מנכ"ל 360 CEO - מנהיגות והתפתחות אישית

"מקום בו אין חוק, אין חירות" - ג'ון לוק חופש בחירה, קניין פרטי ורצון לחופש נראים כל כך טבעיים, שהגותו של ג'ון לוק מרגישה טריוויאלית. זה סימן לעוצמתה.  ג'ון לוק – למה הוא רלוונטי? פילוסוף מהמאה ה-17, אי שם באנגליה הסוערת, עיצב את האופן שבו אתם חושבים על עצמכם, על העבודה שלכם, על המשפחה ועל המדינה. זה מה שעשה  ג'ון לוק . לוק, שחי לפני למעלה מ-300 שנה, הוא מעין "אדריכל בלתי נראה" של חיינו המודרניים. רעיונותיו, כמו זה שהאדם נולד כ "לוח חלק" (טאבולה ראסה) שמתמלא מניסיון החיים, או שלכל אחד יש "חירות" טבעית וזכות ל "קניין" משלו, נספגו עמוק לתרבות המערבית. הם הפכו לחלק כל כך אינטגרלי מהאופן שבו אנו חיים וחושבים, עד שאנחנו פשוט מקבלים אותם כ"ברירת מחדל", מבלי שאפילו נדע מאיפה הם הגיעו. נכיר עולמו של לוק, ונראה איך הפילוסופיה שלו היא  מדריך פרקטי לחיים משגשגים בעידן המודרני: בעסקים, בקריירה, במשפחה, בזוגיות, בחינוך ובחיי הקהילה. יעניין אותך לקרוא:     אדמונד ברק נזהר ממסקנות ג'ון לוק: האיש והעולם שעיצב אותו אנגלי...

"הסיבה היחידה להחליף פרדיגמה היא קיומה של פרדיגמה חלופית עדיפה" - תומאס קון מסתבר שמשברים, התרסקות קונספציות ומהפכות בעולם המדע, דומות להפליא בתהליך התרחשותן לאלו המתרחשות בשאר תחומי החיים. מדע, חיים ומהפכות האם תהיתם פעם מה יש למדענים ולפילוסופים להציע למנהלים, הורים או יזמים? התשובה מסתתרת בספר שחולל מהפכה, לא רק בפילוסופיה של המדע, אלא גם בדרך שבה אנחנו מבינים שינוי. בספר "המבנה של מהפכות מדעיות"  (The Structure of Scientific Revolutions) 1962 , הפילוסוף וההיסטוריון תומאס קון  Thomas Kuhn הציע תפיסת עולם שונה: המדע לא מתקדם בקו ישר, אלא בקפיצות דרמטיות, ב"שינויי פרדיגמה". קון לימד אותנו שמהפכות הן חלק בלתי נפרד מהתפתחות, ושהן אינן נובעות רק מגאונות אלא ממערכת שלמה של תהליכים. נראה כיצד הכלים המחשבתיים של קון יכולים להפוך לכלי עבודה עבורנו. נשתמש במושגים שלו לנווט בעולם של שינויים, לזהות הזדמנויות חדשנות וללמוד לחשוב כמו מהפכן . יעניין אותך לקרוא:     ספר: קיצור תולדות האנושות - יובל נח הררי העולם המדעי עד תומאס קון לפני שתומאס קון הופיע, התפיסה הרווחת ל...

"לא נכשלתי. פשוט מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות" - תומאס אדיסון   חדשנות נדירה ולא צפויה כשהיא תלויה בגאונים שחווים רגע של הארה. אדיסון, הראשון שזיהה חדשנות כתהליך, הכניס אותה לעידן הפיתוח התעשייתי. כשקסם פגש שיטה אנשים שחיו באמצע המאה ה-19, ניסו לדמיין חדר חשוך שמואר באור עמום ללא נרות, או את האפשרות לשמר את קולם של יקירהם לנצח. זה היה נשמע כמו קסם. במשך דורות, המצאות נחשבו לץוצאה של הופעת ניצוץ גאוני פתאומי, ברק של השראה שמכה במוחו של אדם בודד, כמו ה-"יוריקה" של ארכימדס. כך נתפסו בזמנם ממציאים כמו תומאס אדיסון, כמעין קוסמים טכנולוגיים שפשוט "חשבו על זה". אבל האמת, מרתקת הרבה יותר, ואולי חשוב מכך, היא גם מעשית הרבה יותר. אדיסון, האיש שהעניק לעולם את המצאות הפונוגרף (הפטיפון הקדמון להשמעת תקליטים) ואת מערכת התאורה החשמלית שהאירה את הבתים והערים, לא היה גאון מתבודד עם הברקה פתאומית. הוא היה, בראש ובראשונה, אדריכל של מערכת חדשנות שיטתית , מנהל של ארגון פיתוח טכנולוגיה שיצר. בלב השינוי הזה עמדה הקמתה של מעבדת המחקר הראשונה בעולם במנלו פארק, ניו ג'רזי, בשנת...