מנכ"ל 360 CEO - להפוך עסק לנכס

"אני מעדיף להצטער על הסיכונים שלא צלחו, מאשר על הסיכויים שלא ניסיתי לקחת בכלל" - סימון בילס בעידן שלנו לדבר על מאפיינים של מגדר, זה כמעט אנכרוניסטי. ברור שהמגוון אינסופי והכל לגיטימי. נשים וגברים נעים על סקטרום רחב, עם חפיפה מאוד משמעותית. וברור שנשים אימצו עם השנים התנהגויות שנחשבו בעבר "גבריות" ולהיפך. ככלל ובממוצע, גברים גדולים יותר, עם מסת שריר ועצם גדולים יותר ונפח דם גדול יותר מאשר נשים. מכך וכתוצאה מחינוך ותהליכי חיברות, גברים רבים מסגלים לעצמם התנהגויות טיפוסיות, שניתן לזהות. אז גם בלי להיצמד למגדר ותכונות כדברים מוחלטים, עדיין זה יכול להיות שימושי לרבים, כדי לפענח באופן טוב יותר את המתרחש בעולם ולפתח אסטרטגיות פעולה יעילות יותר. יש כל מיני גברים מאז ומעולם, דמויות גבריות במיתולוגיה, ספרות ותרבות מסמלות ערכים, תכונות ודפוסי התנהגות המעצבים את המשמעות של "גבריות". ארכיטיפים גבריים מייצגים דגמים כמו - המאהב הכובש, הגיבור האציל, הלוחם הנמרץ, המורד החרד והחכם התבוני. ארכיטיפים אלה חוזרים ומופיעים בתרבות האנושית כביטוי לצדדים שונים של הזהות הגברית. דמוי

"איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו?" - משה דיין נתעמק הפעם כדי לקבל תובנות ערכיות, אישיותיות ורטוריות מהספד משה דיין לרכז הביטחון של קיבוץ נחל עוז, רועי רוטברג, לאחר שנרצח ע"י מסתננים פלסטינים מרצועת עזה. ההיסטוריה חוזרת. פרק שיעניין אותך:     מגילת העצמאות - חזון משימה וערכים למיקוד והשגת יעדים חשיבות הספד משה דיין לרועי רוטברג  הספד משה דיין לרועי רוטברג הוא אחד הנאומים המפורסמים בתולדות מדינת ישראל. רועי רוטברג, חבר קיבוץ נחל עוז ורכז הבטחון של הקיבוץ, נרצח ב-1956 על ידי מסתננים פלסטינים מרצועת עזה. ההספד שנשא דיין על קברו של רוטברג ב-30 באפריל 1956, נחשב למופת של רטוריקה נוקבת ועמוקה, והשאיר רושם עמוק על הציבור בישראל. בהספד, דיין דיבר על המציאות הקשה שבה נאלצים תושבי הגבול לחיות, ועל הצורך בהתמודדות עם האיום המתמיד מצד הפלסטינים ומצרים. הוא גם התייחס למורשת ההתיישבות ולחשיבות ההגנה על המדינה. הנאום מציג את המתח בין הרצון לשלום לבין המציאות הביטחונית האלימה, ומדגיש את הצורך בערנות ובהכנה להגנה על המדינה. פרק שיעניין אותך:  

"כשכל אדם פועל לקדם את תועלתו האישית, הם מקדמים לעתים קרובות את התועלת הציבורית באופן הרבה יותר יעיל מכפי שהייתה כוונתם" - אדם סמיט אנחנו חיים בעידן בו קשה להיות אדישים לעולם הפוליטי והשפעתו על חיינו ולכן ראוי שנאחוז בערכים ועקרונות שיקדמו אותנו לחיים הרצויים ולכן כדאי להכיר את הליברליזם הקלאסי. מהו ליברליזם קלאסי? הליברליזם הקלאסי הוא תפיסה פילוסופית ופוליטית שהתפתחה במאות ה-18 וה-19, והדגישה את חירות הפרט, זכויות אזרח, דמוקרטיה חוקתית וכלכלת שוק חופשית. להלן עקרונות מרכזיים בליברליזם הקלאסי: ערכים של חירות אישית, זכויות טבעיות ואוטונומיה של הפרט. החברה והממשלה צריכות לכבד את החירויות הבסיסיות האלה ולאפשר לאנשים לחיות על פי אמונותיהם ורצונם החופשי, כל עוד אינם פוגעים פיזית באחרים. הגבלת כוחה של הממשלה מול הפרט ובחינה ביקורתית ומרסנת כלפי הרחבת סמכויותיה. הממשלה צריכה להגן על חירויות הפרט וקניינו ולא לפגוע בהן יתר על המידה. דמוקרטיה חוקתית ומוסדות שכוללים איזונים ובלמים על השלטון. חלוקת כוח וסמכות בין רשויות שאינן תלויות זו בזו (נבחרות בנפרד ולא זו על ידי זו) וריסון כוחה של ה