7 הסמוראים של חשיבה טובה

"איי-קיו גבוה, כמו גובה בכדורסל, מאוד חשוב אם כל שאר הדברים שווים. אבל כל שאר הדברים אינם שווים" - דיוויד פרקינס

מסתבר שכדי לבצע חשיבה טובה צריך להפעיל הרפתקנות, סקרנות, בהירות, דיוק, תכנון, נימוק וחשיבה מודעת. נלמד איך לעשות זאת לאחרים ובנו.

 

מפת דרכים לחשיבה

בעולם שופע מידע, אתגרים ושינויים תכופים, היכולת לחשוב ביעילות ובמודעות הפכה למיומנות קריטית. לא די עוד לצבור ידע; עלינו לדעת כיצד לעבד אותו, כיצד לפתור בעיות מורכבות, וכיצד להסתגל לנסיבות חדשות. בעידן זה, פרופסור דיוויד פרקינס מאוניברסיטת הרווארד, מומחה בעל שם עולמי בתחום החשיבה והלמידה, הציג מודל רב עוצמה המציע מסגרת להבנת חשיבה טובה – "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה".

"שבעת הסמוראים" אינם אוסף של תכונות אינטלקטואליות מופשטות, אלא של נטיות התנהגותיות שניתן לפתח ולטפח באופן יזום. הם מהווים עקרונות מנחים שבאמצעותם אנו יכולים לשפר את ביצועינו בכל תחומי החיים: בלמידה אקדמית, בהובלת פרויקטים בעבודה, בהדרכת אחרים, ואף בלימוד מיומנויות חדשות באופן עצמאי.

נצא למסע אל עולם החשיבה המודעת. נצלול לעומקם של שבעת הסמוראים, נסביר את הבסיס הפסיכולוגי והחינוכי שמקנה להם תוקף, ונבחן כיצד ניתן ליישם אותם הלכה למעשה במגוון תרחישים – החל מפרויקטים בעבודה, דרך הדרכה וחינוך למתמטיקה ומדעים, וכלה בתהליכי למידה אישיים. מטרתנו היא לצייד אתכם בכלים ובדרך חשיבה שיאפשרו לכם לרתום את כוחם של הסמוראים להצלחה וצמיחה מתמדת.

יעניין אותך לקרוא:  שלושת המניעים האנושיים הנצחיים: פחד, אינטרס וכבוד

  

7 הסמוראים

מודל "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה" של דיוויד פרקינס מציע לנו שבעה עקרונות מנחים, שהם למעשה נטיות חשיבה שניתן לפתח ולשכלל. כל אחד מהם מהווה נדבך חיוני בתהליך חשיבה יעיל ומודע. בואו נכיר אותם לעומק:

הרפתקנות

זוהי היכולת והרצון לפתוח את הראש לרעיונות, אפשרויות ופתרונות חדשים, גם אם הם נשמעים חריגים או לא מקובלים בהתחלה. הרפתקנות מחשבתית משמעותה אינה רק קבלת מידע, אלא גם בחינת הנחות יסוד – אותם דברים שאנו מניחים כמובנים מאליהם. היא מעודדת אותנו לצאת מאזורי הנוחות המחשבתיים, לשאול "מה אם...?" ולשקול חלופות בלתי צפויות. למשל, במקום לפתור בעיה בדרך המקובלת, נטייה זו תוביל אותנו לנסות גישות חדשניות שאולי אף אחד לא חשב עליהן לפני כן.

סקרנות

נטייה זו מתבטאת בדחף פנימי לחקור, לגלות וללמוד. היא מניעה אותנו לשאול שאלות – לא רק שאלות של "מה" ו"איך", אלא בעיקר שאלות של "למה". סקרנות מובילה אותנו לחפש מידע, להתעמק בפרטים ולנסות להבין את העקרונות העומדים מאחורי תופעות. לדוגמה, במקום לקבל עובדה כפי שהיא, אדם סקרן ינסה להבין את הרציונל שמאחוריה, את ההקשר שלה ואת משמעותה הרחבה.

בהירות

בהירות היא היכולת להגדיר מטרות ויעדים באופן מדויק וברור, ולהבין את הבעיה על כל היבטיה. היא כרוכה בארגון המחשבות ובניית תוכניות פעולה אסטרטגיות, כך שכל צעד יהיה ממוקד ובעל מטרה. מי שפועל בבהירות, יודע מה הוא רוצה להשיג, איך הוא מתכוון לעשות זאת, ומהם המכשולים האפשריים. למשל, לפני שמתחילים פרויקט, נטייה זו תבוא לידי ביטוי בהגדרת התוצר הסופי, השלבים הנדרשים והמשאבים הדרושים.

דיוק

נטיית הדיוק היא הקפדה על פרטים, על נתונים ועל עבודה שיטתית ומוקפדת. היא משקפת את השאיפה לאיכות ולנכונות, תוך אימות נתונים ובדיקה חוזרת של התוצאות. דיוק אינו רק עניין של "להיות צודק", אלא של הבטחה שהעבודה מתבצעת על בסיס נתונים אמינים ומוצקים. לדוגמה, בפתרון בעיה מתמטית, נטייה לדיוק תוביל לבדיקה כפולה של החישובים ולוודא שהתשובה הגיונית בהקשר הבעיה.

תכנון

נטייה זו עוסקת בראייה קדימה, בבניית אסטרטגיות ובניהול יעיל של זמן ומשאבים. היא כוללת את היכולת להכין תוכניות פעולה, להציב יעדים ביניים, ולחשוב על תרחישים שונים. תכנון מקדים מאפשר להתמודד עם אתגרים בצורה מסודרת יותר ולהפחית אי-ודאות. למשל, לפני הגשת עבודה גדולה, נטייה לתכנון תכלול חלוקה למשימות קטנות יותר, קביעת לוחות זמנים ובחירת הכלים המתאימים.

נימוק

זוהי היכולת לנמק את טענותינו, להצדיק את עמדותינו ולהבין את הבסיס הלוגי של רעיונות. היא כוללת גם חיפוש וגילוי הנחות יסוד נסתרות ובדיקת הטיות (אישיות או קוגניטיביות) שעשויות להשפיע על החשיבה שלנו. נטייה לנימוק חיונית לחשיבה ביקורתית ולשיפוט מושכל, ומאפשרת לנו לבחון ראיות בצורה אובייקטיבית יותר. לדוגמה, כאשר אנו מציגים טיעון, נטייה לנימוק תדרוש מאיתנו לספק הוכחות, דוגמאות והסברים ברורים.

חשיבה מודעת

חשיבה מודעת או מטא קוגניציה היא "חשיבה על החשיבה" – היכולת לפקח על תהליכי החשיבה שלנו, לבצע רפלקציה על פעולותינו ולהיות במודעות עצמית לגבי דרכי הלמידה והפתרון שלנו. היא כוללת זיהוי נקודות חוזק וחולשה, הבנה מתי אנו זקוקים לעזרה, והתאמת אסטרטגיות בהתאם. למשל, לאחר פתרון בעיה, נטייה זו תוביל אותנו לשאול: "איך הגעתי לפתרון הזה? האם יכולתי לעשות את זה אחרת? מה למדתי מהתהליך?"

יעניין אותך לקרוא:    זהו ושפרו את סגנון הלמידה

מדוע הסמוראים תקפים?

"שבעת הסמוראים של חשיבה טובה" אינם קונספט תיאורטי, אלא נטועים בעקרונות מוכחים מעולם הפסיכולוגיה והחינוך. תוקפם נובע מהלימה למחקרים וגישות מובילות המעידות על חשיבותם לפיתוח קוגניטיבי, מוטיבציוני ולמידה יעילה.

מנקודת מבט של פסיכולוגיה קוגניטיבית, הסמוראים משקפים עקרונות למידה מרכזיים. נטייה לסקרנות והרפתקנות תומכות בגישה קונסטרוקטיביסטית, שבה לומדים בונים את הידע שלהם באופן פעיל באמצעות חקירה והתנסות. נטייה לבהירות, תכנון ודיוק חיוניות לחשיבה ביקורתית ולפתרון בעיות, שכן הן מאפשרות פירוק אתגרים מורכבים לחלקים ברי טיפול. כמו כן, נטייה לנימוק מהווה את הליבה של יכולת ההערכה וההבחנה בין טענות תקפות לבלתי תקפות. בממד המוטיבציוני, נטיות אלו מתיישבות עם תיאוריית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory), אשר מדגישה את חשיבות האוטונומיה, המסוגלות והשייכות לטיפוח מוטיבציה פנימית. כשתלמידים או עובדים חווים אוטונומיה באמצעות בחירה (הרפתקנות, סקרנות) ומסוגלות בזכות תכנון ודיוק, המוטיבציה שלהם גוברת.

מבחינה התפתחותית, נטיות חשיבה אלו אינן מולדות באופן מלא, אלא ניתנות לטיפוח מגיל צעיר. באמצעות סביבות למידה עשירות בגירויים, עידוד שאלות, ומתן הזדמנויות לרפלקציה, ניתן לפתח את השרירים המחשבתיים הללו לאורך שנות ההתפתחות. יתרה מכך, נוירו-פסיכולוגיה מצביעה על כך שתרגול חוזר של דפוסי חשיבה מסוימים, כמו אלו של הסמוראים, מחזק קשרים עצביים במוח, ובכך משפר את היעילות הקוגניטיבית ואת יכולת ההסתגלות.

בעולם החינוך המודרני, הסמוראים מהווים קריאת כיוון. מטרות חינוכיות עכשוויות שמות דגש על פיתוח לומדים עצמאיים, בעלי יכולת למידה מתמדת, חשיבה ביקורתית וכישורי הסתגלות למציאות משתנה. "שבעת הסמוראים" מספקים מסגרת מעשית ובת-יישום להגשמת מטרות אלו, ומבטיחים שבוגרי מערכת החינוך יהיו מצוידים לא רק בידע, אלא גם בכישורי חשיבה שיאפשרו להם להצליח בכל תחומי החיים.

רתימת הסמוראים לניהול יעיל

בעולם העבודה הדינמי, ניהול פרויקטים מוצלח דורש לא רק ידע טכני, אלא גם סט מיומנויות חשיבה מתקדמות. "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה" מציעים מסגרת איתנה ליישום בפועל, החל משלב הרעיון ועד לסיומו.

בשלב בחירת הפרויקט ותחילתו, נטייה להרפתקנות וסקרנות היא קריטית. צוותים בעלי נטיות אלו לא יסתפקו ב"ככה תמיד עשינו"; הם יבחנו הזדמנויות חדשות, יחקרו צרכים בלתי ממומשים בשוק, ויעיזו לחשוב על פתרונות חדשניים שאחרים אולי לא שקלו. הם ישאלו שאלות נוקבות כמו "האם יש דרך טובה יותר לפתור את הבעיה?" או "אילו פוטנציאלים לא מנוצלים קיימים?"

כאשר מגיעים לשלב התכנון, נטיות הבהירות והתכנון נכנסות לפעולה. צוות פרויקט בעל נטייה לבהירות יגדיר מטרות SMART (ספציפיות, מדידות, ניתנות להשגה, רלוונטיות, ומוגבלות בזמן) בצורה מדויקת וחד משמעית. הם יבנו תוכנית עבודה אסטרטגית, כמו תרשים גאנט, המפרטת את המשימות, לוחות הזמנים והמשאבים הנדרשים. תכנון מוקפד ימנע בלבול ויספק מפת דרכים ברורה לכל חברי הצוות.

בשלב הביצוע בפועל, נטייה לדיוק היא חיונית. היא באה לידי ביטוי בהקפדה על איכות העבודה, ביצוע בדיקות קפדניות ויישום בקרת איכות מתמדת בכל שלבי הפרויקט. מדובר בשימת לב לפרטים הקטנים, אימות נתונים והבטחה שהתוצר הסופי עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר, מה שמונע טעויות יקרות ודורש תיקונים.

כאשר מתעוררות בעיות, נטייה לנימוק הופכת לכלי הכרחי. במקום להגיב באימפולסיביות, צוות בעל נטייה זו ינתח את הכשלים באופן לוגי, יבחן חלופות שונות לפתרון, ויקבל החלטות מבוססות נתונים וראיות מוצקות. הם יאתגרו הנחות, יחפשו הטיות אפשריות ויסבירו את הבחירות שלהם בצורה משכנעת.

בנקודת הלמידה וההתפתחות שלאחר הפרויקט, נטייה לחשיבה מודעת מאפשרת צמיחה. הצוות יבצע רפלקציה מעמיקה על כל התהליך: מה עבד היטב? מה פחות? אילו שיעורים נלמדו? היכולת "לחשוב על החשיבה" מסייעת בזיהוי דפוסים, בשיפור תהליכים עתידיים, ובבניית ידע ארגוני שלא יסולא בפז.

יעניין אותך לקרוא:    קונוס החוויה, או איך אנחנו זוכרים?

הדרכה ולימוד: לטפח חשיבה עמוקה

תפקידו של מדריך או מורה חורג מעבר להעברת ידע גרידא; הוא כולל עיצוב סביבת למידה המעודדת צמיחה מחשבתית ופיתוח מיומנויות חיוניות. "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה" מציעים למדריכים מפת דרכים ברורה לטיפוח לומדים עצמאיים וביקורתיים.

כדי לעודד סקרנות והרפתקנות אצל חניכים, מדריכים צריכים ליצור מרחב בטוח לשאילת שאלות – גם כאלו שנדמות "טיפשיות" או "לא קשורות". במקום לספק תשובות מידיות, כדאי להחזיר את הכדור לחניכים: "איך הייתם בודקים זאת?", "אילו כיווני חשיבה נוספים עולים לכם?". יש לאפשר חקר עצמאי ולמידה דרך התנסות, שבה טעויות נתפסות כהזדמנויות ללמידה ולא ככישלונות.

פיתוח בהירות ותכנון אצל חניכים כרוך בהנחיה פרואקטיבית. מדריכים צריכים ללמד את חניכיהם כיצד להציב יעדים אישיים ברורים וכיצד לבנות תוכניות לימוד או תוכניות עבודה שלבים-שלבים. זה כולל פירוק משימות מורכבות למרכיבים קטנים יותר, קביעת לוחות זמנים ריאליים וזיהוי המשאבים הנדרשים. תפקיד המדריך הוא ללמד את התלמיד "לחשוב קדימה".

הדגשת חשיבות הדיוק והנימוק היא מהותית ללמידה איכותית. על מדריכים לדרוש עבודה מדויקת ומנומקת, ולהנחות את החניכים לבדוק את עצמם. במקום לקבל תשובות ללא עוררין, יש לעודד חשיבה ביקורתית ולדרוש הצדקה למסקנות. "למה אתה חושב כך?", "האם יש ראיות לכך?", "איך היית משכנע מישהו אחר?", הן שאלות המפתחות את נטייה זו.

השיא בהדרכה הוא טיפוח חשיבה מודעת. מדריכים צריכים להנחות את חניכיהם לבצע רפלקציה על תהליכי הלמידה שלהם. בסיום כל משימה או פרק לימוד, יש לעודד אותם לשאול: "מה למדתי מזה?", "איזו אסטרטגיה עבדה הכי טוב עבורי?", "מה הייתי עושה אחרת בפעם הבאה?". זיהוי נקודות חוזק וחולשה אישיות ובניית אסטרטגיות למידה אישיות הופכים את החניכים ללומדים עצמאיים ומודעים, המסוגלים לנווט את דרכם האישית להצלחה. המדריך, בהקשר זה, משמש כמודל וכמכוון, המראה לחניכים את הדרך ולא רק את היעד.

מעבר לנוסחאות וחישובים

תחומי המתמטיקה והמדעים, הנתפסים לעיתים כמנותקים מהמציאות היומיומית ופורמליים, הם כר פורה ליישום ולטיפוח "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה". הוראה הממוקדת בסמוראים מעודדת חשיבה עמוקה, יצירתיות וקשר לחיים האמיתיים, מעבר לשינון נוסחאות.

כדי לטפח נטייה להרפתקנות וסקרנות במתמטיקה ובמדעים, מורים צריכים להציג בעיות לא שגרתיות ושאלות פתוחות שאין להן פתרון אחד ויחיד מספר הלימוד. למשל, במקום תרגילים מכניים, ניתן לבקש לחקור תופעות טבעיות באמצעות כלים מתמטיים, או להתעמק בבעיות מדעיות הקשורות לחיי התלמידים. חקירת נתונים אמיתיים (כמו במשימת ההערכה החלופית שתוארה במאמר המקורי) מעוררת עניין ומפתחת את הרצון לגלות.

הגדרת בעיות ופיתוח גישה אסטרטגית מחזקים את נטיות הבהירות והתכנון. בהוראה, זה מתבטא בהנחיית תלמידים כיצד לבנות מודלים מתמטיים או מדעיים לבעיות מורכבות, לפרקן לחלקים קטנים יותר, ולתכנן את שלבי הפתרון. במקום לצלול ישר לחישובים, יש לעודד אותם להבין מהי מטרת הבעיה ואיך הם מתכוונים לגשת אליה באופן שיטתי.

חשיבות הדיוק והנימוק במתמטיקה ובמדעים היא מהותית. אין להתפשר על חישובים מדויקים או על הוכחות לוגיות. מורים צריכים לדרוש מתלמידים לא רק להגיע לתשובה נכונה, אלא גם להצדיק כל צעד וצעד בתהליך הפתרון. זה כולל הבנת העקרונות שמאחורי הנוסחאות, ויכולת להסביר מדוע פתרון מסוים תקף. לדוגמה, במדעים, דרישה לניסוח השערות מנומקות ותוצאות מדויקות.

חשיבה מודעת משפרת את הלמידה מטעויות ומעמיקה את ההבנה. לאחר פתרון תרגיל או ניסוי, יש לעודד תלמידים לבצע בדיקה עצמית ורפלקציה: "היכן טעיתי?", "האם יש דרך יעילה יותר לפתור זאת?", "מה למדתי מתהליך החשיבה הזה?". זה מאפשר להם ללמוד באופן משמעותי מכישלונות ולהבין את הידע לעומק, ולא רק לשנן.

גישה זו תומכת באופן ישיר ברעיון ההערכה החלופית, כפי שהוצג במאמר המקורי. במקום מבחנים שבודקים שינון, הערכה חלופית המבוססת על הסמוראים מאפשרת לתלמידים להפגין את יכולות החשיבה שלהם, את הקשר שלהם למתמטיקה ולמדעים בחייהם, ואת המוטיבציה הפנימית ללמוד ולהצליח.

יעניין אותך לקרוא:    הטקסונומיה של בלום - מודל רמות החשיבה ללמידה

לרתום את הסמוראים למסע האישי

ללמוד משהו חדש – בין אם זו שפה זרה, נגינה בכלי, או תחביב מרתק – הוא מסע אישי הדורש לא רק רצון, אלא גם אסטרטגיה. "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה" מספקים מסגרת מצוינת לארגון והעצמת תהליך הלמידה העצמי.

הצעד הראשון ללמידת משהו חדש טמון בנטייה להרפתקנות וסקרנות. הן הכוח המניע שגורם לנו לצאת מאזור הנוחות, לנסות תחום לא מוכר, ולשאול את השאלות הראשוניות: "איך זה עובד?", "מה אני יכול להפיק מזה?". סקרנות טהורה תניע אותנו לחקור לעומק את הנושא, לגלות את העקרונות הבסיסיים שלו, ולהתלהב מהאפשרויות שהוא מציע.

לאחר שהניצוץ הראשוני נדלק, נכנסות לפעולה נטיות הבהירות והתכנון. כאן אנו נדרשים לבנות תוכנית למידה. זה אומר להציב יעדים ריאליים וברורים (לדוגמה, "לדעת לנגן שיר מסוים תוך חודשיים", או "לנהל שיחה בסיסית בשפה חדשה תוך חצי שנה"). לאחר מכן, נחלוק את המסע לשלבים קטנים וניתנים לביצוע, נגדיר אילו משאבים נדרשים (זמן, ספרים, מורים) וכיצד נתעדף את הלמידה. תכנון זה מספק לנו מפת דרכים ומאפשר לנו להתקדם בביטחון.

בשלב התרגול והשיפור, נטייה לדיוק היא קריטית. לא מספיק לתרגל; צריך לתרגל נכון. זה אומר להקפיד על פרטים קטנים, לתקן טעויות באופן מיידי, ולשאוף לשלמות. לדוגמה, בלימוד כלי נגינה, דיוק יבוא לידי ביטוי בהקפדה על כל תו וקצב. נטייה זו מאפשרת לנו להתמקצע ולהימנע מטעויות חוזרות שעלולות לעכב את ההתקדמות.

כאשר אנו נתקלים בקשיים – וזה בלתי נמנע – נטייה לנימוק באה לידי ביטוי. במקום לוותר, נשאל: "למה אני לא מצליח בזה?", "מהי הסיבה לטעות שלי?". ניתוח לוגי של המכשול, הבנת שורש הבעיה, ובחינת חלופות יאפשרו לנו למצוא פתרונות יצירתיים ולהמשיך להתקדם.

מעקב אחרי התקדמות באמצעות מטא קוגניטיביות הוא המפתח ללמידה מתמשכת. בסיום כל אימון או שיעור, כדאי לעצור ולבצע הערכה עצמית: "מה למדתי היום?", "האם הדרך בה למדתי הייתה יעילה?", "מה הייתי משנה בפעם הבאה?". היכולת "לחשוב על החשיבה" שלנו מאפשרת לנו להתאים את אסטרטגיות הלמידה שלנו, לזהות מה עובד עבורנו ומה פחות, ובכך להפוך ללומדים יעילים יותר באופן מתמיד.

כיצד לפתח אותם בחיי היומיום?

האם נטיות החשיבה הללו הן תכונות מולדות שרק בודדים ניחנו בהן? התשובה המעודדת היא לא. "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה" אינם גנים שמקבלים בירושה; הם למעשה מיומנויות נרכשות הניתנות לטיפוח, לחידוד ולשיפור מתמיד בכל אחד מאיתנו. ממש כמו ששריר מתחזק עם אימון, כך גם המוח משתפר כשאנחנו מתרגלים דפוסי חשיבה יעילים.

הדרך לטיפוח הסמוראים עוברת דרך תרגול מודע ומתמשך. זה דורש מאיתנו להיות פרואקטיביים ולא להניח לחשיבה שלנו לפעול על "טייס אוטומטי". התחילו בהצבת אתגרים קטנים לעצמכם, שמחייבים אתכם לחשוב בצורה ממוקדת. לדוגמה, במקום רק לקבל מידע, חפשו באופן פעיל משוב על דרך החשיבה והפתרונות שלכם – שאלו אחרים, בדקו מקורות נוספים, והיו פתוחים לביקורת בונה. רפלקציה יומיומית היא כלי רב עוצמה: הקדישו כמה דקות בסוף כל יום לחשוב על החלטות שקיבלתם, בעיות שפתרתם, ואיך הייתם יכולים לחשוב בצורה טובה יותר.

אפשר לשלב את טיפוח הסמוראים ב"תרגילים קטנים" בחיי היומיום:

• כדי לפתח נטייה לסקרנות: נסו לשאול "למה?" לפחות חמש פעמים ביום, על דברים פשוטים שאתם רואים או שומעים.
• לחיזוק נטייה להרפתקנות: כאשר אתם ניצבים בפני החלטה, בדקו הנחות יסוד – האם יש דרך אחרת לגמרי שטרם שקלתם?
• לשיפור נטייה לתכנון ובהירות: אפילו עבור משימות קטנות כמו קניית מצרכים, תכננו מראש את הצעדים, את הסדר, ומהם היעדים הספציפיים.
• לטיפוח נטייה לדיוק: נסו לחפש דיוק בפרטים במקומות שונים – בתקשורת שלכם, בביצוע משימות, בארגון הבית.
• לחיזוק נטייה לנימוק: לפני שאתם מביעים דעה או קובעים עובדה, שאלו את עצמכם: "מה הראיות שלי לזה? האם יש לזה בסיס הגיוני?"
• לפיתוח חשיבה מודעת: בסוף כל פעילות חשובה (למידה, פרויקט, שיחה), עצרו ושאלו: "איך חשבתי לאורך התהליך? מה יכולתי לעשות טוב יותר בחשיבה שלי?"

אימוץ הגישה הזו לא רק ישפר את יכולות החשיבה שלכם, אלא יאפשר לכם להתמודד בצורה יעילה ומושכלת יותר עם כל אתגר בחייכם.

יעניין אותך לקרוא:    בעיית ה-2 סיגמה של בנג'מין בלום והיכולת להאיץ לימוד והכשרה

דרך הסמוראים אל עתיד טוב יותר

מודל "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה" של דיוויד פרקינס הוא הרבה יותר מאוסף תיאורטי של עקרונות. הוא מהווה כלי רב עוצמה ומעשי לשיפור החשיבה, קבלת ההחלטות והביצועים שלנו בכל תחומי החיים. מנטיות ההרפתקנות והסקרנות שמעודדות אותנו לחקור ולגלות, דרך הבהירות והתכנון שמארגנות את פעולותינו, דרך הדיוק והנימוק המבטיחים איכות והיגיון, וכלה בחשיבה מודעת המאפשרת לנו ללמוד ולצמוח מכל התנסות – כל סמוראי תורם נדבך חיוני לאיכות החשיבה הכוללת שלנו.

המסר המעצים ביותר במודל זה הוא שנטיות החשיבה הללו אינן נחלתם של יחידי סגולה בלבד. הן מיומנויות.

כל אדם, בכל גיל ובכל שלב בחייו, יכול לפתח ולחזק את "שרירי החשיבה" הללו באמצעות תרגול מודע ועקבי. בין אם אנחנו מנהלים פרויקטים מורכבים, מדריכים חניכים, עוסקים בהוראת מתמטיקה ומדעים, או פשוט מנסים לרכוש תחביב חדש – רתימת הסמוראים יכולה להפוך את התהליך ליעיל, מהנה ומוצלח יותר.

לאמץ את עקרונות שבעת הסמוראים כדרך חיים. בואו נאפשר לעצמנו להיות סקרנים יותר, לתכנן טוב יותר, לדייק בעבודתנו, לנמק את עמדותינו ולהיות מודעים יותר לתהליכי החשיבה שלנו. ככל שנשלב את הסמוראים בשגרת יומנו, כך נהפוך ללומדים טובים יותר, לפותרי בעיות יעילים יותר, ולבני אדם המסוגלים לנווט בהצלחה בעולם המורכב והמרתק שלנו. זהו מסע למידה מתמדת, ואם נבחר לאמץ אותו, הוא יוביל אותנו להצלחה ולסיפוק עצמי רב.

יעניין אותך לקרוא:    5 צעדים להבנת משהו חדש

לא לפספס! הרשמו לקבל פרקים חדשים ומידע עדכני

לאימייל: לחצו כאן

 

צרו קשר!

לשליחת Whatsapp בקליק   לחצו כאן

 

צרו קשר לתיאום שיחת התייעצות ללא עלות: אימייל

 

לאוסף הפתגמים על מנהיגות וניהול לחצו כאן

לתוכן העניינים לחצו כאן

לרשימת כל הפרקים לחצו כאן

 

אתר מפורט על ייעוץ, מנטורניג ואימון ליזמים, בעלי עסקים

ומנהלים - לחצו: סטרטגו 360 

 

עקבו אחרי פרקים חדשים ב Instagram  לחצו כאן

 

צפו בסרטונים ב YouTube   לחצו כאן

התחברו איתי ב Linkedin לחצו כאן

 

עקבו אחריי ב Twitter לחצו כאן

 

עוד על ייעוץ עסקי וחומרים להורדה לעבודה עצמית באתר:

Stratego 360 http://www.stratego360.com/