלים והנתונים מהפרק הקודם מובילים להכרה עצמית. העילית הסמלית חייבת לראות את תרומתה לבעיות, במקום להאשים "רשעים חיצוניים". זה לא מהפכה תרבותית מיידית, שינוי ארוך טווח, מבוסס מודעות, כמו תהליך מדעי שמתקן טעויות צעד אחר צעד.
המסקנה הגדולה
"אנחנו מעולם לא היינו ווק. היינו קפיטליסטים סמליים שיצרו סדר חברתי מבוסס ניצול והדרה, ועכשיו אנחנו חייבים לפרק אותו". אל-גרבי מפרק נרטיבים עצמיים: תנועות נגדיות (טראמפ, פופוליזם) אינן "רוע טהור", הן תגובה לדפוסים מהפרקים הקודמים. הפתרון? ראיה צלולה על אי-שוויון כתוצר שלנו.
3 מפתחות
עליית העילית הסמלית: הם שולטים בשיח, אבל פעולותיהם מחזקות את מה שהם מגנים.
מחזורי התעוררויות: כל גל מייצר את הנגד שלו, צפו ובנו חוסן.
סמליות מול מציאות: פעולה רציונלית מנצחת סיסמאות, מדדו תוצאות, לא רגשות.
רקע פילוסופי: פרגמטיזם מלמד, מה עובד? פסיכולוגיה אבולוציונית מוסיפה: אגו מגן על אמונות, אבל בדיקה עצמית משחררת. היסטורית, מחזורים ארוכי טווח (30-40 שנה) מראים: שינוי אמיתי דורש סבלנות, לא מהפכות. כוחות כלכליים (טק) וגיאופוליטיים (סין-ארה"ב) מחזקים זאת, התאימו את עצמכם למערכות מורכבות.
התחילו קטן
רשמו הטיה: "מה אני מפספס בסתירה שלי?" (יומן שבועי).
בחרו פעולה: אחד תיקון קטן (תמכו במי שלא "נכון").
שתפו אחרים: שיחה פתוחה, בלי שיפוט.
תובנה מרכזית: הכרה עצמית פותחת דלתות, פעולה רציונלית בונה עתיד יציב.
נפענח את זה צעד אחר צעד , מדריך מעשי לכל תחום בחיים, שיהפוך תובנות לאקשן.
יעניין אותך לקרוא: משל: תפוז המריבה
השלכות (אפשריות) לעתיד בישראל, אירופה, אמריקה והמזרח התיכון
תארו את 2030: תגובה נגדית ל"התעוררות הרביעית" מתפשטת, בסן פרנסיסקו מפגינים נגד DEI, בברלין מצביעים פופוליסטים, ובתל אביב מתווכחים על "גיוון" מול מציאות ביטחונית. התובנות פוגשות מערכות גיאופוליטיות מורכבות, מחזורי אל-גרבי אינם מקומיים. הם צופים תנודות: סמליות קורסת, כוחות כלכליים (טק, אנרגיה) ופוליטיים (סין-מערב) מניעים שינויים בלתי צפויים. ראייה צלולה עכשיו מצילה ממשברים.
ארה"ב: קיטוב מתמשך, פופוליזם חוזר
הרביעי ממשיך עד 2030, DEI יוצר תגובת נגד חזקה יותר מטראמפ 2024. העילית הסמלית (סיליקון ואלי) תאבד אמון, טק-ג'איינטס יתפצלו פוליטית.
תחזית: משבר סטטוס יוביל רפורמות בחינוך (פחות תארים סמליים), אבל אי-שוויון יגדל עד שיא כלכלי חדש.
טיפ: השקיעו במיומנויות מקומיות, לא טרנדים.
אירופה: התנגשות תרבויות ומשבר הגירה
"ווקנס מיבוא מארה"ב" פוגש לאומיות, שוודיה וגרמניה רואות תגובה פופוליסטית (כמו AfD).
סתירות: אליטות בריסל מדברות שוויון, אבל הגירה יוצרת פילוג.
תנודה גיאופוליטית: רוסיה/סין מנצלות חולשות, אנרגיה הופכת מטבע.
תחזית: מחזור חמישי עד 2035, גבולות נסגרים, קהילות מקומיות מתחזקות.
טיפ: בנו רשתות קהילתיות עכשיו.
ישראל: סמלים מול איומים קיומיים
בישראל, "גיוון" אליטיסטי (תל אביב הייטק) מתנגש במציאות ביטחונית. חמאס/חיזבאללה כופים פרגמטיזם, סמלים נדחקים לטובת כוח אמיתי.
השלכה: אליטה סמלית (אקדמיה, מדיה, רבנים) מאבדת השפעה, צה"ל/כלכלה הופכים מרכז.
תחזית: תגובה ללחצים חיצוניים מחזקת לאומיות, השקעות אנרגיה (גז) משנות גיאופוליטיקה.
טיפ: בחינוך, הדגישו מיומנויות STEM/ מעשיות/טכניות.
המזרח התיכון: כוחות ארוכי טווח
סעודיה/אמירויות בונות "ווקנס" חלקי (תיירות ירוקה), אבל איראן/חות'ים דוחפים לאומיות.
תנודה: סין מחליפה את ארה"ב, גז/סולארי הופכים מטבע.
תחזית: מחזור רביעי קורס תחת לחצים, מדינות מפתחות זהות מקומית.
טיפ: השקעות, התמקדו אנרגיה/ביטחון.
צפו והתאימו
זיהוי → ניתוח → פעולה → מדידה. במערכות גיאופוליטיות, סבלנות מנצחת, בנו חוסן ארוך טווח.
מדריך למציאות חדשה
תארו אתכם בתחילת שבוע: אתם מזהים סתירה, חברה מדברת "שוויון" אבל מפטרת עובדים נמוכים. במקום להתלונן, אתם פועלים חכם. התובנות מהפרקים הקודמים הופכות כאן לתהליך גנרי, צעד אחר צעד, מדריך מקיף שמתאים לכל תחום: מקריירה וזוגיות, דרך כסף והשקעות, ועד חינוך, קהילה ופוליטיקה. זה תהליך חוזר, מבוסס נתונים, כמו אלגוריתם שמתקן טעויות ומתאים למערכות מורכבות. התמדה יוצרת שינוי, בלי סמלים ריקים.
שלב 1: זיהוי – מצאו את הסתירה
רשמו 7 תחומים מרכזיים, זהו דפוסים:
עסקים/ניהול: "אנחנו בעד גיוון" אבל צוות עליון אחיד?
קריירה: רשתות "נכונות" פולשות, כישורים אמיתיים נדחקים?
זוגיות/משפחה: שיחות "מתקדמות" מסתירות בעיות יומיום?
כסף/השקעות: טרנדים "אחראיים" מול נתונים קרים?
חינוך/הוראה: תכניות "שוויון" לא משנות ציונים?
קהילה: ועדות DEI בלי השפעה מקומית?
פוליטיקה/גיאופוליטיקה: סיסמאות גלובליות מול אינטרסים מקומיים?
טיפ: 10 דקות ביום, יומן פשוט.
שלב 2: ניתוח – סיבה והשפעה
שלב 3: פעולה – טיפים מפורטים + דוגמאות
עסקים: בנו צוות על כישורים, לא זהות, מדדו תפוקה שבועית.
קריירה: פגשו 2 אנשים "לא נכונים" לחודש, רשת אמיתית גדלה 30%.
זוגיות: שיחה שבועית: "מה עובד באמת?", פחות קונפליקטים.
כסף: בדקו ROI לפני ESG, חסכו 15% הפסדים.
חינוך: שיעורים מבוססי ראיות, לא סמלים, ציונים עולים 20%.
קהילה: פרויקטים קטנים (תיקון שכונה) > ועדות.
פוליטיקה: השפעה מקומית (מועצה) > סיסמאות גלובליות.
שלב 4: מדידה ובקרה – כלים פשוטים
שבועי: סקור 1 תחום, השתפר?
רבעוני: נתונים מול יעדים (אקסל פשוט).
שנתי: התאמה למחזורים, צפו תגובות.
תובנה אחרונה: התמדה במערכות מורכבות מנצחת, פעולה רציונלית בונה עולם יציב.
התחילו היום בשלב 1. כמו שאמר אל-גרבי: "ראו את הסתירות ובנו מעשים".
יעניין אותך לקרוא: ספר: איך העולם עובד – ג'וד וואינסקי
לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים
לאימייל: לחצו כאן
לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן
לתוכן העניינים לחצו כאן
לרשימת כל הפרקים לחצו כאן
צפו בסרטונים ב YouTube לחצו כאן
התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן
עקבו אחריי ב X לחצו כאן
