רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית הכשרת מנהלים

הצלחה בהעברת ניהול עסק משפחתי לדור הצעיר

תמונה
"כאשר דלת אחת נסגרת נפתחת דלת אחרת. אך לרוב אנו מסתכלים כל כך הרבה זמן ובצער על הדלת הסגורה, עד שאיננו רואים את זו שנפתחה עבורנו" - אלכסנדר בל ככל שמדובר בהעברת עסק לדור חדש, אל תאלתרו . זה לא מסוג הדברים שכדאי לזרום איתם, או לצפות שיסתדרו מעצמם   לפחות מחצית מהחברות הקיימות ופעילות בשוק, הן עסקים בבעלות משפחתית . זה קורה מהטעם הפשוט שעסקים מוקמים על ידי מישהו, או מספר אנשים, שיתכן והם מראש בני משפחה. במשך הזמן העסק מתפתח ומוכנסים לעסק בני זוג, אחים ואחריות, בני דודים, צאצאים ולעיתים גם בני ובנות זוגם של הצאצאים. היזמים אוהבים להכניס לעסק אנשים שהם מרגישים שיהיו מחויבים אליהם, ומי מחוייב יותר מבני משפחה? עסקים אלה הם לא רק רבים בכמות, אלא גם נוטים להניב ביצועים טובים יותר מחברות שאינן משפחתיות במהלך תקופות מאתגרות במיוחד ובמשברים כלכליים. הלכידות המשפחתית, החיבור למשאבים עקיפים והנכונות של המשפחה לשאת בעול כדי לשרוד, עושים בכך הבדל מאוד משמעותי. אך כאשר המייסדים מעוניינים לפרוש ולהעביר את המושכות לדור הבא, הדבר כרוך באחד התהליכים המורכבים ביותר שעסק יכול לעבור ומייצר אתגרים ע

המציאות המאתגרת בעסק משפחתי

תמונה
  "אבני היסוד הגדולות של האושר הן, משהו לעשות, משהו לאהוב ומשהו לקוות לו" - צ'למרס    רוב העסקים מתחילים את דרכם כעסק משפחתי, בו עובד יותר מבן משפחה אחד. ההתחלה האופיינית של עסק משפחתי היא שאדם יזמי, או בעל מקצוע שמגלה שיכול להיות עצמאי, או קבוצה של בני משפחה, מעלים רעיון לעסק ואז מפתחים תוכנית כיצד להרים את זה. זה עשוי לכלול חקר השוק, כתיבת תוכנית עסקית, גיוס הון והעסקת עובדים או קבלנים. טוב, זה אולי קצת פינטוז. כי כמעט תמיד ההתחלה העסקית היא בלי כל התכנון הסדור הזה, אלא יותר מגיעה מתחושות בטן וניצול הזדמנויות. לאחר מכן, וזה תמיד קורה,  המשפחה תעבוד יחד כדי להפוך את העסק להצלחה. וכך חולפות השנים, בעבודה קשה, קצת ריבים, קצת הצלחות ועם קצת מזל, רווחים יפים. אך המציאות המאכזבת היא שרק 30% מהעסקים המשפחתיים שורדים ומצליחים לעבור לידי הדור השני, 12% מגיעים בהצלחה לידי הדור השלישי ורק 3% מתוך כל העסקים המשפחתיים שהוקמו בעמל רב, מצליחים לשרוד לידי דור רביעי ויותר.  בעוד שרוב בעלי העסקים מרגישים אופטימיים לגבי הסיכויים שלהם להצלחה ארוכת טווח, הסטטיסטיקה מעידה שהצלחה עקבית לאורך

האם אתם, או הבוס/ית שלכם, מיקרו-מנהלים?

תמונה
"אין לך אוהב חנופה כמו תאב הכבוד שרצה להיות ראשון ולא הצליח" - ברוך שפינוזה   כולנו פגשנו מיקרו-מנהלים. סיכוי גדול שהיו (או שיש) לנו כאלו, או שאנחנו בעצמנו היינו כאלו ונגמלנו (או שלא). מיקרו-מנהלים הם כאלו שבשגרות הניהול שלהם מעורבים יתר על המידה ומתסכלים עובדים. הם אומרים להם כל הזמן מה לעשות, מאטים אותם ע"י דרישת קשב, עדכונים ותקשורת ומפריעים להם להתקדם בזרימה מהירה ובמיוחד עוצרים לקיחת יוזמה ואחריות. באופן לא מפתיע, התסכול נפוץ לא פחות אצל המנהלים הללו. אלו שמתקראים מיקרו-מנהלים. המנהלים זועקים, למה אני צריך להתערב בכל הפרטים הקטנים! אני בכלל לא צריך להיות מעורב ברמה הזו. אבל המיקרו-מנהלים אומרים לעצמם שאם לא אתערב, משהו ייפול בין הכיסאות ויהיו כשלים ותקלות. הם שואלים את עצמם, למה הצוות לא יכול לראות את הבעיות ולתקן אותן בכוחות עצמו? לעתים קרובות תיווצר תמונת מראה של אותו הסיפור. עובד יתלונן שהבוס שלו הוא מיקרו-מנהל. וגם הבוס המיקרו-מנהל, יתאר כשלים רבים, ובעיות בביצועים אחרים שגרמו להם להתערב במצבים שהם היו מעדיפים לא להתמודד איתם. אז איך נזהה סיטואציה של מיקרו ניהול