רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית תהליכי עבודה

עומס קוגניטיבי (קשב) והמשמעות למנהלים

תמונה
"אם אתם רוצים שמישהו עם הפרעת קשב יתרכז, אל תתנו לו משימה פשוטה ומשעממת, זה הכי גרוע בשבילו" - פרופ' נילי לביא קראתי לאחרונה  כתבה בגלובס אודות פתרון של פרופ' נילי לביא למחלוקת ארוכת שנים  בקרב חוקרי תיאורית העומס הקוגניטיבי CLT, והחלטתי שהגיע הזמן להתייחס לעניין הקשב בניהול. נושא הקשב נמצא במודעות של רבים מאיתנו. אנחנו רואים ושומעים על כמויות גדולות יותר של ילדים שמאובחנים כסובלים מבעיות קשב וריכוז. גם בקרב מבוגרים האבחונים הללו נהיים פופולריים יותר ולא מעטים אף נוטלים ריטלין ותרופות אחרות שלכאורה משפרות את המצב. אנשים מאשימים את העולם המודרני, הסמארטפונים, האינטרנט ועומס המידע והגירויים, אבל אלו רק הגירויים המפריעים החדשים. ההתמודדות עם עומס המידע היא בעיה שכל יצור חי נדרש לה, וקדמוננו, לא פחות מאיתנו. להדגמה : צפו בסרטון הזה וסיפרו,               כמה מסירות כדורסל מבצעת הקבוצה עם החולצות הלבנות? מבנה הזיכרון הזיכרון שלנו (בדומה למחשב) מורכב מ-3 חלקים בהפשטה.  - זיכרון חושי רגעי - זיכרון עבודה לטווח קצר - זיכרון אחסון לטווח ארוך

פתרון בעיות במודל חמש-למה

תמונה
"האומנות והמדע בשאילת שאלות, היא המקור לכל ידע" - ת'ומאס ברגר פתרון בעיות אפקטיבי, באופן שלא יחזרו על עצמן, דורש חדירה לעומק הבעיה כך שיתגלו סיבות המקור השורשיות ויטופלו, במקום פתרון הבעיה הרגעית בלבד, באופן שמאפשר להתקדם אך לא מונע מהופעת הבעיות פעמים נוספות בעתיד. בפתרון בעיות נקודתי, במנגנון של "כיבוי שרפות" מרגיש מהיר ומלא אדרנלין, ולעיתים תחושת עשיה, אך לרוב מדובר בבזבוז משאבים, יחסית לפתרון הבעיה השורשית, במאמץ וזמן רב יותר, אך באופן שהבעיה לא תחזור. פתרון בעיות תוך התייחסות לסיבות השורש קשה, דורש ירידה לפרטים ולשינויים ארגוניים ובאופן בו אנשים עובדים, לכן עלול להיות מאתגר ורצוף מהמורות והתנגדויות. מודל חמש-למה, הוא פשוט להבנה וליישום, ולכן זהו הכלי הראשון המומלץ לשימוש בתהליך פתרון בעיות לעומק. אך אין לצפות לדרך יישום קלה בתוך הארגון, כיוון שיתכן ואנשים מסוימים ידרשו לשינויים משמעותיים בתכולת עבודתם או בתחומי אחריותם. מקורות מודל חמש-למה סקיצ'י טויודה, מאבות המהפכה התעשייתית היפנית, פיתח את המודל בשנות ה-30 של המאה ה-20. תעשיין,