מנכ"ל 360 CEO - להפוך עסק לנכס

  "לפעמים להתעסק בשלך יכול להיות יותר פוגעני מאשר להתערב לאחרים. ללא מילים זה יכול לגרום לאנשים להרגיש חסרי חשיבות" - קריס ג'אמי כולנו יודעים ששפת גוף היא חשובה, והיא חשובה במיוחד כאשר אנחנו צריכים לשתף פעולה עם אחרים, לשכנע, להשפיע ובתפקידי מנהיגות. בכל פעם שיש לך פגישה פנים אל פנים, או אפילו פגישת זום, שפת הגוף שלך היא קריטית. מעריכים ש-70% מהאפקטיביות של התקשורת שלנו עוברת דרך שפת גוף, יחד עם טונציה. ובניסויים ראו שאנשים שצופים בהרצאות טד מתרשמים באותה המידה מהמרצים גם כשצופים ללא שמע. איך שאנחנו נראים לאחרים כאשר אנחנו מדברים חשוב לעתים קרובות לא פחות ממה שאנחנו אומרים. בדיוק כפי שאתם בוחרים את המילים שלכם בקפידה, חשוב לוודא ששפת הגוף שלכם לא שולחת מסרים אחרים ואף סותרים. שפת גוף ירודה עלולה לנטרל גם אנשים בעלי יכולת תקשורת וורבלית חזקה. בעיות בשפת גוף יכולות לפגוע באמינות, בעוצמת מסר, במידת הקשב ובמידת הנכונות לקחת בחשבון את הדברים ולהישמע להם. טעויות בשפת גוף נובעות לעיתים מחוסר ידיעה או רשלנות. לכן חשוב להכיר ולהתייחס ברצינות. להלן רשימת טעויות שפת הגוף המטרידות בי

"אלו שאינם יודעים לסתת את טענותיהם על קרח, לא צריכים להיכנס לחומו של וויכוח" - פרדריך ניטשה אם ראיתם פעם דיון בפרלמנט הבריטי או בבית הנבחרים או הסנט האמריקאי, אולי שמתם לב שרמת הדיון היא הרבה פעמים גבוהה ושונה מהותית מדרך הדיון והוויכוח הישראלית, שהיא פחות מאורגנת ויותר מתנצחת, באופן פחות אפקטיבי. מידי פעם אנשי עסקים ישראלים או מנהלי חברות סטרטאפ שמגיעים לפגישות בחו"ל מעירים על כך שלוקח להם זמן ללמוד להסתדר ולצאת טוב בדיונים מקצועיים ועסקיים שם, כדי לצאת עם תוצאה טובה בשכנוע, בהצגת דברים או במשא ומתן. בארה"ב, בריטניה וקנדה ומדינות נוספות קיימת מסורת של דורות רבים בלימוד ואף תחרות בהצגת נושאים, טעינה בוויכוחים ושכנוע מתנגדים. לומדים את זה בבתי ספר תיכון ובאוניברסיטאות בקורס הנקרא דיבייט (Debate) שם לומדים, שכפי שמארגנים הצגת נושא, מצגת או סיפור, כך יש לארגן כל טיעון והבעת עמדה בוויכוח. עם ההתנסות והתרגול, המבניות ועבודת ההכנה שעושים לפני שפותחים את הפה, הופכים להרגל מושרש. תיוג המשפט הראשון צריך ליידע את השומעים ולוודא במה מדובר ומה המהות של הטענה. המטרה היא תקשורת ב

"התנהגות אנושית נובעת מתשוקה, רגש וידע" - אפלטון הרבה פעמים אנחנו מופתעים שלאנשים יש דעה לגבי האישיות שלנו, בין אם אנחנו מסכימים איתה או מתנגדים, בלי שהיה להם מספיק אינטראקציה או זמן איתנו, בכדי באמת להכיר אותנו. אומרים שרושם ראשוני מתקבע ברובו תוך 30 שניות, ומאותו הרגע, כל מה שאנחנו עושים מחזק ומקבע את הרושם שיצרנו או שמספק מידע חדש שבהדרגה משנה לאנשים את התפיסה וההערכה לגבינו. רוב התקשורת שלנו היא לא מילולית, גם בשיחה פנים אל פנים, בפגישה, בארוחה, בבילוי זמן משותף, ואנחנו משדרים מידע כל הזמן בהתנהגות שלנו, בתנועות ושפת הגוף, בתגובות שלנו, בתזמון ובאינטונציה. הרבה אנשים כבר מכירים ומודעים להתנהגויות ולשפת גוף העיקרית, אבל דווקא בדברים קטנים, אנחנו משדרים מסרים שהם הרבה פחות בשליטה, ולכן כדאי לפתח גם אליהם, ודומיהם, מודעות. בפסיכולוגיה קוראים לזה, אפקט הזרקאור. יש כאן לא מעט הכללות, שבעיקר נכונות כשמדובר בדפוס התנהגות שחוזר על עצמו שוב ושוב. הגעה בזמן יש בעניין הזה גם אלמנט תרבותי ובמדינות שונות ההתנהגות מעט שונה, אבל ככלל אפשר לומר שהגעה בזמן משדר

"אסור שפחד מכישלון ימנע ממנהל לנסות משהו חדש" - פרדריק סמיט להצליח ולהתקבל לתפקידים הבכירים ביותר בארגון, ממש לא פשוט. סטטיסטית, הרבה יותר נפוץ לגדול לתפקיד מבפנים. בכל זאת, הרבה ארגונים מגיעים למצב בו הם מחפשים לשכור מנכ"ל או בעל תפקיד דומה, ואז התחרות היא ברוטלית. בשעות הראשונות לפרסום משרה, מגיעים לרוב מאות קורות חיים, וגם אם הצלחתם לעבור שלב זה ולהגיע לראיון עבודה, סביר שתהיו אחד מעשר מתראיינים. חובה להגיע מאוד מוכנים, וגם להתנהל נכון במהלך הראיון. התכוננו היטב ונטרו את עצמכם בדברים הבאים, מחקר מקדים דבר בסיסי הוא להכיר את התחום בו עוסקת החברה, המגמות בשוק מבחינת ביקוש לקוחות והתקדמות טכנולוגית, ואת המתחרים יתרונותיהם וחסרונותיהם. כשהחברה ציבורית, הכירו את הדוחות הכספיים וההודעות לעיתונות. בדקו על הבעלים והבכירים בלינקדאין, כדי לדבר בשפה שלהם ולקשר להיסטוריה דומה או משותפת. חשוב מאוד להכין ולשאול שאלות ענייניות לגבי הנ"ל. מידע איכותי יסייע לכם להתחבר, להפגין יכולות ולזהות הזדמנויות. התאמה תראו למראיינים איך הכל מתחבר יחד, ואיך את