טכניקת המשא ומתן של משה רבנו בסיפור יציאת מצרים
"אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" - משה רבנו (ספר שמות, פרק ד, פסוק י) סיפור יציאת מצרים והמשא ומתן בין משה רבנו לפרעה הוא אחד ההתרחשויות המפורסמות ביותר בתנ"ך. זהו סיפור על התמדה, הפעלת כוח וחיפוש פשרה, בעת שמשה ניהל משא ומתן מול פרעה, על שחרור בני ישראל מעבדות. אמנם לסיפור הזה משמעות דתית עבור אנשים רבים, אבל הוא גם מספק תובנות ולקחים חשובים שאפשר לאמץ במשא ומתן עסקי של ימינו. משה הכריז בפני פרעה: " שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר; וְהִנֵּה לֹא-שָׁמַעְתָּ, עַד-כֹּה. " (שמות ז, טז), ובכך הציג דרישה ראשונית. ופרעה סירב. אולם משה לא ויתר. הוא התמיד בדרישותיו והמשיך לנהל משא ומתן עם פרעה. לאורך כל המשא ומתן, משה ופרעה השתמשו בכוחם ובמשאביהם כדי לנסות לשנות את עמדות הצד השני. זה ממחיש את חשיבות שימוש יעיל בכוח וביתרונות טקטיים ואסטרטגיים במהלך משא ומתן. המשא ומתן בין משה לפרעה היה כרוך גם בהפעלת גמישות. שני הצדדים עסקו במתן הצעות והצעו
