מנגנון אלכסנדר הגדול: החלטיות, יוזמה, מהירות
"הייתי מעדיף להצטיין בלתת לאחרים את ידיעת המעולה והנשגב, מאשר בהיקף כוחי ושליטתי" - אלכסנדר הגדול
גיבור העל של העולם העתיק, אלכסנדר הגדול, הותיר חותם על-מותי עם חינוך מעולה בנה על הצלחות קודמיו ושילב החלטיות, יוזמה ומהירות.
נוסחה ששינתה את פני ההיסטוריה
כשבוחנים את סיפורו של אלכסנדר הגדול, קל ליפול למלכודת של הערצת דמות דמיונית אך קשיחה מאבן שיש. אנו רואים בו מצביא עתיק, דמות מיתולוגית שכובשת יבשות על גב סוס. אבל אם נסיר את האבק ההיסטורי, נגלה משהו רלוונטי בהרבה: אלכסנדר היה, במובנים רבים, היזם השאפתני ביותר בהיסטוריה. הוא ירש "סטארט-אפ" מבטיח (ממלכת מוקדון) ובתוך 13 שנים בלבד הפך אותו לתאגיד גלובלי ששלט בעולם המוכר.
הוא עשה זאת לא רק בזכות כוח צבאי, אלא בזכות מערכת הפעלה מנטלית ייחודית. בעולם כאוטי, מלא ביריבים חזקים ממנו, עם משאבים מוגבלים ובחוסר ודאות תמידי, אלכסנדר פיצח קוד. הקוד מורכב משלושה רכיבים שכשמחברים אותם, הם יוצרים תגובת שרשרת גרעינית של הצלחה: החלטיות, יוזמה ומהירות.
נעשה ניתוח של "האישיות המאוחדת", מצב שבו האסטרטגיה והאופי הם אחד. נצא למסע בעקבות תחנות חייו, נפרק את המנגנון שאיפשר לו לנצח כנגד אתגרים כבירים, ונראה כיצד אותה "לוגיקה של כיבוש" יכולה לשמש אותנו היום, בניהול משברים, בהובלת שינויים, ובפריצת גבולות אישיים.
יעניין אותך לקרוא: דוד מלך ישראל - השראה לאבירים ומנהיגים
פיליפוס בונה ה"חומרה" של המצוינות
חייבים להבין את הפלטפורמה שעליה עמד אלכסנדר ואותה ירש. אף מנהיג, מוכשר ככל שיהיה, לא פועל בחלל ריק. כפי שאמר הפילוסוף הצרפתי הנאו-פלטוני, ברנאר משארטר, כולנו ננסים היושבים על כתפי ענקים (בלטינית: nanos gigantum humeris insidentes).
את ה"חומרה" שעליה רץ ה"אלגוריתם" של אלכסנדר, בנה אביו, המלך פיליפוס השני.
מוקדון שלפני פיליפוס הייתה ממלכה נחשלת, מעין "פריפריה" של העולם היווני התרבותי. פיליפוס, שהיה גאון ארגוני וריאליסט אכזרי, הבין שאי אפשר לנצח עם רעיונות בלבד; צריך כלים. הוא לקח איכרים פשוטים והפך אותם לצבא המקצועי הראשון באירופה. ההמצאה הגדולה שלו הייתה ה"פלינקס" המוקדוני, גוש לוחמים צפוף (כמו טנק מודרני), חמוש ברומחים ארוכים במיוחד ("סריסות") באורך של כ-5 עד 6 מטרים.
המשמעות האסטרטגית הייתה שהסריסות יצרו "קיפוד" בלתי חדיר שפגע באויב הרבה לפני שהאויב יכול היה להתקרב. אבל החוזק האמיתי הוא לא בנשק, אלא בהכנה. פיליפוס הטמיע תרבות של מקצוענות. הוא שילם משכורות מכבדות לחיילים, יצר מערכת לוגיסטיקה שאפשרה לצבא לנוע ללא תלות בעונות השנה, וביטל את הצורך בשיירת כבודה (ציוד) מסורבלת בכך שחייב כל חייל לשאת את ציודו האישי, שהיה אופטימלי עבורו.
ההצלחה של אלכסנדר נשענה על כך שהוא לא היה צריך להמציא את הגלגל מחדש, אלא רק לדעת לנהוג בו.
לפני שאנו רצים להסתער על היעד הגדול, עלינו לשאול: האם בנינו את ה"פלנקס" שלנו? האם יש לנו את המיומנויות, המשאבים והתשתית (הכלכלית, המנטלית או המקצועית) שנותנים לנו יתרון לא הוגן על פני האתגר? החלטיות ללא יכולת ביצוע היא רק משאלה; עם יכולת ביצוע, היא תוכנית עבודה.
המעבדה של אריסטו
פיליפוס בנה את הגוף ואריסטו בנה את המוח. בגיל 13, אלכסנדר נשלח ללמוד אצל הפילוסוף הגדול ביותר של העת העתיקה. המפגש הזה יצר שילוב נדיר וקטלני: לוחם שחושב כמו מדען.
אריסטו לא לימד את אלכסנדר רק מתמטיקה, מדע, ספרות ושירה. הוא לימד אותו אמפיריציזם, התבוננות במציאות כפי שהיא, איסוף נתונים והסקת מסקנות לוגיות. בזמן שמצביאים אחרים הסתמכו על מסורת, נבואות כוהני דת או ניחושים, אלכסנדר למד גיאוגרפיה, בוטניקה וזואולוגיה. הוא למד לנתח שטח, להבין תרבויות זרות ולראות את העולם כמערכת שניתן לפרק ולהרכיב מחדש.
היה מתח מובנה. מצד אחד, אמו של אלכסנדר, אולימפיאס, נטעה בו אמונה מיסטית יוקדת שהוא צאצא של אכילס וזאוס, ונועד לגדולות. הוא גדל על ברכי "האיליאדה" של הומרוס, ישן עם הספר ופגיון תחת הכרית, ושאף ל"ארטה" (מצוינות) של גיבור מיתולוגי. מצד שני, אריסטו נתן לו את הכלים הקרים של הלוגיקה.
אלכסנדר פיתח אישיות היברידית. הוא היה בעל להט להישגיות של קנאי דתי, אך בעל יכולת תכנון מוקפד של מהנדס. הוא ידע לחלום בגדול (השפעת האם) ולבצע במדויק (השפעת המורה). זהו הלקח הגדול לכל מי שרוצה להשפיע: שכל חריף ללא תשוקה הוא עקר, ותשוקה ללא שכל היא הרסנית. היכולת לחבר בין חזון כמעט בלתי-אפשרי לבין ניתוח קר של המציאות היא סוד הקסם.
יעניין אותך לקרוא: האתגר בהערכת משמעות אירועים בזמן אמת
בוקפלוס ואלגוריתם ההתבוננות
התאוריה של אריסטו והכוח של פיליפוס עמדו למבחן ראשון בסיפור המפורסם על אילוף הסוס בוקפלוס. סוחר סוסים הביא לפיליפוס סוס ענק, פראי ובלתי ניתן לרכיבה. כל הגנרלים המנוסים ניסו לאלף את הסוס ולרכב עליו, אך הם נכשלו והמליצו להיפטר מהחיה המסוכנת. אלכסנדר הנער התערב.
הוא שם לב למשהו שאף מבוגר לא ראה: הסוס לא היה תוקפני, הוא היה מבועת. הוא פחד מהצל של עצמו שהתנועע על החול. אלכסנדר לא השתמש בכוח. הוא אחז ברסן, סובב את הסוס אל עבר השמש, כך שהצל נפל לאחור ונעלם משדה הראייה של החיה, ואז דהר עליו.
זהו רגע מכונן של התבוננות במקום הפעלת כוח. אלכסנדר הבין שלכל בעיה, מפחידה ככל שתהיה, יש מנגנון סיבתי. אם מבינים את המנגנון (הפחד מהצל), הפתרון הופך לפשוט. ביטחון עצמי אמיתי, כזה שמאפשר יוזמה, לא נובע מאגו מנופח, אלא מהבנה עמוקה של הסיטואציה.
מאוחר יותר, בקרב כיירוניאה, בגיל 18 בלבד, הוא יישם זאת בפיקוד קרבי. הוא זיהה סדק בשורות "הגדוד הקדוש של תבאי", יחידה שנחשבה בלתי מנוצחת. הוא לא חיכה לאישור; הוא דהר לתוך הסדק הזה והכריע את הקרב. ההתבוננות אפשרה לו לזהות את ההזדמנות; היוזמה אפשרה לו לנצל אותה.
השילוש הקדוש של החלטיות, יוזמה ומהירות
עם עלייתו לשלטון לאחר רצח אביו, אלכסנדר שכלל את שיטת הפעולה שלו לכדי מנגנון משומן של שלושה שלבים. זהו המנוע שדרכו הוא ניהל את חייו ואת האימפריה שלו:
1. החלטיות: לחתוך את הקשר הגורדי
הסיפור על הקשר הגורדי הוא המשל המושלם לפתרון בעיות בעידן של אלכסנדר. האגדה אמרה שמי שיפתח את הקשר המסובך בעיר גורדיום ישלוט באסיה. רבים ניסו לפרום אותו בעדינות ונכשלו. אלכסנדר הביט בקשר, שלף את חרבו וחתך אותו במכה אחת. המסר: כשהכללים הישנים תוקעים אותך, אל תשחק לפיהם, שנה אותם. החלטיות היא היכולת לוותר על הפרפקציוניזם של "ההתרה" לטובת האפקטיביות של "החיתוך".
2. יוזמה: להוביל מלפנים
אלכסנדר תמיד רכב בראש. בקרבות, הוא היה המטרה הבולטת ביותר. זה נגד כל היגיון פיקודי מודרני, אבל זה היה הדלק של הצבא שלו. כשהחיילים ראו את המלך שלהם מסתכן יותר מהם, הפחד שלהם נעלם. יוזמה פירושה לא לשלוח הוראות, אלא להיות הראשון שצולח את המכשול. זה יוצר "חוזה פסיכולוגי" בלתי שביר בין המנהיג לאנשיו.
3. מהירות: ה"בליצקריג" של העולם העתיק
הזמן היה הנשק הקטלני ביותר של אלכסנדר. הוא הניע כוחות בקצב שנחשב לבלתי אפשרי, מופיע בשערי האויב כשהם עוד חשבו שהוא במרחק שבועות צעידה.
מהחלטה לביצוע עם לולאת ה-OODA
ניתן להסביר את ההצלחה הזו באמצעות מונח מודרני שטבע האסטרטג ג'ון בויד: OODA Loop (Observe, Orient, Decide, Act, צפה, התמצא, החלט, פעל).
בקרב, שני הצדדים עוברים את תחנות המעגל הזה. המנצח הוא זה שמשלים את המעגל מהר יותר. אלכסנדר היה צופה במצב, מבין אותו (התמצאות), מחליט ופועל, בשבריר מהזמן שלקח לפרסים להבין מה קורה. כשהפרסים הגיבו, הם הגיבו למציאות שכבר השתנתה. המהירות היא זו שמשבשת את תוכניות היריב והופכת אותו ללא-רלוונטי.
יעניין אות לקרוא: קבלת החלטות מהירה עם לולאת OODA
כיבוש מהצלחה לשיטה
המסע של אלכסנדר לא היה אוסף מקרי של קרבות, אלא שרשרת שבה כל חוליה חיזקה את הבאה אחריה.
גרניקוס ואיסוס: בתחילת הפלישה, המהירות הייתה קריטית כדי ליצור הלם. בקרב איסוס, אלכסנדר זיהה שהמלך הפרסי דריווש הוא נקודת התורפה המנטלית של הצבא הענק שלו. הוא התעלם מהחיילים הפשוטים ודהר ישירות אל המרכבה של דריווש. דריווש נבהל וברח, והצבא התפרק. הלקח: תמיד חפשו את מרכז הכובד, הנקודה האחת שאם תפילו אותה, כל המבנה יקרוס.
המצור על צור: כאן, המהירות פינתה מקום ליוזמה הנדסית. העיר צור שכנה על אי, בטוחה בים. אלכסנדר החליט לשנות את הגיאוגרפיה. הוא בנה סוללת עפר באורך קילומטר בתוך הים, תחת מטר חיצים, והפך את האי לחצי-אי. ההתמדה הזו שידרה מסר לעולם כולו: אין מקום שהוא מחוץ להישג ידו.
גאוגמלה: בקרב המכריע, אלכסנדר השתמש בטקטיקה אלכסונית מבריקה. הוא משך את כוחות האויב ימינה, יצר רווח במרכז המערך שלהם, וחדר דרכו כמו סכין.
כל ניצחון סיפק לו משאבים (כסף, לגיטימציה, כוח אדם) ששימשו "קרש קפיצה" לאתגר הבא. הוא לא נח על זרי הדפנה, אלא השתמש במומנטום כדי להמשיך לנוע.
גבולות הכוח והחזון
אך גם למנגנון המושלם יש גבולות. לאחר כיבוש פרס, אלכסנדר דחף מזרחה, אל הודו. שם, מול המלך פורוס וצבא הפילים שלו, הוא נדרש לשיא היצירתיות שלו, כשהוא חוצה נהר גועש בלילה סוער כדי להפתיע את האויב. הוא ניצח, אך המחיר היה כבד.
כאן אנו לומדים שיעור חשוב על גבולות היוזמה. אנשיו של אלכסנדר, שהלכו אחריו אלפי קילומטרים, התעייפו. הם רצו לחזור הביתה וליהנות מפרי עמלם. אלכסנדר, שחי בתוך החזון של עצמו, התקשה להבין את הצרכים האנושיים של סביבתו. לבסוף, הוא נאלץ להיכנע לא לצבא אויב, אלא לרצון של אנשיו שלו.
הגדולה שלו נבחנה ביכולת להסתגל. הוא החל בתהליך של מיזוג תרבויות (הלניזם), כשהוא מעודד נישואי תערובת ומשלב פרסים בצבאו. הוא הבין שכדי שהאימפריה תשרוד, היא לא יכולה להיות רק "מוקדונית", היא חייבת להיות אוניברסלית. מותו המוקדם בגיל 32 קטע את התוכניות, אך המורשת שהשאיר עיצבה את התרבות המערבית למאות שנים.
יעניין אותך לקרוא: מודל ACE: מתווה להבנה עמוקה ופעולה
מדריך ליישום המנגנון של אלכסנדר
הסיפור של אלכסנדר הגדול הוא יותר מאפוס היסטורי. הוא תוכנית פעולה לכל אדם או ארגון ששואף לפרוץ תקרות זכוכית. בעולם שבו השינויים מהירים והתחרות עזה, אימוץ "מנגנון אלכסנדר" יכול להיות ההבדל בין דשדוש לבין פריצת דרך.
התבוננות (התשתית):
לפני שאתם רצים לפתרון, עצרו. חפשו את ה"צל" שמפחיד את המערכת או את האדם שמולכם. האם אתם מנסים לפתור את הבעיה בכוח, או שאתם יכולים לשנות את הזווית (כמו עם בוקפלוס)? ודאו שיש לכם את ה"פלינקס" שלכם, בסיס ידע, כלים או תמיכה יציבה שיאפשרו לכם לקחת סיכונים.החלטיות (חיתוך הקשר):
זהו את המקומות בחייכם שבהם אתם מנסים "להתיר קשרים" זמן רב מדי ללא הצלחה. האם יש דרך "לחתוך"? האם יש פתרון לא קונבנציונלי שדורש אומץ רגעי אך פותר את הבעיה מהשורש? אל תפחדו לשבור מוסכמות אם הן לא משרתות את המטרה.יוזמה (הובלה מלפנים):
אל תחכו שמישהו אחר יתקן את המצב. קחו אחריות אישית. היו אתם אלו שמובילים את השינוי, שמציעים את הרעיון הראשון, שמתנדבים למשימה הקשה. כשאתם מובילים מלפנים, אתם מדביקים את הסביבה באנרגיה שלכם ויוצרים סמכות טבעית.מהירות (לולאת ה-OODA):
צמצמו את הזמן בין המחשבה למעשה. אל תתנו לפחד או לניתוח-יתר (Analysis Paralysis) לשתק אתכם. בעולם של היום, המהיר אוכל את האיטי. עשו טעויות ותקנו אותן תוך כדי תנועה, במקום לחכות לתוכנית המושלמת שלא תגיע לעולם.
אלכסנדר הגדול לימד אותנו שהעולם שייך לאלו שמעזים לא רק לחלום, אלא לפעול בנחישות להגשמת החלום. האומץ "לחתוך את הקשר" הוא הצעד הראשון בדרך לאימפריה האישית שלכם.
יעניין אותך לקרוא: לעשות בחירות טובות ולחיות איתן בשלום במודל CHOICE
לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים
לאימייל: לחצו כאן
לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן
לתוכן העניינים לחצו כאן
לרשימת כל הפרקים לחצו כאן
צפו בסרטונים ב YouTube לחצו כאן
התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן
עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן
עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית
באתר:
Stratego 360 http://www.stratego360.com/
