מנכ"ל 360 CEO - מנהיגות והתפתחות אישית

"המאושר זקוק לידידים, לא כי חלש בלעדם, אלא כי טבע האדם במיטבו כשחולק מלאות פנימית עם אחרים" - אריסטו האדם האוטרקי של אריסטו מלא חיים, חברותי ומעורב, שהמניע שלו הוא נתינה מתוך שפע ולא שאיבה מתוך חוסר. ככל שרוצים פחות, מקבלים יותר בעידן שבו אנחנו מחוברים לאלפי גירויים בכל רגע, נדמה שהחיים המודרניים הפכו למרוץ בלתי פוסק אחר ה"חסר". אנחנו מחפשים אישור בלייק ברשת החברתית, מחפשים ביטחון בדעתם של אחרים עלינו, ומחפשים משמעות במוצרים שאנחנו רוכשים. המצב הזה מייצר רעש פנימי קבוע, תחושה שאנחנו תמיד זקוקים למשהו חיצוני כדי "להיות בסדר". בתוך הרעש, תמיד ישנם האנשים הללו שנראים כאילו חוקי המשיכה הרגילים לא חלים עליהם. הם מקרינים עוצמה שקטה, הם נראים נינוחים גם כשהעולם סוער, ודווקא אליהם כולם רוצים להתקרב. מה הסוד שלהם? הסוד טמון במושג היווני לאושר,  אודאימוניה (Eudaimonia) . אריסטו, הפילוסוף היווני, לא הגדיר אושר כהנאה רגעית, אלא כ"פריחה אנושית". זוהי היכולת לחיות חיים מלאים שנובעים מתוך איכות פנימית. וכדי להגיע לאותה פריחה, אריסטו הציג את המפתח המרכזי: ה אוטר...

"פעם היה רק חושך. אם תשאלו אותי, האור מנצח" - ראסט קוהל (בלש אמיתי) כיוון שדבר לא באמת משנה בטווח הרחוק, החשש להיכשל נעלם. וכל רגע של שמחה וחוויה הופך לניצחון מוחלט על האדישות של הקוסמוס. המפץ הגדול של המחשבה במשך אלפי שנים, האנושות הייתה לכודה במרדף סיזיפי אחר "המשמעות הגדולה". חיפשנו אותה בכוכבים, בכתבי קודש, ובהבטחות לעולם הבא. הניהיליזם הקלאסי (מהתפיסות המובילות בסרט "מועדון קרב") הגיע וניפץ את האשליה הזו, אך הוא הותיר אחריו ואקום קר ומפחיד של ייאוש. ניהיליזם אופטימי הוא המפץ הגדול של המחשבה המודרנית. הוא לוקח את ההריסות של הניהיליזם ובונה מהן לונה פארק. הוא לא טוען שהחיים חסרי ערך, אלא שהם חסרי תכתיב . נצא למסע שמתחיל בקצה היקום ומסתיים בתוך הכיס שלנו, בקריירה, בזוגיות ובניהול הכסף, ונגלה מדוע ההבנה ש"שום דבר לא משנה" היא מפתח לחיים מלאי עוצמה, חמלה וחופש רדיקלי . יעניין אותך לקרוא:     אבסורדיזם מוביל לחופש קנה המידה שמוחק את האגו דמיינו שאתם מתרחקים מהכיסא עליו אתם יושבים. אתם רואים את החדר, את הרחוב, את העיר שנראית פתאום כמו קן נמלים קטן...