מנכ"ל 360 CEO - להפוך עסק לנכס

"במידה ובעיה ניתנת לפתרון, לא צריך לדאוג לגביה. במידה ולא ניתן להתגבר על הבעיה, לא יסייע לדאוג לגביה" - הדלאי למה כולנו חווינו את התחושה של דאגה. כשאנחנו דואגים, זה לא רק בראש שלנו. אנחנו מרגישים דאגה בגוף, בכאבים, בירידה בתפקוד ובשינוי הרגלי החיים שלנו. אנשים דאגנים, שחווים דאגה כרונית, מרגישים מועקה ולחץ שמגבירים תגובות כימיות בגוף והורמונים כמו קורטיזול, שמגבירים את דופק הלב, מרדדים את הנשימה, מעלים את רמת הסוכר בדם ודוחפים יותר דם לגפיים. זה יכול לגרום במשך הזמן למגוון בעיות רפואיות. ההשפעה הפיזית של דאגנות, מובילה פעמים רבות לפסיביות, התבשלות בתחושות ובמחשבות, וקפיאה במקום. ככל שהמצב הזה מתארך, מתקבלת השפעה שלילית יותר על הגוף, ונושאים נוספים בחיים נדחים או מוזנחים. בנוסף לכך חשוב להכיר בזאת שדאגה אינה משפיעה על התוצאה. ובמיוחד לא דאגה טיפוסית, שהיא פסיבית. לכן המוצא הטוב ביותר מהסיטואציה, היא לעבור לדאגה יוזמת, שמשפרת את הסיטואציה והסיכוי לסוף טוב. דאגה היא כלי פסיכולוגי שהטבע נתן לנו, ועלינו ללמוד להשתמש בה נכון. נהפוך את הדאגה ליוזמת, כזו שמניעה לפעולה. וכעת נפרט איך

הטרגדיה של החיים היא במה שמת בתוך אדם בזמן שהוא עדיין חי. מוות של רגש אמיתי, מוות של תגובה עם השראה, ושל המודעות שמאפשרת להרגיש את הכאב או את התהילה של אנשים אחרים בתוך עצמך" - נורמן קוזינס היכולת לבחור להיות ברגע נתון במודעות Mindfulness היא כוח-על! המשמעות של להיות במודעות היא להיות בשליטה עצמית על המחשבה של עצמנו, על הרגש ועל התגובה לאירועי החיים הבלתי צפויים ומטלטלים. בטוח שמעתם על מדיטציה, ואולי אפילו ניסיתם, וראיתם כמה זה קשה ומאתגר. יש אנשים שמקדישים חלק ניכר מהחיים שלהם לזה, כמו יובל נוח הררי, שעושה שעה מדיטציה בבוקר ושעה בערב. אני מכיר אנשים שעושים חצי שעה בבוקר ובערב, אבל אני יודע מניסיוני עצמי, שלהתמיד לטווח ארוך גם בעשר דקות ביום זה מאוד מאתגר. התאמנתי 15 שנה באומנויות לחימה, ומדיטציה הייתה תמיד חלק מהאימון, ועדיין אני לא טוען שזה קל לביצוע. מי תיאר לעצמו שכל כך קשה לשבת בלי לזוז ולעצום את העיניים. זה כמעט מגוחך, אבל זה הפך לעוד עניין שאנשים מתייאשים ממנו או חושבים שלא מתאים להם, ומפספסים את כל התועלת. יש הרבה תועלות לפיתוח היכולת להפעיל מודעות מתי שרוצים, והם כוללים,

  "כשאתם לא אוהבים משהו, תשנו אותו. לא יכולים לשנות? תשנו איך שאתם חושבים על הדבר. אל תתלוננו" - מאיה אנגלו הרבה מאוד פעמים בחיים צריך משפט אחד קטן, שיזקק לנו את הסיטואציה והכיוון הנכון עבורנו. עוד יותר טוב, זה ליצור לעצמנו "כללים", שגרות, הרגלים ודפוסים אוטומטיים שמשרתים אותנו. אולי זה נשמע טיפה מקבע, אבל כבר כתבתי בפרקים אחרים על העוצמה המשחררת שיש במשמעת עצמית ומחויבות, ובמיוחד בקשב שזה משחרר לנו ובמיקוד. ברשימה הזו כמה דברים מעשיים פיזית, והרבה דברים שקשורים לחשיבה, רגשות ותפיסת עולם של עצמנו. גם אם לא תתחברו לכל דבר, אני ממליץ למצוא כמה שקצת חדשים או נמצאים מחוץ לאזור הנוחות ולנסות ליישם אותם. 1. התמקדו בדברים בהם אתם יכול באמת לשלוט. 2. אתם שולטים בתגובות שלכם לאירועים, ולא באירועים עצמם. 3. כשמשקיעים זמן ורגש במשהו, לשאול את עצמך, "האם זה חיוני?" 4. לזכור שאנו בני תמותה. החשיבות שלנו מוגבלת, ולא ניקח דברים איתנו לעולם הבא. והזמן קצר. 5. העריכו זמן יותר מכסף ורכוש. זמן הוא המשאב היקר באמת, שהולך ומתקצר. 6. אנחנו היוצרים של ההרגלים שלנו. 7. זכותנו גם

"היום נמלטתי מחרדה. לא, השלכתי אותה. כיוון שהייתה בתוכי, בתפישה שלי, ולא מחוץ" - מרקוס אוריליוס קרה לכם שכל העולם השתגע סביבכם ועדיין ציפו מכם לתפקד ולדאוג לכך שהמשימות יבוצעו כמתוכנן ובזמן? לי זה קרה כמה וכמה פעמים, כמדריך, מנהל פרויקטים, כסמנכ"ל תפעול, כמנכ"ל וכיועץ למנהלי עסקים. לקוחות שמשנים פתאום את דעתם, ספקים שמאחרים או שוגים, או מהנדסים שמהססים ברגע האחרון לאשר שמוצר חדש מוכן להתקנה אצל הלקוח ..... כולם מקרים בהם הארגון והצוות נתקע, והכל על הכתפיים שלך, להניע את הדברים קדימה ולעמוד בהתחייבויות. ואז מערכות הגוף הפרימיטיביות נכנסות לפעולה. אלו שקיימות כדי להציל אותנו מאריה שמתנפל עלינו בסאוונה. הלב דופק מהר יותר, הגרון מתייבש, העיניים והאישונים נפתחים וכל הגוף מוכן לפעול במהירות ובכוח ואפילו באגרסיביות יתרה. אלו הרגעים בהם מנהלים ומנהיגים שקולים וקרי רוח מצליחים להרגיע את האווירה, לעשות בירור של כל הפרטים ולחלק משימות לאנשים שעצרו את עצמם בעקבות חוסר הבהירות איך לנהוג. אם לא נולדת עם קרח זורם בעורקים, כדאי לפתח את היכולת הזאת, את החוסן הנפשי